ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלד א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קלד א · >>

"פְּנוּ אֵלַי וְהָשַׁמּוּ" (איוב כא, ה) – נמצא במקצת הספרים בדגש השי"ן, והה"א אם כן תקרא בקמץ-חטף.^[1] ואם הוא כן נצטרך לומר כי הוא פעל עבר מוסב לעתיד מפני הו"ו, כי אין צווי בבנין שלא נזכר פועלו כאשר כתבנו. ויש ספרים מדוייקים שאין השי"ן דגושה, והה"א אם כן תקרא בקמץ-רחב, והיא הקריאה הנכונה, ויהיה צווי מבנין הִפְעִיל כמו הָשֵׁמוּ השי"ן בצרי, כמו בא "הָשַׁב אֶל תַּעְרָהּ" (יחזקאל כא, לה) בפתח, והוא כמו הָשֵׁב בצרי.

כלו פעלי הכפל בני שלש אותיות.

ויש פעלים בני ארבע אותיות

יש בלא כפל אות, כמו כִּרְבֵּל. כִּרְבַּלְתָּ. כִּרְבַּלְתִּי וכולי. הפועל – מְכַרְבֵּל. מְכַרְבְּלִים. מְכַרְבְּלָה או מְכַרְבֶּלֶת. מְכַרְבְּלוֹת. והפעול – "וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ" (דה"א טו, כז). העתידים; הצווי – כַּרְבֵּל. אית"ן – אֲכַרְבֵּל וכולי.

וכן כרסם מן "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ, יד). כִּרְסֵם. כִּרְסַמְתָּ. כִּרְסַמְתִּי וכולי. הפועל – מְכַרסֵם וכולי. העתידים; הצווי – כַּרְסֵם וכולי. אית"ן – אֲכַרְסֵם וכולי.

"רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר" (איוב לג, כה). והוא נבנה על בנין פּוּעַל, תאמר ממנו גם בנין פִּעַל – רִטְפֵשׁ. רִטְפַשְׁתָּ כולי, כי אין פּוּעַל מבלתי פִּעֵל.

"פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט) – אפשר כי הפתח מקום חירק, והוא נבנה על בנין פִּעֵל, כמו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד, יז) שהפתח מקום חירק. ואיפשר שיהיה "פַּרְשֵׁז" מקור מבנין פִּעֵל. ויש אומרים כי היא מלה מורכב משלש תיבות – פרש שדי זיו. על כל פנים תבנה כל בנין פִּעֵל ממנו.

ואשר נכפלה בו הפ"א – "לְחַרְחַר רִיב" (משלי כו, כא), והוא מקור מן הדגוש,

נימוקי רבי אליהו בחור

1. כי אין דגש אחר קמץ, רק כשהוא חטוף.