מצודות על מיכה ד
<< · מצודות על מיכה · ד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"באחרית" - בסוף
"נכון" - מוכן ומתוקן
"ונהרו" - ימשכו כנהר וכן ונהרו אל טוב ה' (ירמיהו לא)
מצודת דוד
"ונשא" - ינשא במעלה וחשיבות
"ונהרו" - מן העכו"ם ימשכו ללכת אליו כנהר המושך והולך
"הר בית ה'" - ההר שיעמוד עליו בה"מ
"נכון" - מתוקן יהיה בהר החשוב והראש שבכל ההרים
"באחרית הימים" - בימי המשיחפסוק ב
מצודת ציון
"לכו" - הוא ענין לשון זרוז
"ויורנו" - ענין למוד
מצודת דוד
"כי מציון" - כי התורה האמיתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם
"מדרכיו" - מה מדרכיו
"ואמרו" - אלו לאלו
"ויורנו" - המקום ילמד אותנו ע"י יודעי התורה
"והלכו" - גוי אל גויפסוק ג
מצודת ציון
"והוכיח" - ענין ברור דברים
"עצומים" - חזקים
"וכתתו" - ענין כתישה
"לאתים" - שם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (שמואל א י"ג)
"למזמרות" - שם הכלי שכורתין בו הזמורות מלשון וכרמך לא תזמור (ויקרא כה)
מצודת דוד
"וכתתו" - ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם
"ושפט" - ר"ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין העכו"ם רבים בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעכו"ם עצומים היושבים ממרחקפסוק ד
מצודת ציון
"מחריד" - מלשון חרדה
מצודת דוד
"כי פי וגו'" - וכן יהיה
"וישבו איש" - כ"א ישב תחת גפנו וגו' ואין מי יחרידו ממקומופסוק ה
מצודת דוד
"כי כל העמים וגו'" - זהו מאמר הנביא שאמר כל הטובה הזאת יהיה לנו על כי כל העכו"ם כל אחד מהם הולך בשם אלהיו להאמין בהעכו"ם של בני עמו ואנחנו לא למדנו מהם לאחוז דרכם כי הולכים אנחנו בשם ה' להאמין בו וכן נאמין בו לעולם ועד ולכן ראוים אנו לטובהפסוק ו
מצודת ציון
"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)
מצודת דוד
"ואשר הרעותי" - ר"ל כשיעור אשר הרעותי לה כן איטיב עמה
"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש
"אוספה הצולעה" - אאסוף מבין העכו"ם את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומהפסוק ז
מצודת ציון
"והנהלאה" - ענין יגיעה כמו נלאה מואב (ישעיהו טז)
מצודת דוד
"לשארית" - להיות לה שארית בין העכו"ם ולא יכלו אותה
"והנהלאה" - העם אשר נתייגעה בגולה בשובה לארצה תשוב להיות גוי חזק
"ומלך ה'" - מאז לא ימשלו עוד העכו"ם בהם כי ה' ימלוך עליהם ומלכותו תהיה בהר ציון כי שם ישרה שכינתו מהעת ההיא עד עולם ולא תזוז עוד משםפסוק ח
מצודת ציון
"עופל" - ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן (שם לב)
"עדיך" - אליך כמו תגע עדיך (איוב ד')
"תאתה" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כא)
מצודת דוד
"ובאה" - ואז תבוא הממשלה הראשונה וחוזר ומפרש הנה הממלכה ההיא תבוא לעדת ירושלים ר"ל שאז תמשול גם על עשרת השבטים כמו בימי דוד ושלמה לא יחצו עוד לשתי ממלכות
"ואתה מגדל עדר" - על עיר ציון יאמר שהוא המגדל אשר יאספו שם ברגלים כל שבטי ישראל המכונים בהרבה מן המקומות בשם עדר ולתוספת ביאור אמר עופל בת ציון ור"ל אתה ציון הנה אליך תבוא קבוצת הצולעה והנדחהפסוק ט
מצודת ציון
"תריעי רע" - ענין חבר ואוהב
"החזיקך" - ענין אחיזה
"חיל" - חלחלה ורתת
מצודת דוד
