וכשהתיישב רב בסורא מצינו אתו גם רבה בר חנא כחולין מד: ההיא פסוקת הגרגרת דאתאי לקמיה דרב – א"ל רב כהנא ורב אסי – שדריה לקמיה דרבה בר חנא ואכשריה.
אבל רב היה גדול הרבה מרב"ח כדמפורש סנהדרין ה. והוה כייף לרב וישב ושנה לפניו כשבת נ., מכות ג:, מנחות מט., ותני קמיה כב"ק צא., ושאל ממנו הלכות כב"ב נב. (ושם איתא רבב"ח וצ"ל רבה בר חנא כב"ק פ"ט ה"ז), וכן בא לדין לפניו כב"מ פג., ושנה לתלמידיו הלכות רב כברכות פ"ח ה"ט, סוכה פ"ג ה"י, ומגילה פ"א ה"ט אמרי ואית דאמרין רב בשם רבה בר חנא. מחלקותם ע"ז עד:, חולין ח: ק., שבת פ"ד ה"ב, ביצה פ"ד ה"ד, (וכ"מ שמצינו רבה בב"ח עם רב צ"ל רבה בר חנא), אבל רבה בר בר חנא היה מאוחר ותלמידו דר' יוחנן ויען ששניהם נקראו בשם אבא ובקצרה "רבה" לכן נשתבש באיזה מקומות שמם זב"ז אבל בירושלמי מצינו תמיד אך רבה בר חנא עם רב וזה ברור.
ר' שילא כבר מובא לעיל.
זעירי מי שהיה תלמידו דר' חייא כשבת קנז. מצינו אותו חולק עם רב (ואין זה זעירי חבירו דר"נ כב"ב קנז. שעלה אח"כ לא"י ולמד לפני ר"י) ושמואל ורב אסי כיבמות כא., גיטין כד:, ב"ק ל..
קרנא כמו שהבאנו לעיל.
וכן היה שם איסי בר היני כחולין קלז: וכפי הנראה לא היה בשלום עם רב והלך מפניו לא"י.
רב כהנא קמיה ורב אסי כשבא רב לבבל מצאן גדולי הדור כסנהדרין לו: דלגמריה דרב הוו צריכי (יען שרב שימש את רבי ושאר גדולי התנאים והיה בידו כל ספרי הברייתות) אבל לסבריה דרב לא הוו צריכי, וזה שכתב רש"ג באגרתו ח"ב פ"ג והוו נמי רבנן אחריני – כגון שמואל – ורב כהנא קמא ורב אסי.
והאמת כן הוא שרב ידע גדולת מעלתם כשבת קמו: רב איקלע לההוא אתרא - אייתי ליה ביה סדיא לא יתיב – משום כבוד רבותינו רב כהנא ורב אסי, ובשבת קכז: ר"כ איקלע לבי רב וצוה שיביאו שותא לכהנא וישב עליה.
וכן מצינו א"ל ר"כ ורב אסי לרב – שתק רב כסוכה ו:, ביצה י. לז:, ב"ק יא., ב"מ סט: צו:, ב"ב סב., ובשבת מה. אמרו לו הכי הלכתא? (ושם איתא בטעות ר"כ ורב אשי וצ"ל ורב אסי) וכן א"ל לרב לדידך ככתובות פט:, מ"ט לא מפרשית לן כנזיר יט., הדר ביה משמעתיה? כב"ב נא..
וכן ארחו לחברה אתו כשהלך רב לעיירות לדין ולהורות, כע"ז נז., חולין צה:.
ועל זה רב כהנא, אמרו פסחים קיג. שא"ל רב הפוך נבלתא ולא תיפוך במילי, פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא (וזה ר"כ היה באמת כהן אבל רב כהנא תלמידו דרב לא היה כהן כמבואר פסחים מט. ובב"ק קיז. ובזה שגג הרב בעל משפחות סופרים בספרו צד 52), ובסנהדרין פב. בעי ר"כ מרב אינשייה רב לגמריה אקרוהו לר"כ בחלמיה – אדכריה רב לגמריה, ובסנהדרין קיא. מצא רב לר"כ דקא חייף רישיה וסליק ויתיב קמיה א"ל רב לא תמצא בארץ החיים א"ל ר"כ מילט קא לייטת לי?, מחלקותם מצינו פסחים עט..
וזה ר"כ עלה לא"י בראשית ימי מלוכת רב כי בשעלה שם מצא עוד את ר' שמעון בר רבי כזבחים נט., ואת יהודה וחזקיה בני ר"ח כמנחות כג:, ונשאר בא"י ולכן לא מצינו את רב כהנא עם רב לפעמים כעם רב אסי שהיה כל ימיו עם רב.
ומה שמצינו ר"כ אמר רב הוא ר"כ תלמידו דרב שעלה לא"י כשהיה ר"י
