מצודות על שמואל ב ה
<< · מצודות על שמואל ב · ה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"עצמך" - מלשון עצם
מצודת דוד
"עצמך ובשרך" - אנו קרובים לך כמו כל בית יהודה כי כולנו בני איש אחד נחנופסוק ב
מצודת ציון
"לך" - עליך
מצודת דוד
"את ישראל" - אם כן עליך לרעות את כל ישראל כולם אלו כאלו בשוה וכרועה עדרו
"אתה היית" - רצה לומר לא יוגדל בעיניך אהבת בני יהודה על כי מלכת עליהם ראשונה כי הלא גם עלינו משלת מאז עוד מלוך שאול כי היית המוציא והמביא וגו'פסוק ג
מצודת דוד
"לפני ה'" - לפני ארון ה' כי הביאוהו שמה לפי שעה
"ויכרות וגו'" - להיות להם לאוהב כאשר ליהודה
"כל זקני ישראל" - אשר כח בידם להמליכופסוק ד
מצודת דוד
"ארבעים שנה" - ולא חש למנות ששה החדשים היתרים או לפי שמשך ששת החדשים אשר ברח בפני אבשלום אין מהראוי לחשבם לימי מלוכהפסוק ו
|דוד= "כי אם הסירך וגו'" - אמר בדרך הפלגה וגוזמא לא תוכל לבוא הנה כי אם מקודם יהיה הסירך מפה כל אנשים ואף העורים והפסחים כי אם ישאר מי מהם היכולת בידם לעכב ביאתך הנה בעבור גודל חוזק המקום
"לאמר וגו'" - רצה לומר דברי ההפלגה ההוא היה לאמר לא יוכל דוד לבא הנה מרוב חזקה ומה שהפליגו לדבר על זה היתה הכוונה
"אל היבוסי" - כי בני יהודה ובני בנימן לא הורישום מאז
"ויאמר לדוד" - עם היבוסי אמר לדוד לא תוכל לבוא הנה בעבור היותה בצורה וחזקה עד מאוד |ציון= "נקראת יבוס ומזרעו של אבימלך היו והיו להם שני צלמים אחד עור ואחד פסח שנעשו על שם יצחק ויעקב ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך ולכך לא הורישום כשלכדו את ירושלים לא לכדו את המצודה כמו שנאמר (יהושע טו סג) ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו יושבי יהודה להורישם ותניא אמר רבי יהושוע בן לוי יכולין היו אלא שלא היו רשאין (ספרי ראה יב יז)
"ויאמר לדוד" - מי שאמר
"העורים והפסחים" - הם עבודת כוכבים שלהם
"פסוק ז
מצודת ציון
"מצודת" - ענינו מבצר חזק, כמו (ירמיה מח) והמצודות נתפשה.
מצודת דוד
"מצודת ציון" - שם מבצר חזק סמוך למקום יבוס
"היא עיר דוד" - לאחר זה הסבו שמה וקראו עיר דודפסוק ח
מצודת ציון
"בצנור" - שם המגדל
מצודת דוד
"על כן" - רצה לומר למען יהא הדבר לזכרון גזרו אומר לבל יבוא עור ופסח אל הבית מבתי היבוס לפי שאמרו היבוסים אשר אף המה יעכבו ביאת דוד להעיר לזה המה יעמדו חוצה ולא יבואו אל הבית ועל ידי זה יזכר הדבר ורבותינו ז"ל אמרו (ילקוט שמעוני יהושוע רמז כח) כי היבוסים היו מבני אבימלך שכרת ברית עם אברהם ויצחק באמרו (בראשית כא כג) אם תשקור לי ולניני ולנכדי ועשה גלולי נחושת וכתב עליהם ברית השבועה וקראם עורים ופסחים כי עינים להם ולא יראו רגליהם ולא יהלכו ועם כי כבר כלתה זמן השבועה מכל מקום רצו למנוע את דוד מלהלחם בם על כי היה השבועה בשום פעם ועודנו עומד הוא לזכרון וחשבו כי דוד לא יפנה אל האלילים ולהסירם ולזה אמר דוד לגעת בצנור ויסורו ממילא מבלי פנות אליהם להסתכל בהם וגו'
"שנואי נפש דוד" - של שנואי נפש דוד ועל אנשי היבוס יאמר שהיו שנואים לדוד עקב בזו אותו לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך וגו' והנה פה לא פירש מה יעשה לאשר יכה את היבוסי וגו' ובדברי הימים (א יא ו) פירש ואמר יהיה לראש ולשר וכן בתורה נאמר (בראשית ד טו) לכן כל הורג קין ולא פירש מה יעשה לו והרי הם כאלו אמר סופו יקבל גמול המעשה אם טוב ואם רע
