מצודות על ישעיהו לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הוי" - ענין קריאה לצער

"שודד" - עושק

"ובוגד" - ענין מרי ומרד

"כהתמך" - מלשון תם והשלמה וכן כי אם תם הכסף (בראשית מ"ז)

"כנלותך" - ענין תכלית והשלמה וכן לא יטה לארץ מנלם (איוב ט"ו) ור"ל תכליתם והשלמתם 

מצודת דוד

"כנלותך" - כשתכלה לבגוד באחרים אז הם יבגדו בך

"כהתימך" - כאומר לא כן תהיה לעולם כי כאשר תשלם לשדוד אחרים אז תושד גם אתם

"הוי שודד" - אוי לך סנחריב השודד כל האומות שלא היית עד עתה שדוד ממי ואתה הוא הבוגד בכולם ועדיין לא בגדו בך

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לבקרים" - מלשון בוקר ור"ל בכל יום 

מצודת דוד

"אף ישועתנו בעת צרה" - אף היה לנו לישועה אם כבר באה הצרה

"היה זרועם לבקרים" - בכל יום היה לחוזק להמקוים לך

"ה' חננו" - לבל תשלוט בנו יד סנחריב כי לך נקוה ולא נבטח במצרים כאשר בטחו עשרת השבטים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המון" - מלשון המיה

"נפצו" - ענין פזור 

מצודת דוד

"מרוממתך" - מהרוממות שלך אשר נשגבת עליהם נפצו הנשארים מן המגפה

"מקול המון" - ר"ל וכן היה לנו לישועה כי מקול המיית המלאך המכה בהם נדדו העמים מן העולם

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"החסיל" - מין ארבה

"כמשק" - ענין קול נהם והם כמו דוב שוקק (משלי כ"ח) וכן ממשק חרול (צפניה ב)

"גבים" - בורות כמו באו על גבים (ירמיהו י"ד)

"שוקק" - ינהום קול 

מצודת דוד

"כמשק גבים" - כקול נהמת מים הנאספים ונופלים בבורות כן ישמעו קול נהמת שוללים במחנה אשור

"ואוסף שללכם" - השלל שתקחו מאת מחנה אשור יהיה מאוסף באין מוחה ומבלי פחד כדרך האסיפה שמאספים את החסיל כשנחים על האדמה שיוצאים בני העיר ומאספים אותם בכליהם לבל ישחיתו תבואת האדמה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נשגב" - ענין חוזק

"מרום" - מלשון רום וגובה 

מצודת דוד

"מלא ציון" - בהנס הזה מילא את ציון משפט וצדקה כי מאז בעבור פלאי הנס יעשו משפט וצדקה

"נשגב ה'" - המקום נתחזק עליהם כי הוא שוכן מרום בשמים ממעל ואף אם החלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש חזק ממעל

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אמונת" - ענין קיום כמו יתד במקום נאמן (לעיל ל"ב)

"עתיך" - מלשון עת וזמן

"חוסן" - ענין חוזק כמו חסין יה (תהלים פ"ט

מצודת דוד

"והיה אמונת עתיך" - קיום זמנך וחוזק ישועתך יהיה על ידי חכמה ודעת ויראת ה' שהיא אוצרו של אדם ר"ל היא לו למבטח כאוצר בעת הצורך וכאומר הנה באה לכם הישועה ואתם בשלום ואם תרצו שתהא קיום לזמן מרובה וישועה חזקה התעסקו בחכמה בדעת וייראו את ה'

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אראלם" - המלאך נקרא אריאל ובדרז"ל נצחו אראלים את המצוקים (כתובות ק"ד) וכמו ששם מלאך משותף למלאך רוחני ומלאך גשמי כן שם אריאל משותף לשניהם

"מלאכי" - ענין שליח 

מצודת דוד

"מלאכי שלום" - השלוחים ההולכים לבשר שלום העיר הנה בכו במר נפש על חורבנה

"הן אראלם" - אמר הנביא ראוים המה לרחמים כי כבר קבלו גמול העון כי כל מלאך השלוח מאתם הנה כולם בחוצות במקום מהלכה צעקו בקול מר

