מצודות על ישעיהו לו
<< · מצודות על ישעיהו · לו · >>
פסוק א
מצודת ציון
"הבצורות" - החזקות
"ויתפשם" - כבשם ולכדםפסוק ב
מצודת ציון
"בחיל" - ענין צבאות עם
"כבד" - ענין רבוי וכן עמך הכבד הזה (מלכים א' ג)
"בתעלת הברכה" - הבריכה היא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים והתעלה הוא החפירה הסמוך לו ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הבריכה וכן אל קצה תעלת הבריכה (לעיל ז)
"במסילת" - בדרך הכבושה
מצודת דוד
"ירושלמה" - אל ירושלים
"בתעלת" - בתעלה הנמשכת מהברכה העליונה אשר היא במסילה ההולך אל השדה שמכבסים שם הבגדים ושוטחים שמה מול השמש לנגבה
"מלכיש" - כי שם היהפסוק ג
מצודת דוד
"על הבית" - ממונה על בית המלך
"המזכיר" - הממונה על ספר הזכרונותפסוק ד
מצודת דוד
"מה הבטחון" - מה בטחונך אשר בטחת בו למרוד ביפסוק ה
מצודת דוד
"עתה" - הואיל והצורך הוא גם אל הגבורה ואיננה בך א"כ על מי בטחת שיתן בך גבורה
"אמרתי" - אומר אני שרק בדבר שפתים בעצת יועצים תרצה לעשות מלחמה אבל לא כן הוא כי צריכים אליה עצה עם גבורהפסוק ו
מצודת ציון
"משענת" - ענין סמיכה
"הרצוץ" - השבור ומרוסס כמו הרוצצות אביונים (עמוס ד)
מצודת דוד
"הנה בטחת" - הנה בטחונך על מצרים מה הוא כי הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעהפסוק ז
מצודת דוד
"הלא הוא" - הלא הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש ומיעט א"כ בעבודתו ונבאש בעיניופסוק ח
מצודת ציון
"התערב" - מלשון ערבון ומשכון כי כששנים חלוקים בדבר מה וכ"א מחייב עצמו בממון באם לא יהיה כדבריו הדרך הוא שכל אחד נותן ערבון להיות בטוח ומקיים
מצודת דוד
"לתת לך" - לתת מאנשיך
"התערב נא" - עתה התחייב עצמך עם אדוני אם תוכל למלאות הדבר אשר ישאלפסוק ט
מצודת ציון
"פחת" - ענין שררה
מצודת דוד
"ותבטח" - א"כ בוודאי כל בטחונך ברכב ובפרשים על מצרים אשר הוא כקנה רצוץ
"ואיך תשיב" - את פניך להלחם עם פני פחת וגו' הלא אף הקטן שבהם ממונה הוא על אלפיםפסוק י
מצודת ציון
"המבלעדי" - ענינו כמו זולת
מצודת דוד
"ה' אמר" - כבר ניבא ישעיהו ישא וגו' ואת שלל שמרון (לעיל ח) וטעה לומר שכן יעשה לירושלים
"המבלעדי ה' וגו'" - מבלי גזרת המקוםפסוק יא
מצודת דוד
"באזני העם" - בפניהם כשהם שומעים כי הכל מכירים בו ואין מהדרך לפרסם דברי המלחמה בפני המון העם
"יהודית" - בלשון יהודית
"כי שומעים" - כי מבינים אנחנו ארמית
"ארמית" - בלשון ארמיתפסוק יב
מצודת ציון
"חראיהם" - מלשון חור ונקב ור"ל צואה היוצאת מנקב פי הטבעת
"שיניהם" - הוא מי רגלים והוא קרוב מלשון שתן
מצודת דוד
"לאכול" - להזהירם כי יבואו במצור ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים
"עמכם" - ר"ל גם הם גם אתם
"על האנשים" - אל האנשים
"האל אדוניך" - וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דבריפסוק יד
מצודת ציון
"ישיא" - ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג)פסוק טז
מצודת ציון
"ברכה" - ענין מנחה ותשורת שלום כמו קח נא את ברכתי (שם לג)
מצודת דוד
"עשו אתי ברכה" - ר"ל עשו עמי שלום לתת תשורות שלום
"ואכלו וגו'" - ר"ל לא תהיו עוד כלואים בתוך העיר מבלי לצאת ללקוט פירות האילנות ולשאוב מהבורותפסוק יז
מצודת ציון
"ותירוש" - ענבי היין
מצודת דוד
"ארץ דגן" - ארץ המגדל דגן
"ולקחתי" - אקח אתכם מפה להוליך אל ארץ טובה כארצכם כי כן היה דרכו להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרתפסוק יח
מצודת ציון
"יסית" - מלשון הסתה ופתוי
מצודת דוד
"איש" - ר"ל כל אלוה
"ההצילו" - ר"ל דעו שאין ממש בדבריו כי האם הצילו וגו'
"פן יסית" - שמא יפתה אתכםפסוק יט
מצודת דוד
"וכי הצילו" - וכי אלהי שמרון הצילו את שמרון מידי
"איה וגו'" - ר"ל וכי היה בידם הכח להצילפסוק כ
מצודת דוד
"מי בכל וגו'" - ר"ל וכי מי מאלהי העמים הציל את ארצו מידי לשתחשבו שה' יציל את ירושלים מידיפסוק כא
מצודת ציון
"ויחרישו" - שתקופסוק כב
מצודת דוד
"קרועי בגדים" - על ששמעו דברי רבשקה המחרף ומגדף כלפי מעלה להדמותו לאלהי עמי הארצות
<< · מצודות על ישעיהו · לו · >>