מצודות על ישעיהו מח
<< · מצודות על ישעיהו · מח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"יזכירו" - לשבע בו וכפל הדבר במ"ש וכאומר ע"פ מעשיהם אלה לא היו כדאים להיות נגאלים מבבל
"הנשבעים וגו'" - הרגילים לשבע בה' ולא יאמתו דבריהם ולא יצדיקו מאמריהם וכן נאמר ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר ישבעו (ירמיהו ה)
"וממי וגו'" - זהו שבט יהודה אשר יצאו מזרע יהודה הדומה אל המים ודוגמתו במקהלות וגו' ממקור ישראל (תהלים סח)
"שמעו זאת" - אל יהודה ובנימין ידבר
"הנקראים וגו'" - זהו בנימין הנקרא בשם סתם שבטי ישראלפסוק ב
מצודת דוד
"כי מעיר וגו'" - אבל מחמת שהם נקראים אנשי ירושלים עיר הקדש ובעבור שסמכו על אלהי ישראל ששמו ה' צבאות בעבור שתי אלה יגאלו שלא יחולל שמו באמרם הלא המה מעירו ובטחו בו ומדוע לא גאלם אין זה כ"א מקוצר ידפסוק ג
מצודת דוד
"ותבאנה" - כפל הדבר במ"ש
"פתאום עשיתי" - בסנחריב עשיתי פתאום מה שגזרתי עליו כי בלילה אחת נפלו פגרים מתים
"ומפי יצאו" - הדברים ההם יצאו מפי והשמעתי לכולכם וכפל הדבר במלות שונות
"מאז הגדתי" - מכבר טרם בואה הגדתים
"הראשונות" - זהו מפלת סנחריבפסוק ד
מצודת ציון
"וגיד ברזל" - רצה לומר שבט ברזל ולפי שיש בעורף גיד בשר לזה אמר לשון גיד
"ערפך" - ר"ל אחורי הצואר
"ומצחך" - מלשון מצח
"נחושה" - נחושת
מצודת דוד
"ומצחך נחושה" - כן יאמר על מי שהוא מעיז ביותר שהוא מרים מצחו ומחזקו כנחושה וכן נאמר חזקו פניהם מסלע (ירמיהו ה)
"מדעתי" - מחמת שידעתי שאתם קשה לב וערפך הוא כגיד ברזל מבלי פרקים ולא גיד בשר ר"ל לא פנית פניך אלי כאלו ערפך מגיד ברזל שא"א להחזיר הפניםפסוק ה
מצודת ציון
"עצבי" - כן יקרא העכו"ם ע"ש שמעציב לב עובדיו קורא אליו ואינו נענה
"ופסלי" - עכו"ם הנפסל מאבן
"ונסכי" - הנתך ממתכת
מצודת דוד
"צום" - צוה את הדברים ההמה וכפל הדבר במ"ש
"ואגיד לך" - בעבור כל אלה הגדתי לך מפלת סנחריב מאז והשמעתיך טרם בואה כי פן תאמר בבואה העכו"ם עשה הדברים האלה ולא ה' פעל זאת לכן הקדמתי להשמיעךפסוק ו
מצודת ציון
"חזה" - ענין ראיה
"ונצורות" - שמורות כמו נוצר תאנה (משלי כ"ו)
מצודת דוד
"ונצורות" - שמורות עמדי ואתם לא ידעתם אותם
"השמעתיך" - מעתה אשמיע אותך חדשות והוא מפלת בבל
"ואתם הלא תגידו" - אשר לא נפל דבר
"שמעת" - מפי הנביאים שמעת מה שגזרתי על סנחריב ועתה ראה הכל כי כן באהפסוק ז
מצודת דוד
"פן תאמר" - שמא תאמר הנה ידעתיו וכאומר זה לא היה כי עתה נבראו ואיך א"כ תדעו
"ולא מאז ולפני יום" - ולא מכבר ולא אפי' לפני יום הזה ולא שמעתם הדברים האלה עד הנה
"עתה נבראו" - כי בעת שיצאו הדברים מפי ה' היא עת בריאתםפסוק ח
מצודת דוד
"כי ידעתי" - יודע אני שבכל דור ודור אתה בוגד בי ולך יקרא פושע מבטן כי מעת יצאת מבטן רוצה לומר מעת שבחרתך לי לעם אתה פושע בי
"גם מאז" - ר"ל לא עתה תחילת הבגידה כי גם מאז מזמן רב לא פתחת אזניך לשמוע אמרי
"גם לא שמעת" - ר"ל עם כי הנך רואה שאני לבד מגיד דבר טרם היותה עכ"ז גם לא שמעת אמרי לקבל אותם גם לא ידעת אותם כי הסרתם מלבךפסוק ט
מצודת ציון
"אחטם" - מלשון חוטם ואף
מצודת דוד
"לבלתי הכריתך" - את זה אעשה למען לא אכריתך כפי הגמול כאשר יצא הקצף
"ותהלתי" - מלת למען משמשת בשתים לומר למען תהלתי ר"ל למען יהיה לי לתהלה לזה אאריך חוטמי לך והוא דוגמת אאריך אפי כי האף והחוטם הוא אחד והוא ענין מליצה כי הכעס כאלו יוצא מן האף כמ"ש עלה עשן באפו (תהלים יח) ובהאריך האף יתמהמה הכעס לצאת ולעשות רושם ואמר בלשון הנופל באדם להסביר את האוזן
"למען שמי" - שלא יחולל בעמים לזה אני מאריך לך אפיפסוק י
מצודת ציון
