מצודות על שמואל ב ג
<< · מצודות על שמואל ב · ג · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ודלים" - חלושים כמו (בראשית מא יט)דלות ורעות
מצודת דוד
"ודלים" - שפלים וחלשים
"הולך וחזק" - בכל עת התחזק יותר
"ארוכה" - זמן ארוךפסוק ג
מצודת ציון
"ומשנהו" - מלשון שנים
מצודת דוד
"בן מעכה" - יפת תואר היתה ולקחה במלחמהפסוק ה
מצודת דוד
"אשת דוד" - חוזר על כולן לומר כל אחת היתה אשת דוד ולא פילגשפסוק ו
מצודת דוד
"בבית שאול" - להעמיד המלוכה ביד איש בושת בנופסוק ז
מצודת ציון
"באתה" - מלשון ביאה ובעילה
מצודת דוד
"מדוע באתה וגו'" - כי אלמנותו של מלך אסורה להדיוט (סנהדרין יח א)
"ויאמר" - סתם ולא פירש מי האומר ומעצמו יובן שהאומר היה איש בושת שנאמר אל פילגש אביפסוק ח
מצודת ציון
"אחיו" - קרוביו
"מרעהו" - אוהביו
"המציתיך" - ענין הזמנה ומסירה כמו (ויקרא ט יג)ואת העולה המציאו אליו
"ותפקוד" - ענין זכרון
מצודת דוד
"ולא המציתיך" - רצה לומר אחר שעד הנה לא המציתיך ביד דוד ואתה גמלתני הרע כי תפקוד עלי עון הפילגש
"היום אעשה חסד" - רצה לומר האם מהיום ראוי לי שאעשה חסד וגו'
"הראש כלב וגו'" - רצה לומר מדוע בזיתני וכי אינני שר וממונה על אנשי מלכותך וכי אני ראש וממונה על הכלבים במלכות יהודה אנשי מלחמתך אשר שנאת כאומר לא יאות לבזות כי אם לשונא ושפל אנשים ולא לאיש כמוני שאין בי אחת מהםפסוק ט
מצודת דוד
"כאשר נשבע ה'" - להמליכו על כל ישראל
"אעשה לו" - לדוד לסייעו על דבר המלוכה
"כה יעשה" - הוא ענין שבועה וכהנה הרבה במקראפסוק יא
מצודת דוד
"ולא יכול" - על איש בושת יאמרפסוק יב
מצודת ציון
"תחתיו" - במקומו
"להסב" - לסבב
מצודת דוד
"תחתיו לאמר" - רצה לומר שלח מלאכים ממקומו שיאמרו בשבועה למי ארץ רצה לומר נשבעים אנו במי שהארץ שלו כי לה' הארץ ודבר השבועה היתה אשר בלב ידבר לאמר כרתה ברית עמי להיות לי לאוהב ויהיה כח ידי עמך וגו'פסוק יג
מצודת דוד
"כי אם לפני" - רצה לומר רק קודם כל דבר יהיה הביאך את מיכל וגו' בעת בואך אליפסוק יד
מצודת ציון
"ארשתי" - מלשון ארוסה וכן (דברים כ ז)אשר ארש אשה
מצודת דוד
"במאה ערלות" - ולקדושין תחשב או רצה לומר הלא מאז שמתי עצמי בסכנה בעבורה וכאומר שגם עתה יוסיף ידו להלחם בעבורה (אף שנתן מאתים ערלות מכל מקום התנאי לא היה כי אם על מאה)
"וישלח דוד" - על כי היה עתה בטוח אשר אבנר ימלא את דברופסוק טו
מצודת דוד
"מעם איש" - וחוזר ומפרש שהוא פלטיאל והוא פלטי האמור למעלה (שמואל-א כה מד)פסוק טז
מצודת דוד
"וילך" - ללותהפסוק יז
מצודת דוד
"ודבר אבנר" - רצה לומר וכה היה דבר אבנר עם זקני ישראל שאמר להם הלא מאז הייתם אתם מבקשים את דוד שימלוך הוא אך אני לבדי הייתי מתחזק בבית שאולפסוק יח
מצודת ציון
"הושיע" - כמו אושיע ה"א במקום אל"ף כמו (יחזקאל יא ז)ואתכם הוציא ומשפטו אוציא
מצודת דוד
"ועתה עשו" - רצה לומר הואיל ובת שאול נשואה לו גם הוא נחשב מבית שאול לזאת עשו כאשר בקשתם מאז כי ה' אמר וגו' ולזאת גם ידי עמו וחפץ אני בו מבין כל בית שאולפסוק יט
מצודת דוד
"את כל אשר טוב" - אשר ישר הדבר בעיני כולם שימלוך הוא
"גם אבנר וגו'" - כמו וידבר אבנר גם באזני בנימן עם שהיו מבני שבטו של איש בושתפסוק כ
מצודת ציון
"משתה" - כל סעודה קרויה על שם המשתה כמו (אסתר ז ח)אל בית משתה הייןפסוק כא
מצודת ציון
"תאוה" - ענין חפץ ורצון
מצודת דוד
"בכל אשר וגו'" - רצה לומר תהיה שליט ומושל בכל דבר
"ויכרתו" - להיות לך לעבדיםפסוק כב
מצודת דוד
"מהגדוד" - אשר נלחם בהםפסוק כג
מצודת דוד
"וכל הצבא" - ולא נפקד מהם איש ובא לומר שבעבור זה ובעבור רוב השלל שהביא מלאו לבו לסכל מעשה המלך וכאשר יאמרפסוק כה
מצודת דוד
"ולדעת וגו'" - ובכדי לדעת את כל מוצאך רצה לומר מה אתה עושה בעניני המלחמות ומה אתה עושה בבית
