מצודות על עזרא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נבדלו" - ענין הפרשה 

מצודת דוד

"וככלות אלה" - כאשר כלו הדברים האלה והם מסירת הכלים וגו' ואת דתי המלך

"כתועבותיהם" - רצה לומר עודם עושים כתועבותיהם של הכנענים וגו'

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והתערבו" - מלשון תערובות ובלבול

"והסגנים" - מין שררה

"במעל" - ענין חטא ופשע 

מצודת דוד

"כי נשאו" - כי לקחו נשים מבנותיהם ולזה אוחזים במעשיהם

"זרע הקודש" - המה בני ישראל

"ראשונה" - הם נשאו בתחלה נשים מבנות העובדי כוכבים ומהם למדו יתר העם

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ומעילי" - הוא מין מלבוש עליון

"ואמרטה" - ענין תלישה כמו ואיש כי ימרט ראשו (ויקרא י"ג)

"משומם" - משותק ונאלם כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג'

מצודת דוד

"קרעתי וגו'" - מגודל הצער בעבור המעל הזה

"משומם" - משותק ונאלם כדרך המצטער

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חרד" - ענין מהירות כמו ויחרדו זקני העיר (שמואל א י"ו

מצודת דוד

"כל חרד" - כל החרד בקיום דברי ה' היה נאסף אלי בעבור מעל הגולה ר"ל להעביר המעל הזה

"למנחת הערב" - לדורון ותשורת הערב ר"ל לזמן הקרבת תמיד של בין הערבים

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קמתי מתעניתי" - ר"ל קמתי מעונה וחלש מתעניתי שלא אכל כל אותו היום

"ובקרע וגו'" - ובקריעת הבגדים בכדי לעורר הלבבות קם כשהוא מעונה ולבוש בגדים קרועים וכרע על ברכיו

"ואפרשה את כפי" - כן הוא דרך שואל החסד

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונכלמתי" - מלשון כלימה ובושה

"להרים" - לרומם ולהגביה

"ואשמתנו" - מלשון אשמה ופשע 

מצודת דוד

"להרים וגו'" - הוא הפוך כמו להרים פני אליך אלהי

"רבו" - נתרבו ועלו למעלה מן הראש

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כהיום הזה" - וכאשר נראה היום אשר בני עשרת השבטים המה בגולה ואף מבני יהודה ובנימן רבים נשארו בבבל בגולה

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תחנה" - חנינה וחן וכן לבלתי היות להם תחנה (יהושע י"א)

"פליטה" - ענין הצלה ושיור

"יתד" - מסמר

"מחיה" - מלשון חיות 

מצודת דוד

"כמעט רגע" - מעט הזמן היה לנו חנינה מה' והיא מלשון שאלה ומליצה על כי הגאולה ההיא קטנה היא

"יתד וגו'" - קבועות בירושלים כיתד הקבוע

"מחיה מעט" - חיים מועטים בעת עבדותינו

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חרבותיו" - מלשון חורבה

"גדר" - כותל מקיף 

מצודת דוד

"כי עבדים" - עדיין עבדים אנחנו למלכי פרס אבל בעבדותינו לא עזבנו מכל וכל

"את חרבותיו" - של הבית הזה

"גדר" - להיות גדורים מסביב לבל נהיה עוד למרמס לכל

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחרי זאת" - אחרי הטובה הזאת שעשית לנו מה נאמר ר"ל וכי נוכל לומר הטובה הזאת מעוטה היא כי הלא עזבנו מצותיך ואף המעט ההיא לחסד תחשב

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נדה" - מלשון נדידה ורחוק 

מצודת דוד

"ארץ נדה היא" - ארץ מרוחק ומתועב בעבור תעוב העובדי כוכבים בתועבות אשר מלאו הארץ משפתה אל שפתה ברוב טומאתם

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למען תחזקו" - למען תאחזו בארץ להשאר בידכם

"עד עולם" - ר"ל ובניכם לבניהם וכן עד עולם

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חשכת" - מנעת כמו ולא חשכת (בראשית כ"ב

מצודת דוד

"ואחרי וגו'" - אחרי שראינו כל העונש הבא עלינו וגו'

"חשכת" - ר"ל אף הגאולה המועטת ההיא אין אנו ראוים לה כי אתה בחסדך מנעת העונש לתתה למטה מעונינו ר"ל פחות מהם ובעבור זה נתת לנו פליטה ולא בצדקותינו

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"להפר" - לבטל

"ולהתחתן" - מלשון חתון

"תאנף" - מלשון אף וחמה 

מצודת דוד

"הנשוב" - חוזר למעלה לומר אחרי שראינו העונש והחסד בפליטה הנשארת וכי מהראוי שנשוב להפר מצותיך

"עד כלה" - עד לכלות הכל מבלי שארית ולא תעשה עוד חסד

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"צדיק אתה וגו'" - ר"ל צדקה עשית עמנו ולא במשפט

"כהיום הזה" - כאשר אנחנו היום פליטה מועטת

"הננו לפניך" - עדיין מחזיקים אנו בעון זה ובידינו הוא

"כי אין לעמוד" - ר"ל אין בנו זכות לעמוד לפניך על העון הזה להעביר אותו בעבור מעשה הזכות ואם כן עדיין אנו באשמה הזאת וטמון הוא בידינו והפליטה הנשארת בצדקה הוא