לדלג לתוכן

מצודות על משלי טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ט"ו • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ו, ד':

מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
  וְסֶ֥לֶף בָּ֗֝הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃


 

מצודת ציון

"מרפא" - מלשון רפיון.

"וסלף" - ענין עיקום ועיוות.

"ברוח" - ענינו רצון, וכן (ישעיהו לז): "הנני נותן בו רוח". 

מצודת דוד

"מרפא לשון" - מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות, היא לו לעץ המגדל חיים. אבל המעקם בלשונו לדבר קשות, בא שבר ברצונו, כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו.