קמט
זמן המעשים
ובסנהדרין ד׳ ק"א באו בגמ׳ שני ברייתות זה אחר זה מחליו של ר׳ אליעזר,
האחת בעוד ר׳ עקיבא בין תלמידי ר׳ אליעזר, והשניה בהיות ר׳ עקיבא כבר בין
ראשי גדולי הדור.
ושניהם לפני דבר המעשים הגדולים אשר באו בין רבן גמליאל ור׳ אליעזר, ונבאר הדברים ,שם נאמר ראשונה:
״אמר רבה בר בר חנה כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ור׳ עקיבא משחק אמרו לו למה אתה משחק אמר להן מפני מה אתם בוכים אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה אמר להם לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח אמר לי עקיבא כלום חיסרתי מן התורה כולה אמר לו לימדתנו רבינו כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא״.
ובדברי ימינו אשר עסקו בציונים ולא הקרו כל מאומה, בראותם ״כשחלה ר׳ אליעזר" חשבו שהכונה לחליו בסוף ימיו אשר מת בו.
והרב שי״ר בערך מלין עמוד 234 יאמר "והנה רבן גמליאל נפטר בהתחלת שנות הזעם של אדריינוס ועוד לפני חרבן ביתר, שכן רבי אליעזר הגדול המת אחריו אמר במותו חימה עזה יש בעולם (סנהדרין ק״א א׳) שהוא ראה רק התחלת המהומות״.
ויבוא אחריו גרעץ ויבנה מצודים גדולים על דברי ראפאפורט אלה ויאמר בח"ד עמוד 50:
״שנת מותו של ר' אליעזר אפשר לצמצם בקירוב, הוא אמר לפני מותו חמה עזה יש בעולם ונראה כי כונתו הי׳ על המלחמה הנוראה אשר עשה טראיאנוס נגד היהודים בארצות שונות בשנת 116-117 ובהערה יציין הדברים סנהדרין שם ק"א."
והנה אם ראפאפורט כתב זה לימי אדריאנוס כתב זה גרעץ בחכמתו לימי טראיאנוס.
אבל דברי שניהם דברי תהו בכתבם כל דבריהם בעינים סגורות.
ולא יוכל להיות כל ספק שהדברים האלה במקום הזה ״כשחלה ר׳ אליעזר״ אינו החולי אשר חלה בסוף ימיו ומת.
כי אם מה שחלה מחלה עוברת בימי השחרות, וקרה לו כן פעמים שונים, וכמו שכתב הרשב"ם בפסחים ד׳ קי"ח גם על ר׳ ישמעאל בר' יוסי בד״ה כשחלה:
״בהרבה מקומות בש"ס מצינו ששלח לו רבי(ל) לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי בחליו כן והדברים שהשיב לו כאן לא השיב לו פעם אחרת ושמא חלאים הרבה חלה ר׳ ישמעאל ובכל פעם ופעם שלח לו רבי והוא משיב לו וכו'״.
הערה (ל): במס׳ שבת ד׳ ט״ו בא הגירסא לפנינו ״דאמר רב כהנא כשחלה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שלחו לו רבי אמור לנו שנים ושלשה דברים וכו׳.״
ולפי זה לא הי׳ רבי השולח כי אם חכמים סתם.
אבל הגירסא הנכונה היא כמו בפסחים "שלח לו רבי" וכן הם גם דברי הרשב״ם שם וכן צ״ל גם בשבת.
