מצודות על שופטים יג
<< · מצודות על שופטים · יג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ארבעים שנה" - המה התחילו קודם שעמד שמשון ונכללו בימיו ובתחילת ימי עלי הכהןפסוק ב
מצודת דוד
"ואשתו עקרה" - ולתוספת ביאור אמר ולא ילדהפסוק ג
מצודת דוד
"והרית" - תהיה הרהפסוק ד
מצודת ציון
"יין ושכר" - רצה לומר יין חדש ויין ישן
מצודת דוד
"כל טמא" - כי אם חולין בטהרה ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (סוטה ט ב) טמא רצה לומר דברים האסורים לנזיר
"ועתה" - מעתה שמרי עצמך ואל תשתי וגו'פסוק ה
מצודת ציון
"ומורה" - הוא התער על שם שמשליך את השער והוא מלשון (שמות טו ד)ירה בים וכן נאמר בשמואל (א א יא) ומורה לא יעלה
"נזיר" - ענין הפרשה כמו (ישעיהו א ד)נזורו אחור על שם שפירש עצמו מתענוגי העולם
"יחל" - יתחיל
מצודת דוד
"והוא יחל להושיע" - רצה לומר תשועתו תהיה התחלה ובלא גמר וכן היה כי עם שפעמים הרבה הכה בפלשתים מכל מקום מיד השיב ימינו אחור ולא נלחם עוד בכדי לנצחם מה שאין כן שאר השופטים כאשר התחילו להכות בהע"ג לא השיבו ידם עד אשר עשו כאשר תמצא ידם
"כי הנך הרה" - רצה לומר בעבור זה תהיה נשמרת מאלה הדברים כי הנך תהיה הרה ותלדי בן ותער לא יעלה על ראשו להסיר שערו כי מעת צאתו מן הבטן יהיה נזיר לשם ה' ולזאת גם בעת ההריון תהיה נשמרת מהדברים האסורים לנזירפסוק ו
מצודת ציון
"לאישה" - לבעלה
"אי מזה" - איה המקום אשר יאמר עליו מזה הוא וכן (בראשית טז ח)אי מזה באת
מצודת דוד
"אי מזה" - מאי זה מקום הוא כי את שמו לא הגיד לי כאשר שאלתיו ולזה לא שאלתי למקומו הואיל ואינו מגיד
"נורא מאד" - צורת פניו הוא נורא ומאויים כמראה המלאך
"איש האלהים" - חשבה שנביא היהפסוק ז
מצודת ציון
"הנך" - הנה אתפסוק ח
מצודת ציון
"ויעתר" - ענין הרבות תפלה וכן (בראשית כה כא)ויעתר יצחק
"בי" - ענין בקשה
"ויורנו" - וילמדנו כמו (מיכה ד ב)ויורנו מדרכיו
מצודת דוד
"היולד" - אשר יולד
"מה נעשה" - כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות על היותו מן הבטן
"אשר שלחת" - להנבאות לאשתיפסוק ט
מצודת דוד
"בקול מנוח" - רצה לומר למלאות שאלתו עם שלא הוצרך שהרי לא הוסיף דברפסוק י
מצודת דוד
"ביום" - רצה לומר ביום הידוע אשר אמרתי לך מאזפסוק יא
מצודת דוד
"האתה" - בה"א השאלה
"אחרי אשתו" - כי היא לבדה ידעה המקום אשר נראה בופסוק יב
מצודת ציון
"משפט" - הנהגה וכן (שמואל א כז יא) וכה משפטו
מצודת דוד
"עתה יבא דבריך" - רצה לומר עד הנה הייתי כמסתפק אם יתקיימו דבריך אבל עתה הואיל ובאת שנית על ידי תפלתי נראה אם כן שדבר ה' הוא ובודאי יבוא דבריך לזאת אשאלך והודיעני מה יהיה משפט הנער איך להתנהג עמו ומה המעשה אשר אעשה לופסוק יג
מצודת דוד
"מכל אשר אמרתי וגו'" - רצה לומר אין משפט הנער להוסיף עליו על שאר נזירות רק ההוספה היא אשר גם האשה אמו תשמר מכל אשר אמרתיפסוק יד
מצודת ציון
"מגפן היין" - לפי שיש גפן שדה כמו שכתוב (מלכים ב ד לט)וימצא גפן שדה לזה אמר מגפן היין
מצודת דוד
"כל אשר" - אין לעשות עוד רק תשמור כל אשר צויתיה
"מכל וגו'" - רצה לומר וזהו שאמרתי מכל וגו'פסוק טו
מצודת ציון
"נעצרה" - נעכבה כמו (מלכים א יח מד)ואל יעצרכה הגשםפסוק טז
מצודת דוד
"כי לא ידע" - כי אם ידע בודאי לא היה דעתו להאכיל למלאך ולא היה אם כן מהצורך לומר לו לא אוכל בלחמך
"אם תעצרני" - אף אם תעצרני לא אוכל ורצה לומר אם כוונתך לעצרני לעשות גדי העזים למאכלי הנה לא אוכל ואם כונתך לעצרני עד שתעשה עולה הלא לה' תעלנה' ומה לעצור אותיפסוק יז
מצודת ציון
"מי שמך" - כמו (בראשית לב כח) מה שמך
מצודת דוד
"כי יבא דברך" - כאשר יתקיימו דבריך נעשה לך כבוד לזה הודיענו מה שמך לדעת את מי נכבד כי פן לא נכירך אזפסוק יח
מצודת ציון
"פלאי" - מכוסה ונעלם כמו (דברים יז ח)כי יפלא
מצודת דוד
"למה זה וגו'" - רצה לומר אין רצוני בכבוד ואם כן למה זה תשאל
"והוא פלאי" - ועוד שהוא מכוסה ונעלם ואין לגלותופסוק יט
מצודת דוד
"רואים" - מסתכלים במעשיו
"ומפלא לעשות" - המלאך עשה פלאים להוציא האש מן הצור
"לה'" - להיות עולה לה'פסוק כ
מצודת ציון
"הלהב" - שלהבת
מצודת דוד
"השמימה" - למעלה לצד השמים
"רואים" - כשעלה בהלהבפסוק כא
מצודת דוד
"אז" - כשראה כל זאת הבין מנוח שמלאך היה
"ולא יסף עוד" - משעלה בהלהב לא היה עוד נראה להםפסוק כב
מצודת דוד
"אלהים" - מלאך אלהיםפסוק כג
מצודת ציון
"לו" - אם כמו (לעיל ח יט) לו החייתם
מצודת דוד
"לא לקח" - לא היה מקבלם ברצון לשהאש תאכלם ולא היה מראה לנו את כל אלה הנפלאות שעשה המלאך להוציא האש
"וכעת" - רצה לומר ואם היא כאותו העת שאמרת רצה לומר עת מיתה לא היה אם כן משמיענו הבשורה ההיא כי איך תתקיים אם נמות מהרהפסוק כה
מצודת ציון
"ותחל" - מלשון התחלה
"לפעמו" - ענין צעדה והלוך כמו (לעיל ה כח) פעמי מרכבותיו
"במחנה דן" - שם מקום (על שם שחנו שם בני דן בעת שהלכו למלחמה על ליש כמו שכתוב בזה הספר (יח כז))
מצודת דוד
"בין צרעה" - מחנה דן היתה עומדת בין צרעה וגו' (והם אלו שהיו בנחלת יהודה)
"ותחל רוח ה' לפעמו" - רוח גבורה מה' התחילה להוליכו במחנה דן להראות בה גבורות ונפלאות
<< · מצודות על שופטים · יג · >>