דקויות

ב"דעת מקרא" יש תצלום של בניין שנתגלה בחפירות, אבל לא הצלחתי לזהות שם 7 עמודים.

2. עניין של יופי: המספר שבע מציין, לפעמים, כמות גדולה כלשהי , לא דווקא 7 בדיוק. ייתכן שגם כאן המשמעות היא, שהחכמה בנתה את בית הספר שלה "על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה" (מצודת דוד; ראו גם ראב"ע) . הפסוק מלמדנו, שכדי למשוך תלמידים, יש להשקיע בצורה החיצונית של בית הספר; בפסוקים הבאים נלמד גם, שכדי למשוך תלמידים יש להשקיע בהכנת אוכל טעים .

3. שבעה ימים: בפרק הקודם למדנו שהחכמה היתה נוכחת בבריאת העולם - ה' ברא את העולם בחכמה. ייתכן שהפרק שלנו ממשיך את המשל, ומתאר את בריאת העולם כבניין בית; לפי זה, המספר 7 מתייחס לימי הבריאה. וכך פירשו חכמי התלמוד (בבלי סנהדרין לח:) : " "אדם נברא בערב שבת... כדי שייכנס לסעודה מייד; משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין (ארמון) ושיכללן והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחין, שנאמר:   " "'חכמת בנתה ביתה' - זו מידתו של הקב"ה, שברא את כל העולם כולו בחכמה;  'חצבה עמודיה שבעה' - אלו שבעת ימי בראשית;    " "'טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה' - אלו ימים ונהרות וכל צורכי עולם;  'שלחה נערותיה תקרא' - זה אדם וחוה".   " המפרשים הסבירו מדוע ימי בראשית נקראו "עמודים" ( מלבי"ם ) , אך אפשר גם לקרוא את הפסוק: "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה - שבעה": החכמה בנתה בית וחצבה עמודים, ועשתה זאת במשך שבעה ימים.

פירושים נוספים על-דרך הדרש:

4. שבעה חלקי החכמה: שבעה הספרים שיש בתורה (כאשר מחלקים את ספר במדבר ל-3 ספרים; רש"י פירוש שני ), שבעה סוגים או ענפים של חכמה (ראו דעת מקרא, הערת שוליים) .

- אולם, המספר 7 לא נזכר בשום מקום אחר בתנ"ך בהקשר זה; המספר המקובל לחלקי התורה בכל מקום הוא 5, וענפי החכמה, עד כמה שידוע לי, לא נמנים כלל, וודאי שלא בפרק זה.

5. שבע מידות רעות:  המילה חציבה יכולה לציין פעולה נפשית של הסרת המידות הרעות. רמז לפירוש זה ניתן למצוא בדברי הרב חיים ויטאל: "פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו" ( שערי קדושה א א ) - הנשמה החכמה חוצבת בעולם בעזרת הגוף; באופן דומה ניתן לפרש שהנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות של הגוף.    שבע מידות רעות נזכרו בפרק ו, משלי ו טז: "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע תועבות[תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ" ( פירוט );   הנשמה החכמה חוצבת את המידות הרעות הללו, לפני שהיא מתחילה לבנות את ביתה הרוחני.

6. שבעה סוגי תלמידים: בהמשך הפרק נזכרים כמה סוגים של תלמידים: פתי - פסוקים 4, 6, חסר לב - פסוק ד, לץ - פסוקים 7-8, רשע - פסוק ז, חכם - פסוקים 8-9, צדיק - פסוק ט, קדוש - פסוק י. לכל תלמיד יש להתייחס באופן ייחודי לאופיו ולכשרונותיו, וייתכן שכל אחד מהעמודים בבית הספר מייצג סוג אחר של חינוך.

- אולם, בהמשך הפרק נאמר, שחלק מהתלמידים הללו - הלץ והרשע - כלל אינם מוזמנים לבית הספר ( פירוט ).

7. שבע ספירות - ה"חכמות" הן שלוש הספירות העליונות, חכמה בינה ודעת, המייצגות את עולם השכל; וה"עמודים" הם שבע הספירות התחתונות, גבורה חסד תפארת נצח הוד יסוד ומלכות, המייצגות את עולם הרגש (רמ"ד ואלי פירוש שני) .

8. בית רוחני - "חכמות בנתה ביתה - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. חצבה עמודיה שבעה - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א חכמות בנתה ביתה - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם לאו - מתחלק לשבע ארצות." ( מדרש משלי (בובר) ט ) . "כשם שצריך האדם, בעודו בזה העולם, דירה לדור בה, ומשתדל בכל כוחו להשיגה, כן צריך האדם דירה לנפשו כשתעלה למעלה... וזהו שאמרו חז"ל במדרש משלי: בנתה ביתה - זו התורה, ללמדך שכל מי שקנה לו דברי תורה, קנה לו בית לעולם הבא..." (ח"ח, שם עולם א יד) .

8. חצבה עמודיה שבעה - לאולם החכמה במבנה קשת הראדיאן: "שלמה המלך ידע את מבנה הצדק הגיאומטרי בתרבוע של מעגל. אפשר להניח כי שלמה בנה אולם חכמה בעל חזית במבנה של גזרת קשת הראדיאן, כאשר עמוד ניצב במרכז כל אחד מ-7 חלקיה הרציונליים של קשת זו." (רמי ניר, 09.08.2007).