מצודות על תהלים קד
<< · מצודות על תהלים · קד · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"עוטה" - ענין עטיפה כמו כבגד יעטה (לקמן קט)
"כשלמה" - כמלבוש
"כיריעה" - כוילון
מצודת דוד
"עוטה" - מלביש את העולם באור כשלמה המעטף גוף האדם
"נוטה שמים" - סביב הארץ כאדם הנוטה יריעהפסוק ג
מצודת ציון
"המקרה" - ענין כסוי הבית כמו המה קרוהו (נחמיה ג)
"עליותיו" - מלשון עליה והוא חדר ממעל לחדר
"עבים" - עננים
מצודת דוד
"המקרה" - עשה תקרת עליותיו במים והם המים העליונים אשר מעל השמים שהם כתקרה לעלייה
"רכובו" - להיות מרכבו לכל אשר יחפוץ יטם כהרוכב את מרכבו
"המהלך" - מוליך העבים במרוצה על ידי הרוח הנושב ומעופף כבעל כנףפסוק ד
מצודת ציון
"לוהט" - שורף ומתלהב כמו ותלהטהו מסביב (ישעיהו מב)
מצודת דוד
"מלאכיו רוחות" - עושה הרוחות להיות שלוחיופסוק ה
מצודת דוד
"על מכוניה" - על כנה ובסיסה לבל תהיה נוטה לפול עד עולםפסוק ו
מצודת דוד
"תהום" - כסית את התהום לבל יעלה וישטוף את העולם כמו שמכסים דבר מה במלבוש
"על ההרים" - יש מימי הים על ההרים ואינם נשפכים למטה כדרך המיםפסוק ז
מצודת ציון
"יחפזון" - מלשון חפזון ומהירות
מצודת דוד
"מן גערתך" - כשאמרת יקוו המים נסו אל המקום שהמה שם
"מן קול רעמך" - בעת השמעת להם קולך שהוא כקול רעם מהרו אז ללכת אל מקומםפסוק ח
מצודת דוד
"יעלו הרים" - בעת נסו הלכו בדרך מהלכם על ההרים חוץ מטבע המים ומשם ירדו אל הבקעות ולא נשארו שמה כטבע המים רק הלכו אל המקום הזה אשר יסדת להםפסוק ט
מצודת דוד
"גבול שמת" - חול הים שמת להם לגבול לבל יעברו הגבול ההוא ולבל ישובו למקומם לכסות הארץ כאשר בתחילהפסוק י
מצודת דוד
"בנחלים" - שלא יפסק מימיהם והמה שוטפים והולכים בין ההרים להשקות אותםפסוק יא
מצודת דוד
"ישקו" - הנחלים ההם משקין את חיות השדה המצויים בין ההרים והפראים ישברו את צמאם במימיהם ר"ל יבטלו הצמאון בשתיית המיםפסוק יב
מצודת ציון
"עפאים" - עלים כמו עפיה שפיר (דנייאל ד)
מצודת דוד
"מבין עפאים" - מבין עלי האילנות המצוים אצל הנחלים משם יתנו קול שיר
"עליהם" - אצל הנחלים ההם ישכנו העופותפסוק יג
מצודת ציון
"מעליותיו" - מלשון עליה
מצודת דוד
"מפרי מעשיך" - הם פרי העננים והוא הגשם וכפל הדבר במ"ש
"מעליותיו" - הם העננים שהמה לצד השמיםפסוק יד
מצודת דוד
"להוציא" - מצמיח להוציא לחם וגומר
"לבהמה" - למאכל בהמה
"לעבודת האדם" - מצמיח עשב למלאכת האדם כמיני צבעים וכדומהפסוק טו
מצודת ציון
"להצהיל" - ענין הארה כמו צהלה ושמחה (אסתר א)
"יסעד" - ישען
מצודת דוד
"ולחם" - מצמיח הלחם להסעיד לב האדם מחולשתו
"ויין" - מצמיח היין המשמח לב שותהו
"להצהיל" - מצמיח השמן להאיר פני האדם על ידו כשירבה לאכול ממנו ולמשוח בופסוק יז
מצודת ציון
"צפרים" - הוא שם כולל לכל העופות
"יקננו" - מלשון קן ומדור
"חסידה" - שם עוף
"ברושים" - מין אילן סרק
מצודת דוד
"ברושים ביתה" - מקום מדורה על הברושים וכאילו נבראו לתועלתם
"אשר שם" - על ארזי הלבנון יעשו הצפרים לעצמן קן ומקום מדור וכאלו ברא הארזים לתועלת הצפריםפסוק יח
מצודת ציון
"ליעלים" - שם חיה יעל
"לשפנים" - שם חיה שפן
מצודת דוד
"ליעלים" - למדור היעלים וכן סלעים להיות מחסה לשפנים ור"ל על הכל ישגיח לתת לכ"א לפי טבעו ומנהגופסוק יט
מצודת דוד
"למועדים" - למנות ע"י מועדי ה' לפי עת חדושה
"ידע מבואו" - יודע הוא דרך בואו ולא שנה סדר מהלכו ולא כן הירח כי פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה כן ארז"לפסוק כ