"כי החזיקך" - אשר אחז אותך חיל ורתת כיולדה מפחד הכשדים המעותד לבוא עליך ובעבור זה תבקש עזר ממלכי המצרים כאלו אין הכח בידי להצילך
"עתה למה תריעי רע" - למה תתחברי לרעים זרים לבקש עזר ממלכי המצרים וכי אין בך המלך ה' וכי נאבד יועצך ר"ל הלא יש לך נביאים המייעצים אותך לשוב לה' וכאשר כן תעשו הלא הוא יעזור לךפסוק י
מצודת ציון
"חולי" - מלשון חלחלה
"וגוחי" - ענין האנחה כי האנחה היא הוצאת הנשימה והוא מענין כי אתה גוחי מבטן (תהלים כב)שהוא ענין המשכה והוצאה וקרוב הוא אל לשון גניחה המוזכר בדרז"ל
"מקריה" - מעיר
"תנצלי" - ענין ריקות כמו ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות ל"ג)
"מכף" - מיד
מצודת דוד
"שם תנצלי וגו'" - בבבל תתרוקני מכל הטובה ולא יועילו לך מלכי העכו"ם ובבבל יגאלך ה' וגו' כי בעת תבוא מפלת בבל תצאו חפשי ומבלי עזר ממלכי העכו"ם
"ושכנת בשדה" - כדרך הגולים ולא יכניסיך במלון ותבוא עד בבל
"חולי וגוחי" - ר"ל לכן הבל וריק יעזורו ואתם עדת ציון מלאי חלחלה והאנחי כיולדה כי אתה בזמן קרוב תצאי מן העיר ללכת גולהפסוק יא
מצודת ציון
"תחנף" - תתחייב כמו ולא תחניפו את הארץ (במדבר ל"ה)
"ותחז" - כמו ותחזה והוא ענין ראיה והסתכלות כמו ואתה תחזה (שמות י"ח)
מצודת דוד
"האומרים" - אשר יאמרו עתה תתחייב הארץ ללקות בעונה ועינינו תראנה בציון מה שקוינו
"ועתה" - ר"ל בזמן שאני מתנבא עליו באחרית הימים יהיה הגאולה יותר שלימה וזה כאשר יאספו עליך עכו"ם רבים והוא גוג ומגוג ועכו"ם רבים אשר אתופסוק יב
מצודת ציון
"כעמיר" - כן יקרא אגודת השבלים כמו וחצנו מעמר (תהלים קכ"ט)
"גורנה" - הוא המקום שמכניסין שם התבואה
מצודת דוד
"והמה" - אבל המה לא ידעו מחשבות ה' בעבור מה שנתן בלבם להתאסף ולבוא על ציון כי לרעתם קבצם כמו שמקבצין עמירי התבואה אל הגורן לחבטם במקל ולדושםפסוק יג
מצודת ציון
"ודושי" - מלשון דישה
"ופרסותיך" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ"ו) ואמר בדרך שאלה
"נחושה" - נחושת
"והדקות" - ענין שחיקה כמו אדיקם ארקעם (שמואל ב כ"ב)
"והחרמתי" - ענין הקדש כמו כל חרם בישראל (במדבר י"ח)
"בצעם" - חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה)
"וחילם" - גם הוא ענין עושר כמו ושללו חילך (יחזקאל כ"ו)
מצודת דוד
"וחילם וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"והחרמתי" - הוא מאמר הנביא בשם ישראל אז אחרים לה' חמדת עשרם
"והדיקות" - תשחקם דק דק
"קומי ודושי" - לפי שהמשילם לעמיר אמר לשון הנופל בעמיר ור"ל הנה עתה שכולם נקבצו ובאו עמוד והרוג בהם עם כי נחלש כחך בהיותך בגולה הנה אני אחזק אותך ואשים קרנך ברזל לנגח בהם ואת פרסותיך אשים נחושה לרמוס אותםפסוק יד
מצודת ציון
"תתגודדי" - ענין שריטת הבשר כמו לא תתגודדו (דברים י"ד)
"גדוד" - ענין מחנה וכן פשט גדוד (הושע ו)
"מצור" - כן יקרא הקפת גייסות סביב העיר ללכדה
"בשבט" - בשרביט
"הלחי" - כן נקרא המקום שאצל העין
מצודת דוד
"בשבט וגו'" - ובימי הגולה היינו נבזים בעיניהם ואפילו את שופט ישראל הכו בשבט על הלחי והוא מכת בזיון וכן נאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה (איכה ג)
"מצור שם עלינו" - ר"ל וזהו בגמול ששם עלינו מצור בימי חרבן בית השני
"עתה תתגודדי" - ר"ל בזמן ההוא אתה בת גדוד רב תשרטי באבל ובצער ודרך צחות לשון נופל על לשון אמר תתגודדי בת גדוד
<< · מצודות על מיכה · ד · >>