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נשמו" - מלשון שממה

"מסלות" - ענינו דרך כבושה

"שבת" - בטל

"אורח" - דרך

"הפר" - ענין בטול

"חשב" - מלשון מחשבה 

מצודת דוד

"לא חשב אנוש" - לא חשב אותנו לבני אדם

"הפר ברית" - האויב הפר הברית שכרת עם ישראל ומאס עריהם מלהניחם על תלם כי הרסה עד היסוד

"נשמו מסלות" - הדרכים נעשו שממה כי נשבת עוברי דרך מפחד האויב

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אבל" - ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד)

"אמללה" - ענין כריתה כמו בשם ה' כי אמילם (תהלים קיח)

"החפיר" - ענין בושה ומיאוס

"לבנון" - שם יער בא"י

"קמל" - ענין כריתה כמו קנה וסוף קמלו (לעיל יט)

"השרון" - הוא מקום שמן ודשן וכן חבצלת השרון (שיר השירים ב)

"כערבה" - ענינו כמו מדבר וכן ארץ ציה וערבה (ירמיהו לא)

"ונוער" - ענין הפלה הבאה מתנועה חזקה וכן גם חצני נערתי (נחמיה ה)

"בשן" - הוא מקום מרעה שמן כמ"ש שמעו וגו' פרות הבשן (עמוס ד)

"וכרמל" - הוא מקום שדות וכרמים 

מצודת דוד

"ונוער וגו'" - מקומות השמנים השירו והפילו פירותיהן ר"ל אין מגדל שם פירות

"החפיר" - הוביש ומאס את הלבנון וכרת האילנות

"היה השרון" - מקום המרעה נעשה שממה כמדבר

"אבל" - השחית הארץ ונכרתה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עתה אנשא" - כפל הדבר במ"ש

"עתה ארומם" - כי כשהמקום עושה דין בעכו"ם הוא מרומם ומנושא

"עתה אקום" - ר"ל הואיל וקבלו עונש כזה לכן יאמר ה' עתה אקום להפרע ממלך אשור

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תהרו" - מלשון הריון

"חשש" - הוא תבן הדק וכן וחשש להבה ירפה (לעיל ה)

"קש" - תבן

"רוחכם" - ענין רצון ומחשבה וכן הנני נותן בו רוח (לקמן לז) 

מצודת דוד

"רוחכם" - מחשבותיכם תהיה אש אשר תאכל אתכם ר"ל המחשבה ההיא היתה סיבה להביא עליכם האבדון

"תהרו חשש" - קרא אל המחשבה הריון ואל המעשה לידה רצה לומר מה שחשבתם לכבוש את ירושלים לא תצליחו בה והנה המחשבה הבל והמעשה כמוה

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שיד" - כמו סיד בסמ"ך

"כסוחים" - ענין כריתה וכן שרופה באש כסוחה (תהלים פ)

"יצתו" - מלשון הצתה והבערה 

מצודת דוד

"קוצים כסוחים" - ידמו אל הקוצים הנכרתים שהמה יבשים וכשמציתין בהם האש נשרפים מהרה וכן מחנה סנחריב מהר יכלו

"והיו עמים" - מחנה סנחריב ידמו אל האבנים הנשרפים להיות סיד

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שמעו רחוקים" - היושבים ממרחק שמעו את אשר עשיתי במחנה אשור

"ודעו קרובים" - אותן שהיו במחנה אשור תנו לב לדעת את גבורתי

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רעדה" - ענין חרדה.

"חנפים" - רשעים, המחניפים ליצרם למלאות פתויו.

"יגור" - ענין מדור, כמו (בראשית לב): "עם לבן גרתי"

"לנו" - כמו מעמנו.

"מוקדי" - ענין תבערת אש, כמו (ויקרא ו): "על מוקדה". 

