מצודות על שמואל א כו
<< · מצודות על שמואל א · כו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ויבאו הזפים" - באו עוד הפעםפסוק ב
מצודת דוד
"אל מדבר זיף" - ובמדבר ההוא היתה גבעת החכילהפסוק ג
מצודת דוד
"וירא" - היה נראה לו שבא ולא ידע עדיין בבירורפסוק ד
מצודת דוד
"אל נכון" - כמו בנכון רצה לומר ידע בבירורפסוק ה
מצודת ציון
"במעגל" - דרך המחנה לחנות בעגול למען יראו מסביב כל הבא עליהם
מצודת דוד
"סביבתיו" - סביבות שאול
"ויבא" - בתחילה הלך לרגלפסוק ו
מצודת דוד
"ויען דוד" - אחרי שובו אליהםפסוק ז
מצודת ציון
"מעוכה" - נעוצה וקרוב הוא מלשון (ויקרא כב כד)ומעוך וכתות
"מראשותיו" - סמוך לראשופסוק ח
מצודת ציון
"סגר" - ענין מסירה כמו (עמוס א ו)להסגיר לאדום
"אשנה" - מלשון שנים
מצודת דוד
"פעם אחת" - את זה אעשה בפעם אחת ולא אצטרך להכותו מכה שניה
"ובארץ" - עד שתנעץ החנית גם בארץפסוק ט
מצודת דוד
"ונקה" - ויהיה נקי מעונש בתמיהפסוק י
מצודת ציון
"ונספה" - ענין כליון כמו (לקמן כז א) עתה אספה
מצודת דוד
"חי ה'" - חזר לישבע ואמר חי ה' שלא יאריך עוד ימים רבים כי או ה' יגפנו בלא יומו או מהר יבוא יומו וימות במיתה טבעית או ימות במלחמהפסוק יא
מצודת ציון
"צפחת" - צלוחית כמו (מלכים-א יז יד) וצפחת השמן
מצודת דוד
"חלילה לי" - עם שגם אני משיח ה' כמותו מכל מקום חלילה גם לי מחמת מצות ה' משלוח ידי וגו'פסוק יב
מצודת ציון
"מקיץ" - ענין הערה מהשינה
"תרדמת" - שינה עמוקה וכן (יונה א ו)מה לך נרדם
מצודת דוד
"ואין רואה וגו'" - בעבור השינה לא היה מי רואה אותם ואף לא ידעו בהרגשת השמע מקול ההולך והדבור ולא היה מי מהם מקיץ מן השינה במשך הזמן ההיא כי מה' נפלה עליהם תרדמה ולא היה הדבר בדרך הטבע
"ויקח דוד" - חזר דוד לקחתו בעצמו כי לא האמין לאבישי פן יכה עמו נפש שאולפסוק יג
מצודת דוד
"רב המקום" - כי פחד לנפשו שלא יתפשוהו
"על ראש ההר" - להשמיע קולו למרחוק
"העבר" - מעבר המים שהיה שםפסוק יד
מצודת ציון
"אל המלך" - כמו על המלך
מצודת דוד
"מי אתה" - רצה לומר איך מלאך לבך לקרא בקול על המלך להקיצו משנתו
"הלא תענה אבנר" - רצה לומר עליך להשיב על דבריפסוק טו
מצודת ציון
"איש" - רצה לומר גדול וחשוב כמו (במדבר יג ג)כולם אנשים
"אל אדוניך" - על אדוניך
מצודת דוד
"כי בא" - פן יבוא וכאשר באמת בא אבישי ורצה להשחיתו
"הלא איש אתה" - רצה לומר הלא אתה גדול וחשוב ומי כמוך בחשיבות ולפי גודל המעלה תגדל האשמהפסוק טז
מצודת ציון
"בני מות" - אנשי מות רצה לומר חייבי מיתה
"אי חנית" - איה החנית
"ואת צפחת" - ועם צפחת
מצודת דוד
"אשר מראשתיו" - אשר היו מראשותיו
"ראה אי חנית" - רצה לומר ואם תאמר שמרתם איה החנית מי לקחו
"כי בני מות אתם" - בעבור כבוד אבנר חזר לדבר אל כולם ולפסוק עליהם המיתהפסוק יט
מצודת ציון
"הסיתך" - מלשון הסתה ופתוי
"ירח" - מלשון ריח
"מנחה" - רצה לומר תשורה וקרבן
"מהסתפח" - ענין הקבוץ והדבוק ואסיפת דבר אל דבר כמו (לעיל ב לו) ספחני נא
מצודת דוד
"לאמר" - כאלו יאמרו אלי לך עבוד וגו' כי גורשים אותי מבין ישראל ללכת בין פלשתים ויונתן תרגם איזל דוד ביני עממיא פלחי טעותא
"מהסתפח" - מלהיות מאוסף בארץ ישראל היות עד הנה חשבתי כאשר ראה המלך שנמסר בידי במערה ולא הרגתיו יחדול עוד מדלוק אחרי אבל עתה שעם כל זה רודף אחרי בעל כרחי ארחיק נדוד מארץ ישראל
"ארורים הם" - בני האדם האלו
"ואם בני האדם" - הם הסיתו אותך עלי כי הבחירה חפשית באדם באין מעצור
"אם ה' וגו'" - אם הדבר מה' ומצד העונש אקריב מנחה לה' ויהי רצון שיקבל לריח ניחוח וירף ממניפסוק כ
מצודת ציון
"פרעש" - הוא כינה שחורה
"הקורא" - שם עוף כמו (ירמיהו יז יא)קורא דגר
מצודת דוד
"כאשר ירדוף" - רצה לומר המלך מתמיד ומתענג לבקש פרעוש הקופץ ממקום למקום כאשר מלך מהמלכים מתענג לרדוף בהרים אחר הקורא והוא שם עוף אשר יתענגו המלכים לרדוף אחריו ולצודו ורצה לומר רודף הוא אחר הדיוט כאלו אחר שר גדול וחשוב
"אל יפל דמי" - רצה לומר מה שאני תמיד בסכנה וכאלו דמי נשפך הדם ההוא לא יפול ארצה מנגד פני ה' כי נגדו תעמוד לבקש נקםפסוק כא
מצודת ציון
"יקרה" - ענין חשיבות
"הסכלתי" - מלשון סכלות וטפשות
"ואשגה" - מלשון משגה ושגגה
מצודת דוד
"הנה הסכלתי" - במה שאני רודפך עשיתי סכלות על כי ראיתי שה' עמך ואף הרביתי לשגות לרדפך על לא דבר
"שוב" - חזור לביתי כי לא אעשה לך עוד רעה בעבור כי חשובה ויקרה נפשי בעיניךפסוק כב
מצודת דוד
"ויעבר" - כי עם כל זה לא האמין לשאול ולהשיב בעצמופסוק כג
מצודת ציון
"ביד" - רצה לומר בידי
"ולא אביתי" - ולא רציתי
מצודת דוד
"לאיש" - לכל איש ישיב צדקתו וכלל עצמו בתפלתו על הרביםפסוק כד
מצודת דוד
"גדלה נפשך" - יקרה נפשךפסוק כה
מצודת ציון
"יכול תוכל" - מלשון יכולת
מצודת דוד
"ברוך אתה" - רצה לומר רואה אנכי שאתה ברוך וגם עשה תעשה מעשים נפלאים וגם תצליח בהם
<< · מצודות על שמואל א · כו · >>