"בכור" - הכלי שצורפים ומזקקים בו הזהב והכסף נקראה כור
מצודת דוד
"בחרתיך בכור עוני" - בחרתי לך לשום אותך בכור עוני תמורת כור כסף הנתון על האש ר"ל אמרק סיג עוניך בקושי עינוי השעבוד ולא באש הגיהנם ולפי שאחז במשל מצרף כסף אמר כור עוני
"ולא בכסף" - לא כמצרף כסף שמתיכים בו הכסף באור לשרוף הסיג
"צרפתיך" - להסר ולמרק סיג העוןפסוק יא
מצודת ציון
"יחל" - מלשון חלול
מצודת דוד
"וכבודי" - מה שראוי לכבד אותי לא אעזוב לאל אחר לבל יאמרו יד אלהיהם רמה
"למעני וגו'" - התשועה שאעשה לכם לא בצדקתכם כ"א למען שמי כי איך יחולל בין העכו"ם שיאמרו מבלי יכולת ה' וגו' וכפל מלת למעני לומר שבעבור זה לבד ולא בהצטרפות עמו עוד דברפסוק יב
מצודת דוד
"אני הוא" - אני האל לבדי ואפס זולתי
"אני ראשון" - קודם בריאת העולם אף אני אחרון אחר שתכלה העולם
"מקוראי" - כי אביו קרא לו יעקב וה' קראו ישראלפסוק יג
מצודת ציון
"טפחה" - מלשון טפח והוא כף היד שמודדים עמו הטפחים
מצודת דוד
"קורא וגו'" - בזה יפרש אמריו לומר לא נעשו במעשה כ"א קראתי אני אליהם במאמר פי אשר יעמדו יחדיו כאחד
"אף ידי וגו'" - ר"ל בעוד תכן ימיני בטפחה את השמים אז אף ידי השניה יסדה הארץ כי בבת אחת נבראופסוק יד
מצודת ציון
"כשדים" - בכשדים ותחסר בי"ת השמוש וכן לזנות בית אביה (דברים כ"ב) ומשפטו בבית אביה
מצודת דוד
"וזרועו" - וחוזק זרועו יעשה בכשדים
"הקבצו" - האספו ושמעו אמרי מי בכל עובדי הפסל יוכל להגיד את האמור למטה
"ה' אהבו" - שה' אוהב לזה שיעשו חפצו בבבל וזהו כורשפסוק טו
מצודת דוד
"הביאותיו" - לבבל
"אף קראתיו" - ר"ל אני הערתי לבו לזאת
"אני אני" - ר"ל אני לבד דברתי שכן יעשהפסוק טז
מצודת ציון
"ורוחו" - ומלאכו וכן ורוח על פני יחלוף (איוב ד')
מצודת דוד
"ועתה" - הנה עתה שלחני ה' ומלאכו ר"ל ע"י מלאכו באה עלי הנבואה להשמיע עוד חדשות והיא מפלת בבל
"לא מראש וגו'" - ר"ל מפלת סנחריב שהיתה ראשונה לא דברתיה בסתר אלא בגלוי כי מעת היות הגזרה ההיא הייתי שם לקבל הנבואה ונתפרסמה על ידי
"שמעו זאת" - האמור למטהפסוק יז
מצודת ציון
"להועיל" - מלשון תועלת
"מדריכך" - מלשון דרך
מצודת דוד
"מדריכך" - המנהיג אותך בדרך אשר תלך
"מלמדך להועיל" - אני הוא המלמד אותך להיות לך לתועלתפסוק יח
מצודת ציון
"לוא" - הוא כמו אם וכן לו החייתם אותה (שופטים ח')
"הקשבת" - ענין שמיעה
מצודת דוד
"לו הקשבת" - אם הקשבת למצותי היה אז נמשך שלומך כמי הנהר והייתי עושה עמך צדקות מרובות וגדולות כגלי היםפסוק יט
מצודת ציון
"מעיך" - כמו בטנך
"כמעותיו" - מלשון מעיים ור"ל בטן
"ישמד" - ענין כליון
מצודת דוד
"לא יכרת" - ר"ל אע"פ שלא הקשבת למצותי עכ"ז לא יכרת שם זרעך מכל וכל
"כמעותיו" - כצאצאי מעי הים ועל הדגים יאמר בדרך השאלה כאלו הים ילדם
"וצאצאי מעיך" - כפל הדבר במ"שפסוק כ
מצודת ציון
"ברחו" - ענין מהירות ההליכה ועם היא מבלי פחד
מצודת דוד
"עבדו יעקב" - את עבדו יעקב
"הוציאוה" - הוציאו קול הבשורה להיות נשמע עד קצה הארץ
"הגידו וגו'" - אמרו זאת הבשורה
"ברחו" - מהרו ללכת מכשדים
"צאו מבבל" - כי אמר לך צאו מבבלפסוק כא
מצודת ציון
"בחרבות" - מלשון חורבה ושממון
"הזיל" - מלשון הזלה ונטיפה
"ויזובו" - מלשון זיבה ונטיפה כמו זב עמקך (ירמיהו מ"ט)
מצודת דוד
"ויבקע צור" - כפל הדבר במ"ש
"ולא צמאו" - לא יצמאו בדרך עם כי יוליך אותם במקומות חרבות ושוממות כי יטיף להם מים מן הצור וימצאו לרוות צמאונםפסוק כב
מצודת דוד
"אין שלום וגו'" - זאת הטובה תהיה לישראל אבל להבבליים הרשעים אין שלום אמר ה' עליהם וכאומר ולזה ישלח כורש את ישראל מהגולה וישמיד את הבבליים כי כן גזירת המקום
<< · מצודות על ישעיהו · מח · >>