מצודת דוד

"פחדו בציון" - אז, בבוא אשור על ציון, הצדיקים בטחו בה', אבל החטאים פחדו.

"אחזה וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

"מי יגור לנו" - רוצה לומר: וכה אמרו: מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים, פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה?

"מי יגור וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

"מוקדי עולם" - רוצה לומר: אשר שרפו והחלישו כל בני עולם.

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מישרים" - מלשון ישר

"בבצע" - ענין חמדה כמו מה בצע בדמי (תהלים ל)

"מעשקות" - מלשון עושק

"נוער" - ענין הפלה בתנועה חזקה

"מתמוך" - ענין השענה

"אוטם" - ענין סתימה כמו שקופים אטומים (מלכים א' ו) ועוצם ענין סגירה כמו ויעצם את עיניכם (לעיל כט) 

מצודת דוד

"ועוצם" - סוגר עיניו מראות דבר האסור לראות

"נוער כפיו" - מנער כפיו מתמוך בשוחד ולא יאבה לקחתו

"אוטם" - סותם אזנו משמוע דברים המסיתים לשפוך דם

"הולך צדקות" - כאילו רוח הקודש משיב זהו המתקיים מי שהולך בדרך צדקות ומדבר מישרים וממאס בחמדת עושק

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מרומים" - מלשון רוממות וגובה

"מצדות" - ענין מגדל ומבצר חזק כמו מצודת ציון (שמואל ב ה)

"משגבו" - ענין חוזק

"נאמנים" - ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (לעיל כב) 

מצודת דוד

"מימיו נאמנים" - לא יפסק מי בארו

"לחמו נתן" - מן השמים יספיקו לו צרכיו

"מצדות" - כאלו היו מבצרי סלעים לו למשגב

"הוא" - העושה כל אלה ישכון בטח כאלו היה במקום מרום אשר לא תשיג אותו יד האויב

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תחזינה" - ענין ראיה 

מצודת דוד

"תראינה ארץ מרחקים" - מלת מלך האמור בתחלת המקרא עומדת במקום שתים כאלו אמר תראינה מלך ארץ מרחקים ור"ל העינים שראו עד הנה מלך ארץ אשור הנה עתה תראינה את המלך חזקיהו ביפיו ובגדולתו

"מלך ביפיו" - בעיניך תראה את המלך חזקיה ביפיו ובגדולתו ולא תהיה גולה מארצך

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יהגה" - יחשוב כמו והגיון לבי (תהלים יט)

"אימה" - פחד

"שוקל" - מלשון משקל 

מצודת דוד

"לבך יהגה אימה" - לבך שהיה חושב אימה ואומר איה סופר המלך עתה יבוא עלינו ויכתוב המס ואיה שוקל כסף המס מידינו ואיה הסופר את מגדלי העיר והבתים הגבוהים כי לפי מספר המגדלים היה המס

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נועז" - מלשון עוז וחזק

"עמקי" - כן נקרא דבר הקשה שאין להשיגו כאלו הי' במקום עמוק

"שפה" - כן יקרא לשון עם כמו ושפה אחת לכולם (בראשית יא)

"משמוע" - מלשון הבין כמו שומע יוסף (שם מב)

"נלעג" - כן נקרא המדבר בהפך תכונת הדבר כמו בלעגי שפה (לעיל כח) 

מצודת דוד

"נלעג לשון" - מי שאינו מכיר הלשון ידמה לו שמדבר בהפך תכונת הדבר ואין הבנה לדבריו ומוסב לתחלת המקרא לומר לא תראה עוד את העם הזה והענין כפול במ"ש

"עם עמקי שפה" - העם אשר שפת לשונם עמוק וקשה להבין

"את עם נועז וגו'" - ר"ל הנה מעתה לא יהיה כן כי לא תראה בעיניך את העם החזק והוא אשור