"ידעת" - הלא ידעת את אבנר אשר הוא שונא לך ולא בא כי אם לפתותך אחר דעתופסוק כו
מצודת ציון
"הסרה" - מין קוצים כמו (קהלת ז ו)כקול הסירים
מצודת דוד
"מבור הסרה" - מן הבור העומד במקום הסירים כי שם מצאוהו מלאכי יואב
"וישלח" - לקראו בשם המלך כאלו שכח מה בדברו עמופסוק כז
מצודת ציון
"בשלי" - ענין שגגה ושכחה כמו (לקמן ו ז) על השל וכן (רות ב טז)גם של תשלו
מצודת דוד
"בדם עשהאל" - בעבור ששפך דם עשהאל אחיו
"החומש" - אל דופן החמישית מקום שכבד ומרה תלוין (סנהדרין מט א)
"ויכהו שם" - בעת דברו עמו ולא היה נזהר אז הכהו בתוך השער ההוא
"ויטהו" - הטה אותו מן הדרך אל תוך חלל השער
"בשלי" - בדבר השכחה אשר שכח המלך לדבר עמופסוק כח
מצודת דוד
"נקי אנכי" - רצה לומר לא מדעתי נעשתה ואהיה נקי מהעונש הן עונש בגוף הן בדבר המלכותפסוק כט
מצודת ציון
"יחולו" - יחנו וישכנו כמו (ירמיהו ל כג)על ראש רשעים יחול
"זב" - חולי שנוטף מאמתו כעין זרע
"בפלך" - ענין משענת ומטה ודומה לו (משלי לא יט)וכפיה תמכו פלך והוא המטה שטוות בו הנשים
מצודת דוד
"ומחזיק בפלך" - אוחז במשענת מחמת חולי הרגלים
"ואל כל וגו'" - הואיל ובעצתם נעשתה
"ואל יכרת" - רצה לומר לא יופסק להיות חדל
"יחולו" - עונשי דמי אבנר יחולו על ראש יואבפסוק ל
מצודת ציון
"לאבנר" - את אבנר כמו (שמות כז ג)לכל כליו ומשפטו את כל כליו
מצודת דוד
"במלחמה" - כאלו יאמר הנה לא כן עשו כי אבנר הרג את עשהאל במלחמה והם הרגו לאבנר בשלום
"ואבישי" - לפי שנכנס עם יואב לתוך השער להיות לו לעזר מעלה עליו הכתוב כאלו גם הוא הרגופסוק לא
מצודת דוד
"אל יואב" - להיות גם הוא כדואג על מיתתו ומתחרט על מה שהרגו
"הולך" - היה הולך אחר המטה למען דעת הכל שלא נעשתה בעצתופסוק לב
מצודת ציון
"אל קבר" - כמו על קברפסוק לג
מצודת ציון
"נבל" - אדם פחות המעלה
מצודת דוד
"הכמות נבל" - וכי מהראוי הוא שימות אבנר בחרב זולת מלחמה כמות איש נבלפסוק לד
מצודת ציון
"אסורות" - קשורות
"לנחשתים" - שלשלאות נחושת אוסרים בהם רגלי השבוים
מצודת דוד
"כנפול וגו'" - כאומר עם היות כי מעולם לא נעשתה כדבר הזה להמית שר וגדול בחרב זולת מלחמה הנה לפעמים נעשתה על ידי בני עולה וכמו כן נפלת גם אתה כאשר יפול הנופל לפני בני עולה כי גם בני צוריה לבני עולה יחשבו
"ידיך לא אסורות" - היות רבות פעמים יקרה יקחו בשבי שר וגדול ויאסרו ידיו ורגליו ויהרגוהו בסוף בחרב בזולת מלחמה לזה אמר הלא ידיך לא היו אסורות וגו' כי לא נלקחת בשבי ומדוע אם כן הרגוך בחרב בזולת מלחמהפסוק לה
מצודת ציון
"להברות" - להאכילו סעודה מועטת כמו (לקמן יג ו) ואברה מידה
"מאומה" - שום דבר
מצודת דוד
"כי אם לפני וגו'" - כאשר אם לפני בוא השמש אטעם לחם וגו' אז יחול השבועה להתקיים בי
"בעוד היום" - כשהיה עוד יום
"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה ורבים כמוהו ימצא במקראפסוק לו
מצודת דוד
"הכירו" - שלא מדעת דוד נעשתה
"ככל אשר עשה" - הוטב בעיניהם כל אשר עשה והם ההליכה אחר המטה והבכי והקינהפסוק לח
מצודת דוד
"הלא תדעו" - כי דוד חשב אשר עבדיו יתפלאו על גודל האבל עם שלא הרג אותו לזה אמר הלא מעצמכם תדעו כי שר וגדול נפל וגו' ומהראוי אם כן להרבות האבלפסוק לט
מצודת ציון
"רך" - רצה לומר רך הלבב מלהתגרות עם מי
"קשים" - הוא חלוף הרך
מצודת דוד
"ואנכי היום" - רצה לומר ואם תתמהו מה זה לא לקחתי נקם הנה אנכי אף היום שנמשחתי למלך על כל ישראל ומלכותי בכל משלה עם כל זה אני רך הלבב מול בני צרויה כי המה קשים ממני ולא אוכל להתגרות עמהם ולפי שמן הדין אין ליואב משפט מות שלא היו שם עדים והתראה אולם ניתן רשות למלך לענוש לצורך השעה ביכלתו המוחלט ולזה שמט ידו ממנו כי לא היה יכול להם ומסר דינו לשמים
<< · מצודות על שמואל ב · ג · >>