קטגוריה:משלי ל ב
נוסח המקרא
כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי
כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי.
כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ
וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃
כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵ/אִ֑ישׁ וְ/לֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בער" - סכל מבלי דעת, כמו בהמה. והיא מלשון (במדבר כ): "אנחנו ובעירנו".
מצודת דוד
"כי בער אנכי" - ר"ל, ואלה דבריו שאמר עתה: רואה אנכי שאני נבער מדעת איש, ואין לי בינת אדם, כי הנה דבר ה' מאסתי וחכמתי מה לי.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(ב-ג) "בער". איש בהמי והוא הפך הדעת, ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. והגדרים בין חכמה בינה ודעת למעלה (א' ב') ובכ"מ.
"ודעת קדושים", ידיעות המיוחדות לקדושים, ונקרא ג"כ דעת אלהים, ור"ל ואיך דעת קדושים אדע:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - ואלה דבריו שאמר עתה: רואה אנכי שאני נבער (סָכָל) מדעת איש, ואין לי בינת אדם, כי הנה דבר ה' מאסתי וחכמתי מה לי -
תרגום ויקיטקסט: - אז אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל? יפה מאד. כי אני, לעומתך, בער יותר מכל איש (טיפש כמו בהמה), ואין לי כל בינה של אדם -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל ב.
דקויות
אם אגוּר מודה שהוא בער יותר מכל איש, ואין לו את הבינה שיש לכל אדם, אז מדוע הוא כותב משא (נאום תוכחה)? באיזו זכות הוא מותח ביקורת על אחרים?!
- ייתכן שהפסוק נאמר באירוניה: אתה, איתיאל, המתגאה ואומר: "איתי אל ואוכל", כנראה מאד חכם ונבון. לעומתך, אני ממש בער וחסר כל בינה.הפואנטה של אירוניה זו נמצאת בפסוק 4: "מכיוון שאני כל-כך טיפש ואתה כל-כך חכם, אולי תענה לי על כמה שאלות קטנות: מי עלה שמיים וירד?..."
ביטויי הצטנעות רטוריים מסוג זה מופיעים גם בדברי חכמי יוון, למשל: בנאומו של סוקרטס לפני בית הדין ששפט אותו, הוא אומר, שבעוד אחרים נראה להם שהם יודעים בעוד אינם יודעים - הוא יודע שאינו יודע (בתוך "אפולוניה" של אפלטון; ראו אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע / חגי הופר).
הקבלות
אסף המשורר עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מדוע רשע וטוב לו, צדיק ורע לו? (תהלים עג יב): "הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל; אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי!". רק לאחר שהגיע אל המקדש, למד והבין את התשובה, (תהלים עג יז): "עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם". הוא הבין שלפני כן היה נבער מדעת, (תהלים עג כב): "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ".
גם אגור בן יקה עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מי בורא ומנהיג את השמיים, הרוח, המים והארץ? (פסוק 4). וגם הוא הגיע למסקנה שהוא בַּעַר, אינו מבין ואינו יודע את הידיעות הקדושות והנשגבות הללו.
בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי; בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ל ב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.