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חזה" - ענין ראיה

"מועדנו" - מלשון וועד ואסיפה

"נוה" - ענין מדור

"שאנן" - ענין השקט ושלוה כמו שאנן מואב (ירמיהו מח)

"יצען" - ענין עקירה והנעה ממקום למקום כמו ושלחתי לו צועים וצעהו (שם)

"יסע" - ענין עקירה כי העוקר דבר מה מסיעו ממקומו

"יתדותיו" - מלשון יתד ומסמר

"לנצח" - ר"ל לזמן רב

"חבליו" - מלשון חבל וקו

"ינתקו" - ענין העתקה והסרה ממקומו 

מצודת דוד

"נוה שאנן" - שיהיה מדור שקט ואוהל אשר לא יהיה נע ממקומו כי יעמוד תחתיו ועד זמן רב לא יהיו נעקרים יתדות האהל וכל חבלי האהל הקשורים ביתדות לא יהיו נעתקים מן היתדות

"קרית מועדנו" - העיר אשר אנחנו מתוועדים ומתכנסים שמה ברגל

"חזה ציון" - אבל תראה את ציון ולא תגלה ממנה

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אם" - באמת כמו כי אם תם הכסף (בראשית מ"ז)

"אדיר" - ענין חוזק

"יאורים" - הם העשוים בידי אדם

"ידים" - ענין מקום וכן יד חזית (לקמן נ"ז)

"אני שיט" - ספינה השטה במים והוא מלשון השטים אותך (יחזקאל כ"ז)

"וצי אדיר" - ספינה חזקה וגדולה כמו אשור יסדה לציים (לעיל כ"ג) 

מצודת דוד

"מקום נהרים" - יהיה ירושלים כאילו סביב לה מקום הנהרים ויאורים רחבים עד שלא תוכל לילך שם ספינה השטה ע"פ המים ואף ספינה חזקה וגדולה לא תוכל לעבור את הנהר ור"ל תהיה שמורה מאשור כאלו היה מהאי אפשר לבוא שמה

"כי אם שם וגו'" - כי באמת שם בירושלים ה' האדיר יהיה לנו ובעזרתנו

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מחוקקנו" - המושל יקרא מחוקק וכן יהודה מחוקקי (תהלים ס'

מצודת דוד

"ה' מחוקקנו" - ה' הוא מושל בנו והוא מלך עלינו והוא יושיענו מיד אשור וכאשר יאות למלך להושיע לעמו

"כי ה' שופטנו" - הוא יקח משפטנו מיד אשור אשר הרע לנו מאז

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נטשו" - נעזבו כמו כי לא יטוש (שמואל א יב)

"חבליך" - מלשון חבל

"כן" - ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן (שופטים יב)

"תרנם" - הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר (לעיל ל')

"נס" - כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס (יחזקאל כז)

"עד שלל" - פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד (בראשית מט) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)

"פסחים" - חגרים

"בזזו" - מלשון ביזה 

מצודת דוד

"פסחים" - אף הפסחים ההולכים על משענתם יבוזו שלל כי מפלתו יהיה סמוך אל העיר ואף הפסחים ילכו שמה לשלול שלל

"אז" - ביום מפלת אשור יחולק שללו הרב

"בל יחזקו" - לא יוכלו להחזיק כראוי את תורן הספינה ולא יוכלו לפרוש הוילון אל מול הרוח

"נטשו חבליך" - לפי שהמשיל את ירושלים כאלו היו נהרות סביב לה אחז במשל ההוא לומר לא תוכל לבוא לכבשה כי יהיה כאלו מוליכי הספינה עזבו החבלים שמושכים בהם הוילון להפנותה אל מול הרוח

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חליתי" - מלשון חולי 

מצודת דוד

"ובל יאמר שכן חליתי" - השוכן בירושלים לא יאמר מעתה הן נחליתי מרוב הצרות כי העם היושב בה יהיה נשוא ומכופר עון ולא יבוא עוד צרות ולא יהיו חולים