מצודות על שמואל ב יא
<< · מצודות על שמואל ב · יא · >>
פסוק א
מצודת ציון
"לתשובת" - מלשון השבה
"ויצורו" - מלשון מצור
מצודת דוד
"לתשובת השנה" - רצה לומר בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמו שכתוב למעלהפסוק ב
מצודת דוד
"מעל הגג" - רצה לומר מעל הגג שהלך הוא בו ראה אשה רוחצת למטהפסוק ג
מצודת דוד
"וידרש" - שאל ודרש על האשה מי היאפסוק ד
מצודת ציון
"מתקדשת" - רוצה לומר מטהרת
מצודת דוד
"מתקדשת" - היתה טהורה מטומאת נדה כי טבלה עצמהפסוק ו
מצודת דוד
"שלח אלי וגו'" - כי עמו היה במלחמהפסוק ז
מצודת דוד
"ולשלום המלחמה" - לשלום אנשי המלחמהפסוק ח
מצודת ציון
"משאת" - מנת ארוחה וסעודה וכן (בראשית מג לד)וישא משאות מאת פניו
מצודת דוד
"משאת המלך" - למען ייטב לבו ויבוא על אשתו
"ורחץ רגליך" - הוא כנוי לתשמיש המטה וכונתו היתה להעלים הדבר ויחשבו כי ממנו הרתה (ואף שכל היוצא למלחמת בית דוד היה כותב גט כריתות לאשתו מכל מקום היה הדבר מכוער כי הדרך היה לנושאה שוב בבוא מן המלחמה והיתה שומרת עליו)פסוק ט
מצודת דוד
"פתח" - מול הפתח עם כל עבדי המלךפסוק י
מצודת דוד
"הלא מדרך אתה בא" - ואם כן אתה עיף ויגעפסוק יא
מצודת דוד
"חייך" - הריני נשבע בחיי גופך וחיי נפשך
"ועבדי אדוני" - רצה לומר שאר עבדי המלך
"יושבים בסכות" - במקום המלחמהפסוק יב
מצודת ציון
"בזה" - במקום הזה
מצודת דוד
"וממחרת" - עד אשר שלחו
"גם היום" - כי חשב כאשר יאכל לפניו אז ייטיב לבו ביין וישכב עם אשתופסוק יג
מצודת דוד
"במשכבו" - במקום ששכב בה אתמול וזהו עם עבדי אדוניופסוק טו
מצודת ציון
"הבו" - הזמינו ותנו כמו (רות ג טו)הבי המטפחת
מצודת דוד
"ושבתם מאחריו" - לבל יעזרוהו ויהא נכה מבני עמון וימות וכוונתו היתה לישאנה אחרי זה למען יחשבו שהרתה אחר הנשואין
"אל מול" - לפני המקום שלוחמים בו בחזקה ובגבורהפסוק טז
מצודת ציון
"אל העיר" - את העיר
מצודת דוד
"אנשי חיל" - מבני עמון
"בשמור" - בעת שמרו את העיר מסביב לבלי תת יוצא ובאפסוק כ
מצודת ציון
"יורו" - ישליכו כמו (שמות טו ד)ירה בים
מצודת דוד
"אל העיר" - להתקרב מאד על העיר
"מעל החומה" - ובקלות ימיתו את הנגשים אל העירפסוק כא
מצודת ציון
"ירובשת" - הוא ירובעל וכאשר בעל גם בושת המה כנויי עבודה זרה
"פלח" - כן נקרא אבן הרחים כמו (איוב מא טז)כפלח תחתית
"רכב" - הוא האבן העליונה מהרחים כמו (דברים כד ו)לא יחבול רחים ורכב
"בתבץ" - שם מקום
מצודת דוד
"ואמרת" - לשכך חמתו תאמר גם עבדך וגו' ורצה לומר עם שהיה איש מלחמה מנעוריו וידע בכל זה ועם כל זה לא שת לבו לזאת אם כן מהנראה כי מן השמים נהיה הדבר וכוונתו היתה להודיע שעשה מה שצוה לו בדבר אוריה ולהסתיר הדבר בפני השליח לא צוהו לאמרו מיד
"הלוא אשה וגו'" - ואם כן נקל מאוד להרוג את כל הקרב אל החומהפסוק כב
מצודת ציון
"המלאך" - השליחפסוק כג
מצודת דוד
"כי גברו" - כאשר גברו עלינו וגו' וסוף הדבר היה אשר נהיה אנחנו מתגברים עליהם לרדפם עד פתח השערפסוק כד
מצודת ציון
"ויורו המורים" - ענין השלכה
מצודת דוד
"וגם עבדך וגו'" - כי השליח חשב למה אמתין עד אשר יעלה חמת המלך ולומר לו אחרי זה ממיתת אוריה הלא טוב לומר לו מיד ולא יעלה חמתו (ואף יואב השכיל את זאת אשר השליח יגיד לו מיד ולזה לא חשש פן לא תעלה חמת המלך ולא יודע לו ממיתת אוריה)
"וירו המורים" - בעת קרבנו אל החומהפסוק כה
מצודת ציון
"כזה" - כמו זה המספר
"והרסה" - ענין נתיצה ושבירה
מצודת דוד
"וחזקהו" - להשליח אמר שהוא מעצמו יחזק את לב יואב
"החזק מלחמתך" - אחוז במלחמתך ואל ירך לבבך וידעתי כי תוכל לה והרסה
"כי כזה וכזה" - כי דרך המלחמה היא שאוכלת החרב וכהנה וכהנה וכאומר הלא מועטים מתו ודרך המלחמה היא שאף מן המנצחים נופלים הרבה
"אל ירע בעיניך" - להכניס מורך בלב בעבור זהפסוק כז
מצודת ציון
"ויאספה" - הכניסה כמו (שופטים יט טו)ואין איש מאסף אותי
<< · מצודות על שמואל ב · יא · >>