"כל מכה יבוסי" - מי אשר יעלה בראשונה ויכה את היבוסי ומתחלה יגע בצנור להפילו והוא המגדל החזק אשר תלו בו כל בטחונם ואחרי זה יכה גם העורים והפסחים לבל ישאר שריד ופליט וכאומר לא כאשר אמרו הם שאין לכבשם כי אם יסיר בתחלה העורים והפסחים רק יפיל המגדל בעוד אנשיה קיימים ואחר זה יכה גם הםפסוק ט
מצודת ציון
"וביתה" - מבפנים
מצודת דוד
"מן המלוא וביתה" - כי סמוך להחומה הניח מקום פנוי להיות מוכן להאסף שם מרבית אנשים וכן קראו מלאו (ירמיהוו ד ה) וכן ומן המלוא ולפנים בנה בתים סביבפסוק י
מצודת דוד
"הלוך וגדול" - בכל עת נתגדל יותר ויותרפסוק יא
מצודת ציון
"וחרשי" - אומנים כמו (שמות לה לה) חרש וחושב
"קיר" - כותל
מצודת דוד
"וחרשי" - אף של חרשי עץ ואבן היודעים לבנות קיר
"ועצי ארזים" - ובידם עצי ארזיםפסוק יב
מצודת ציון
"נשא" - ענין הרמה
מצודת דוד
"וידע דוד" - במה אשר גוי לא ידע יעבדוהו הכיר שה' הכינו למלך ואשר נשא ממלכתו היא בעבור ישראל ולא תלה הדבר בעצמופסוק יד
מצודת דוד
"שמוע" - הוא שמעא הנזכר בדברי הימים (א ג ה) ולא מנאם כסדר תולדותם כי שלמה היה ראשון באלו הארבעה שהיו בני בת שבע כמו שכתוב בדברי הימיםפסוק טו
מצודת דוד
"ואלישוע" - הוא אלישמע הנזכר שם כי שם חשב שני בנים אשר שמם אלישמע ובמקום אחר בדברי הימים (א יד ה) קורא גם כן להראשון אלישועפסוק טז
מצודת דוד
"ואליפלט" - ובדברי הימים נזכר עוד אליפלט אחר וכן הוזכר שם נוגה ולא הוזכרו כאן כי אולי מתו בקטנותם ולא נשאר זכר למו
"ואלידע" - ובדברי הימים (שם פסוק ז) קראו בשם אחר ובעלידעפסוק יז
מצודת דוד
"אל המצודה" - אל מגדל עוז להתחזק בו בטרם ישאל בה'
"כל פלשתים" - על כי ידעו מגבורת דוד לזה נאספו כולם לבקשו להלחם בופסוק יח
מצודת ציון
"וינטשו" - והתפשטו כמו (שופטים טו ט) וינטשו בלחיפסוק כ
מצודת ציון
"בבעל" - במישור כמו (יהושע יג ה)מבעל גד
"פרץ" - מלשון פרצה ושבר
מצודת דוד
"כפרץ מים" - רצה לומר פתאום כמים שוטפים פורצים הגדר
"בבעל פרצים" - הוא עמק רפאים ואמר על שם סופו שקראו בעל פרציםפסוק כא
מצודת ציון
"וישאם" - ושרפם כמו (נחום א ה)ותשא הארץ מפניו ובמשנה (ראש השנה פרק ב משנה ב)משיאין משואותפסוק כג
מצודת ציון
"הסב" - מלשון סבוב
"בכאים" - אילנות שגדלים בהם תותים וכן (תהלים פד ז)בעמק הבכא
מצודת דוד
"לא תעלה וגו'" - לא תעלה עליהם מול פניהם אך הסב עצמך ללכת אל אחוריהם ותבוא עליהם ממול אילני הבכאים אשר גדלו שםפסוק כד
מצודת ציון
"צעדה" - מלשון צעד ופסיעה
"תחרץ" - תנענע ממקומך להלחם כמו (שמות יא ז)לא יחרץ כלב לשונו ופירושו לא נעה לשונו לנבוח
מצודת דוד
"כשמעך" - כאשר תשמע קול צעדה וגו' אז תחרץ להלחם כי אז יצא ה' רצה לומר אז שלח מלאכו להכות בהם (ועם שאין מעצור לה' להושיע מבלי תחבולות הסבוב מאחריהם ומבלי קביעת זמן מכל מקום אמר כן לנסותו הישמור מצותיו בדבר המלחמה או יקל בעיניו כאשר הקל בהם שאול)פסוק כה
מצודת דוד
"מגבע" - בדרך נוסם מגבע עד בואך גזר רצה לומר עד אשר תבוא אל גזר כלומר עד המקום שבאים בה לגזר וכאלו ידבר עם מי שמכיר המקום וכמוהו הרבה במקרא
<< · מצודות על שמואל ב · ה · >>