706
סוף ימי הלל נשיא ישראל
במס׳ שבת ד׳ ט״ו "והתניא הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה".
ומזה מבואר כי ארבעים שנות הלל הנם כשלשים שנה בימי ממשלת הורדוס, ואחר זה כל ימי בנו ארכעלאוס.
והחכם גרעץ מצא דבר גדול מאד בגמרא כי בשמנים שנה לפני החרבן כבר הי׳ קאללעניום חדש מאד בישראל, קאללעניום אשר נשא שם "רבנן דשמונים שנה" ובהכרח ששמאי והלל כבר מתו אז. ודברים כאלה אשר מצא גרעץ לפניו מפורשים בגמרא בודאי שראוי לשום להם לב.
ובנאטע 18עמוד 714אחרי אשר ידבר על פולמוס של אסוירוס יאמר:
"אם המלחמה של ווארוס חשבו לשמונים שנה לפני החרבן נרויח על ידי זה לדעת את זמן התקופה מן ״רבנן של שמונים שנה" so gewinnen wir״ ” daraus die Epoche des Synhedrion der achtziger Jahre והיו זה החכמים של שני הבתים הלל ושמאי אשר פעלו ועשו אחרי מות רבותיהם."
ועל פי הדברים האלה בנה שם בנין גדול בדברי חלומות זה על גב זה עד שיאמר בעמוד 716:
"כל הגזירות האלה הנם כפי הנראה בעת של פולמוס של אסוירוס, או בשנת מות הורדוס. הלל ושמאי בהכרח כבר מתו, כי כל הגזירות האלה לבד ידים לא באו על שם הלל ושמאי כי אם על שם תלמידיהם."
והנה עשה לו פלפול גדול מאד, כי כל הגזירות אשר חשב שם באו בשנת מות הורדוס, ועל ידי פולמוס של אסוירוס ,והי׳ על ידי רבנן דשמונים שנה, ובהכרח שהלל ושמאי כבר מתו.
אבל טעה בדברים היותר פשוטים, ומעולם לא הי׳ שם קאללעניום כזה אשר יקרא בגמרא בשם חדש "רבנן דשמונים שנה" ולא היתה שם תקופה כזאת ורבנן כאלה.
ועשה לו ציונים מדברי הגמ׳ במס׳ שבת ד׳ ט"ו מבלי לראות הנאמר שם.
ולשון הגמרא שם זה הוא:
"יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית והא רבנן דשמנים שנה גזור דאמר רב כהנא כשחלה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שלחו לו רבי אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך שלח להם כך אמר אבא ק"פ שנה עד שלא חרב הבית פשטה המלכות על ישראל שמונים שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית וכו׳ וכי תימא בשמונים שנה נמי אינהו הוי (יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן) והתניא הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ואילו יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן הוו קדמי טובא אלא וכו׳.״
ומבואר מעצמו שכל דברי הגמ׳ אינם כי אם זאת שלא יוכל להיות שיוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן גזרו על זה, שהרי זה נגזר שמונים שנה לפני החרבן, ויוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן קדמו הרבה לפני זה, והיו כבר הרבה לפני שמונים שנה לפני החרבן.
