מצודות על שמואל א ל
<< · מצודות על שמואל א · ל · >>
פסוק א
מצודת ציון
"פשטו" - התפזרו לשלול שלל
מצודת דוד
"ויכו" - רצה לומר הרסו העיר
"אל נגב" - בו יוכלל נגב כלב ונגב הכרתי האמורים בענין
"ביום השלישי" - מעת הלוכם מצקלג עם אכיש למלחמהפסוק ב
מצודת ציון
"וישבו" - מלשון שביהפסוק ו
מצודת ציון
"לסקלו" - לרגום אותו באבנים
מצודת דוד
"ותצר לדוד מאד" - רצה לומר מלבד הצרה שנשבו נשיו כי עוד אמרו העם לסקלו באבנים על שהיה מסבב לרדת למלחמה עם אכיש והיה זה סיבה לשיבואו עמלק ועשו מה שעשו
"ויתחזק" - עם כל זה היה דוד מתחזק עצמו להשען בה'פסוק ח
מצודת ציון
"ארדוף" - תחסר ה"א השאלה ומשפטו הארדוף ודוגמתו (בראשית ג א)אף כי אמר אלהים ומשפטו האף בה"א השאלהפסוק ט
מצודת דוד
"והנותרים עמדו" - רצה לומר הנותרים מאותם שש מאות עצמם והם שתי המאות האמור במקרא שלאחריו שנותרו ולא רדפו הם עמדו אצל הנחל מהעבר הזה ולא חזרו למקומםפסוק י
מצודת ציון
"פגרו" - נחלשו ובדברי רבותינו ז"ל (שבת קכט ב)יומא דמפגרי ביה רבנן
מצודת דוד
"אשר פגרו" - מאתים האיש אשר נחלשו מלעבור את הנחל עמדו ולא רדפופסוק יא
מצודת דוד
"איש מצרי" - על שם סופו אמר כי בעת המצאו לא ידעו שהוא מצריפסוק יב
מצודת ציון
"פלח" - חתיכה כמו (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון
"דבלה" - תאנים דרוסות יחד עד שנעשים גוף אחד וכן (לעיל כה יח) ומאתים דבלים
"צמוקים" - ענבים יבשים והוא מלשון (הושע ט יד) ושדים צומקים
מצודת דוד
"ותשב רוחו אליו" - אמר דרך הפלגה וגוזמא כאלו יצאה רוחו מחולשת הרעבון ושבה אליו כשהאכילוהו
"ושני צמוקים" - שני אשכלות צמוקיםפסוק יג
מצודת ציון
"ואי מזה" - איה העם שתאמר מזה אתה
מצודת דוד
"למי אתה" - עבד של מי אתה ומאיזה עם אתה
"כי חליתי" - ולא יכולתי לילך בשוה לו ולזה עזב אותי בדרך
"היום שלשה" - היום מלאו שלשה ימיםפסוק יד
מצודת דוד
"ועל נגב כלב" - עם שגם היא היתה מיהודה מכל מקום היה לה שם ידוע לבד
"ועל אשר ליהודה" - הנגב אשר ליהודה כי כרתי היתה משל פלשתים כמו שכתוב (צפניה ב ה) גוי כרתיםפסוק טו
מצודת ציון
"הגדוד" - החיל
"תסגרני" - תמסור אותי כמו (עמוס א ו)להסגיר לאדום
מצודת דוד
"התורידני" - להראות דרך מהלכם
"ואם תסגרני" - או אם תסגרני וגו' יהי עליך עונש שבועת שקרפסוק טז
מצודת ציון
"נטושים" - מפוזרים כמו (במדבר יא לא)ויטוש על המחנה
"וחוגגים" - ענין רקידה וכרכר כמו (תהלים קז כז)יחוגו וינועו כשכור
מצודת דוד
"בכל השלל" - רצה לומר שמחתם היה בעבור כל השלל הגדול אשר לקחו
"כל הארץ" - אשר הם עליהפסוק יז
מצודת ציון
"מהנשף" - מהערב כמו (ישעיהו כא ד)נשף חשקי
מצודת דוד
"ולא נמלט מהם איש" - מאנשי רגלי
"מהנשף" - רצה לומר מנשף יום זה עד ערב יום השני וכל אותה הערב עד הבוקר אשר הוא למחרתם של שני הנשפים שעברו ומלת ועד עומדת במקום שתים כאלו אמר ועד הערב ועד למחרתםפסוק יט
מצודת ציון
"ולא נעדר" - ולא נחסר כמו (שם מ כו) איש לא נעדר
מצודת דוד
"ועד כל אשר לקחו" - אפילו מה שלקחו מפלשתים מנגב יהודה וכלב הכל השיב דוד לעצמופסוק כ
מצודת דוד
"נהגו לפני המקנה" - רצה לומר מנהיגים לפנות הדרך הלכו לפני המקנה ההוא ובבוא מי מפלשתים ומיהודה לקחת מקנהו אמרו זה שלל דוד רצה לומר אין לכם חלק בזה כי דוד לעצמו שללו ולא בעבור להחזיר לבעליו
"ויקח דוד" - לקח לעצמו כל הצאן ובקר אף מאשר שללו עמלק מבני פלשתים ויהודהפסוק כא
מצודת ציון
"פגרו" - נחלשו
מצודת דוד
"ויצאו" - ממקום מושבם
"ויושיבום" - ודוד ואנשיו הושיבום בעבר נחל הבשור לשמור הכלים
"אל מאתים וגו'" - רצה לומר סמוך להםפסוק כב
מצודת ציון
"יען" - בעבור
מצודת דוד
"איש וגו'" - לכל איש את אשתו ובניו וינהגו לעצמם וילכו להם אבל לא יחלקו עמנו בשלל אף של עצמם לא יקחופסוק כג
מצודת דוד
"את אשר נתן" - רצה לומר וכי בכח ידינו לקחנו הלא הוא את אשר נתן ה' לנו ושמר אותנו כי לא נפקד ממנו איש והוא מסר את הגדוד בידינו ואם מה' נעשית הלא כולנו עם ה' המהפסוק כד
מצודת ציון
"כחלק וגו' וכחלק" - רצה לומר כחלק זה כן חלק זה
מצודת דוד
"ומי ישמע" - רצה לומר ואף אם נעשתה בעוצם ידינו מכל מקום מי ישמע לכם לדבר הזה כי הלא על כל פנים ישבו לשמור הכלים אם כן מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה כי כן הוא הנהוג מאז שיהיה כחלק היורד וגו' ויחדיו יחלוקו מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה כי אם לא שמרו הם הכלים לא היה מהאפשר להלוחמים להלחםפסוק כה
מצודת ציון
"לחק" - לדבר קבוע
"ולמשפט" - למנהג וכפל הדבר במלות שונות
מצודת דוד
"עד היום הזה" - רצה לומר עד הזמן שגלו ישראל ולא נתעסקו עוד במלחמה
"ויהי וגו'" - רצה לומר כן הנהיג דוד לעולם ועשה הדבר הזה לחוק ומשפט לישראלפסוק כו
מצודת ציון
"לרעהו" - לכל רעה ורעה וכן (איוב מב י)בהתפללו בעד רעהו
"ברכה" - מנחה ומתנה כמו (לעיל כה כז) ועתה הברכה