ספר חסידים/תתקלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תתקלז
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

לא יוליך אדם כתב עמו אלא אם כן יודע שלא ינזק לשום אדם ואם רואה שהפריצים רוצים לשלוח בידו כתבים ואם הוא לא יקבל ישלחו ביד אחרים יקח מידם ולא יתנו למי שנשתלחו לו כדי שלא יבא תקלה על ידו. ואם ירא מן המחלוקת לא יקבל ואם תפרו הכתב כדי שלא ידע מה שכתוב בו אל יקבלו עד שיאמר תראו לי הכתב כדי שלא יוזק על ידו. ואם יכול לקבל ולשורפו כדי שלא יבא תקלה זהו טוב. וכתיב (משלי כא כג) נוצר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו. אף לשונו בכתבו שלא ילמדו לשקר מתוכו וכשאדם חכם בא לכתוב אל יכתוב דברים שיכשלו בהם בני אדם כמעשה שדים שמא יעסוק בהם אדם נמצא תקלה באה על ידי שכותבם ושהעתיקם ושעשאם וכתיב (תהלים עג טו) אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי לכך אל יכתוב אותם אדם אף על פי שהסנהדרין היו יודעים לא היו כותבים אותם מעשים: