מצודות על נחמיה ח
<< · מצודות על נחמיה · ח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"הספר" - החכם ובדרז"ל סופר מברך ובור יוצא (חולין קו)
מצודת דוד
"כאיש אחד" - רצה לומר חיש מהר כביאת איש אחדפסוק ב
מצודת דוד
"מאיש וגו'" - רצה לומר הביא לפני כולם כי כולם נאספו שם
"מבין לשמוע" - בעל בינה להבין דברי הספר
"ביום אחד וגו'" - הוא ראש השנהפסוק ג
מצודת דוד
"ויקרא בו" - עזרא קרא בו
"מן האור" - מן אור הבוקר
"והמבינים" - בעלי בינה
"ואזני וגו'" - היו נוטים אזניהם לשמוע אל דברי תורהפסוק ד
מצודת דוד
"אשר עשו לדבר" - הנעשה מתחלה בעבור זהפסוק ה
מצודת ציון
"עמדו" - ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב ל"ב)
מצודת דוד
"לעיני כל העם" - כולם ראו בפתחו את הספר כי עמד על המגדל ממעל לכל העם ולזה ראו הכל
"וכפתחו" - כאשר פתח הספר או כאשר פתח פיו לדבר שתקו כל העםפסוק ו
מצודת ציון
"במועל" - מלשון העלאה והרמה
"ויקדו" - כפפו הקדקוד
מצודת דוד
"אמן אמן" - הכפל לחזק
"במועל ידיהם" - ברוממות ידיהם למעלה
"אפים" - כל אחד על פניו ארצהפסוק ז
מצודת דוד
"מבינים" - הם היו מבינים ומודיעים להעם את דברי התורה שקרא עזרא
"על עמדם" - על מקום מעמדם ולא זזו ממקומםפסוק ח
מצודת ציון
"ושום" - מלשון שימה
מצודת דוד
ויקראו – רוצה לומר: שמעו קול הקריאה, כי עזרא לבד היה הקורא.
מפורש – קריאה מפורשת, לדעת ולהבין מה שנאמר בה.
ושום שכל וגו' – שמו שכלם, רוצה לומר: נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין, והשכילו להבין במקרא.פסוק ט
מצודת דוד
"המבינים" - אשר היו מבינים את העם את דברי התורה
"לכל העם" - הם אמרו לכל העם הלא היום קדוש הוא לה' כי ראש השנה הוא ואין מהראוי להתאבל ולבכות בו
"כשמעם וגו'" - כי ראו שלא קיימו את התורה כראויפסוק י
מצודת ציון
"מנות" - ענין חלק ומתן כמו והיה לך למנה (שמות כ"ט)
מצודת דוד
"משמנים" - מאכלי שמן
"ממתקים" - משקים מתוקים
"לאין נכון לו" - למי שאין המזון נכון ומזומן לו רצה לומר לדלת העם
"כי חדות ה'" - רצה לומר שמחת יו"ט שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז ותעצומותפסוק יא
מצודת ציון
"מחשים" - משתיקים כמו עת לחשות (קהלת ג')
"הסו" - שתקו כמו ויהס כלב (במדבר י"ג)
מצודת דוד
"מחשים" - היו משתקים את כל העם ואמרו להם שתקו מן הבכיפסוק יב
מצודת דוד
"ולשלח מנות" - לאין נכון לו
"כי הבינו" - השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזהפסוק יג
מצודת דוד
"וביום השני" - של ראש השנה כי בימי עזרא עברוהו לאלול ועשו שני ימים טובים של ראש השנה כן ארז"ל
"לכל העם" - של כל העם
"ולהשכיל" - לקרות בה בכוונת הלב לדעת מצות ה' אשר תעשינהפסוק טו
מצודת ציון
"ויעבירו קול" - הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו)
"עבות" - מלשון עב ור"ל מרובה בעלים וקלועים זה על זה וכן שתי עבותות הזהב (שם כ"ח)
מצודת דוד
"ואשר ישמיעו" - הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'
"עלי זית" - ענפים כשהם עם העלים
"עץ שמן" - הוא מין אילן סרק
"ועלי הדס" - ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן
"ועלי תמרים" - זה לולב
"עץ עבות" - זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן
"לעשות סוכות" - לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדספסוק יז
מצודת דוד
"וישבו בסוכות" - רצה לומר ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות
"כי לא עשו" - רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי יהושוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וגו' עד היום ההוא
"ותהי שמחה" - על אשר קיימו המצוה בתקון רבפסוק יח
מצודת דוד
"ויקרא" - עזרא קרא לפני העם בכל יום מן יום הראשון מימי החג עד וגו'
"ויעשו חג" - הקריבו קרבנות החג
"עצרת" - עשו עצרת והקריבו בו הקרבנות הראוים כמשפט התורה
<< · מצודות על נחמיה · ח · >>