מצודות על מלכים א ט
<< · מצודות על מלכים א · ט · >>
פסוק א
מצודת ציון
"חשק" - ענין תאוהפסוק ב
מצודת דוד
"כאשר וגו'" - רצה לומר באופן מראה הנבואה שנראה אליו בגבעוןפסוק ג
מצודת דוד
"עיני ולבי" - רצה לומר השגחתי
"לשום שמי" - לחול בו שמי להיות בית ה'פסוק ו
מצודת דוד
"אתם" - רצה לומר אתה ובני הדור הזהפסוק ז
מצודת ציון
"ולשנינה" - ענין דבור כמו (דברים ו ז)ושננתם לבניך ורצה לומר יספרו מהם
מצודת דוד
"למשל" - ימשלו בהם לדמיון לדבר מה לפי גודל המפלה אשר תבוא עליהם
"אשלח" - רצה לומר תחרב הביתפסוק ח
מצודת ציון
"ישום" - ענין תמהון כמו (איוב יז ח)ישומו ישרים
"ושרק" - קול הבא בקבוץ השפתים קרויה שריקה והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב וכן (מיכה ו טז)ויושביה לשרקה
מצודת דוד
"יהיה עליון" - כמו היה עליון עתיד במקום עבר ורצה לומר הבית שהיה עליון וחשוב יהיה חרב וכל עובר יתמה על חורבנו
"ואמרו" - אלו לאלופסוק יא
מצודת ציון
"נשא" - סבל המשא ההיא
מצודת דוד
"אז" - אחר השלמת הבתים נתן המלך לחירם לתשלום גמול מלבד החטים והשמן האמור למעלה
"חירם" - לשתי הבתים האלה היה חירם סובל אותו בתת לו די סיפוקו עצי ארזים וגו'פסוק יג
מצודת ציון
"אחי" - אוהבי ורעי
"כבול" - מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל
מצודת דוד
"ארץ כבול" - רצה לומר ארץ טיט אשר הרגלים משתקעים בה כאילו אסורים בכבלי ברזל ובעבור זה היו מעטים פירותיהפסוק טו
מצודת ציון
"דבר המס" - צורך המס
מצודת דוד
"ואת המלוא" - כי דוד הניח סמוך להחומה מקום פנוי להתאסף בו אנשים כמו שנאמר (שמואל ב ט) ויבן מן המלוא וביתה ובא שלמה ובנאה
"וזה דבר המס" - רצה לומר המס אשר העלה מישראל על זה היה דבר המס לבנות את בית ה' וגו'פסוק טז
מצודת דוד
"שלוחים" - רצה לומר במקום מנחה ששולחים בני אדם לבנותיהם וכן (מיכא א יד) לכן תתני שלוחיםפסוק יז
מצודת דוד
"ויבן וגו'" - רצה לומר ועל שפרעה שרפה לזה בנאה שלמהפסוק יח
מצודת דוד
"במדבר בארץ" - רצה לומר סמוך אל הישובפסוק יט
מצודת ציון
"המסכנות" - האוצרות כמו (שמות א יא)ויבן ערי מסכנות
"ערי הרכב" - להניח בהן מרכבותפסוק כא
מצודת ציון
"להחרימם" - להכריתם
מצודת דוד
"למס עובד" - לא למס ממון כי אם שיעבדו בעצמו עבודתופסוק כב
מצודת ציון
"ושלישיו" - גבוריו ונכבדיו כמו (שם טו ד) ומבחר שלישיו
מצודת דוד
"עבד" - לעבוד בגופו עבודת עבדפסוק כג
מצודת ציון
"הרודים" - המושלים ונוגשים
מצודת דוד
"שרי הנצבים" - רצה לומר ממונים על הממונים
"חמשים וחמש מאות" - שלש מאות היו מן הגבעונים ור"ן היו מבני ישראל (והם היו ממונים על ממוני שאר מלאכת המלך זולת ממוני נושאי הסבל וחוצבים בהר שאמר למעלה) ובדברי הימים חשב של ישראל לעצמןפסוק כד
מצודת דוד
"אך בת פרעה" - רצה לומר מיד כאשר עלתה בת פרעה אל ביתה בנה לכבודה את המלוא שהיה סמוך לביתהפסוק כה
מצודת ציון
"אתו" - עם המזבח רוצה לומר עליו
מצודת דוד
"ושלם" - השלים עבודת הבית לכל משפטו
"והעלה שלמה" - רצה לומר מממונו התנדב בעבור כל ישראל
"שלש פעמים" - בשלש רגלים
"והקטיר אתו" - רצה לומר הקטיר עליו קטורת על המזבח אשר לפני ה' וזהו מזבח הזהב שבהיכל והוא מקרא קצר בדבר המובן מאליופסוק כו
מצודת ציון
"ואני" - ספינה
מצודת דוד
"את אילות" - עם אילות רצה לומר סמוך להפסוק כז
מצודת דוד
"אנשי אניות" - מלומדים ללכת באניות יודעי דרך היםפסוק כח
מצודת דוד
"ועשרים" - ובדברי הימים (ב ח יח) נאמר וחמשים ואולי שלשים מהם הוציאו בהוצאת הדרך
"אופירה" - שם היה מקום מחצב הזהב
<< · מצודות על מלכים א · ט · >>