מצודת ציון
"תרמוש" - ענין ההלוך והזזה ממקום למקום כמו ובכל החיה הרומשת (בראשית א')
מצודת דוד
"בו" - בעת הלילה תלך חית היער על כי בלילה אינם מצויים בני אדם כמו ביום
"תשת" - שמת את החושך ועשית גבולו להיות בלילהפסוק כא
מצודת דוד
"ולבקש" - שואגים לבקש מאל אכלם
"הכפירים" - אז ישאגו הכפירים למצוא טרףפסוק כב
מצודת ציון
"ואל מעונתם" - כמו ובמעונותם וכמוהו ואל הארון תתן (שמות כה)ומשפטו ובהארון
"ירבצון" - היא השכיבה לנוח
מצודת דוד
"ואל מעונותם" - רובצים במקום מדורם ולא יצאו ביום החוצה
"יאספון" - יאספו עצמם ללכת למקום מחבואםפסוק כג
מצודת דוד
"יצא" - אז בזרוח השמש עת שבו החיות למקומם יצא אדם אל השדה לעשות מלאכתו ויתעכב שמה עד הערב עת ישובו החיות ללכתפסוק כד
מצודת ציון
"מה רבו" - מלת מה באה להפלגת הדבר כמו מה רב טובך (לעיל לא)
"רבו" - גדלו
מצודת דוד
"קניניך" - כל הדברים הממלאים את העולם שלך המה וקנוים לך
"כולם" - כל מעשיך עשית בחכמה
"מה רבו" - מה מאוד רבופסוק כה
מצודת ציון
"ידים" - ר"ל מקום
"רמש" - ענין הזזה
מצודת דוד
"חיות וגו'" - כי כל מה שיש ביבשה יש בים
"שם רמש" - שם יש רמש והזזת בריות ואין מספר להם
"זה הים" - הים הזה הידוע והנראה גדול הוא באורך ורחבת מקוםפסוק כו
מצודת דוד
"לויתן זה" - זה הלויתן הידוע ברוב גדלו אותו יצרת להיות משחק ומטייל בהים ההוא ולא יחת מכל הבריות והמה לו למאכל
"שם אניות יהלכון" - והוא ממפלאות ה' אשר נתן חכמה בלב מנהיגי הספינה להשיטה אל המקום הנרצהפסוק כז
מצודת ציון
"ישברון" - ענין תקוה כמו שברו על ה' (לקמן קמו)
מצודת דוד
"כולם" - כל הבריות שבעולם יקוו אליך לתת מאכלם לכ"א בזמן הצריך לופסוק כח
מצודת דוד
"תתן" - אתה תתן להם מזונם אשר ילקטון ואתה תפתח ידך והמה ישבעון טוב ור"ל פעמים בצמצום עד ילקטון מעט מעט ופעמים בהרווחה עד ישבעון טובפסוק כט
מצודת ציון
"תוסף" - כמו תאסף והוא ענין מיתה והכנסת הרוח אל מקום גניזתו
"יגועון" - ענין מיתה
מצודת דוד
"תוסף" - כאשר תאסף רוחם אל מקום גניזתם אז יגועון וישובו לעפרם אשר נבראו ממנה
"תסתיר פניך" - אבל בעת תסתיר מהם פניך מכל וכל אז יאחזם בהלה ופחדפסוק ל
מצודת דוד
"תשלח" - וכאשר תשלח רוח החיוני בפגרי המתים בזמן התחיה אז יבראון כבתחילה ותתחדש בהם פני האדמה (ועם כי בראשונה יאמר על כל החי עתה ידבר על האדם לבד שהוא מבחר הברואים)פסוק לא
מצודת דוד
"ישמח ה' במעשיו" - כי לבשר ודם יבוא לפעמים עצבון במעשה ידיו כאשר תהיינה לרעתו אבל לא כן בהמקום ב"ה
"יהי כבוד ה'" - כבודו יתמיד כל ימי עולם על כי נראה פלאי ברואיו והשגחתו על כלפסוק לב
מצודת ציון
"ותרעד" - מלשון רעד ורתת
מצודת דוד
"ויעשנו" - יהיו שרופים ויעלו העשן
"ותרעד" - משא"כ ב"ו אשר לפעמים ירעד הוא ממעשה ידיופסוק לג
מצודת דוד
"בחיי" - בעת אני חי
"בעודי" - בעוד אני בקיומי וכפל הדבר במ"שפסוק לד
מצודת ציון
"יערב" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)
"שיחי" - דבורי כמו שיח לארץ (איוב יב)
מצודת דוד
"יערב" - יומתק עליו תפלתי לקבלה ברצון ואשמח אני בישועתופסוק לה
מצודת ציון
"יתמו" - מלשון תם והשלמה
"אינם" - אין להם
מצודת דוד
"ברכי" - כאשר כן יהיה תברך נפשי את ה' וגם אתם כולכם הללו יה על זאת
"יתמו" - תפלתי היא שיתמו חטאים ר"ל שבני אדם יתגברו על יצרם ולא יעשו חטאים וא"כ לא יהיו עוד רשעים בעולם
<< · מצודות על תהלים · קד · >>