מצודות על ישעיהו יד
<< · מצודות על ישעיהו · יד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"והניחם" - תרגומו וישרינון
"ונלוה" - ענין חבור כמו לוית חן (משלי א) ונספחו ענין אסיפה וקבוץ כמו תחת חרול יסופחו (איוב ל)
מצודת דוד
"ונלוה" - יתחברו גרים עליהם ונספחו וגו' כפל הדבר במ"ש
"ובחר" - עוד כאומר ותקטן עוד זאת בעיני ה' כי עוד יבחר בכל ישראל בימי המשיח ותהיה גאולה שלמה ואת כולם יניח על אדמתם
"כי ירחם ה'" - חוזר למעלה לומר וזה יקרב עת קץ בבל כי ירחם וגו' ובחורבן בבל תהיה תשועה לישראלפסוק ב
מצודת ציון
"והתנחלום" - כמו ונחלום
"שובים" - מלשון שבי
"ורדו" - ענין ממשלה כמו וירד מיעקב (במדבר כד)
מצודת דוד
"ורדו" - ימשלו באותם שנגשו אותם לעבודה
"והיו שובים" - הם ישבו את האומות אשר שבו אותם מאז
"והתנחלום" - בית ישראל ינחלו מהם בהיותם על אדמתם להיות להם לעבדים ולשפחות
"ולקחום" - העמים יקחו את ישראל והביאום אל מקומםפסוק ג
מצודת ציון
"ומרגזך" - ענין תנועת החרדה כמו ותחתי ארגז (חבקוק ג)
מצודת דוד
"ומן העבודה" - ויהיה לך מנוחה מן העבודה הקשה אשר מלך בבל עבד בך
"והיה ביום" - חוזר הוא על מפלת בבל
"הניח ה'" - שיתן לך מנוחה ממה שהיית עד הנה בעצב וברוגזפסוק ד
מצודת ציון
"שבת" - ענין בטול כמו רהב הם (שבת לקמן ל)
"מדהבה" - תרגום של זהב הוא דהבא וכן נאמר בים אנת ראשה די דהבא (דנייאל ב)
מצודת דוד
"שבתה" - נתבטלה המדה המוזהבת רצה לומר העשירות בעלת מרבית הזהב
"שבת נוגש" - נתבטל הנוגש לעבוד עבודה
"ונשאת" - תרים קול לדבר המשל הזה וגו'פסוק ה
מצודת דוד
"שבט וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מטה רשעים" - רצה לומר העם שהיו מכים באומות כמטה הזהפסוק ו
מצודת ציון
"רודה" - ענין ממשלה
"חשך" - ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב)
מצודת דוד
"רודה באף גוים וגו'" - ר"ל על כי הוא משל על העובדי כוכבים באף ובחימה שפוכה לכן היה הוא מורדף מבלי מניעה כי היה מורדף עד לכלה
"בעברה" - בחרון אף
"מכת בלתי סרה" - הכה מכה מתמדת שלא תסור מן המוכהפסוק ז
מצודת ציון
"נחה שקטה" - פתרון אחד להם וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב)והדומים
"פצחו" - ענין פתחון פה והרמת קול שמחה וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נד)
מצודת דוד
"נחה" - הנה עתה במפלתו שקטה הארץ ואנשיה פצחו רנהפסוק ח
מצודת דוד
"מאז" - יאמרו בשמחתם הנה מאז שמת נ"נ לא יעלה עוד הכורת עלינו ולפי שהמשיל אותם לברושים וארזים אמר לשון הנופל בהם
"גם ברושים וגו'" - הוא משל על השרים והשלטוניםפסוק ט
מצודת ציון
"שאול" - גיהנם
"רגזה" - ענין תנועת החרדה
"עורר" - מלשון התעוררות והקצה
"רפאים" - כן נקראים המתים כי נרפו ונחלשו על ידי המיתה
מצודת דוד
"הקים" - השאול כל המלכים מכסאותם לצאת לקראתך וענין מליצה הוא
"עורר לך" - השאול הקיץ בעבורך את המתים מן העתודים הם השרים המנהיגים את העם כעתודים ההולכים בראש העדר
"שאול מתחת" - בני שאול אשר מתחת לארץ חרדו לקראת בואך שמה והוא ענין מליצה והפלגה כאלו יפחדו ממנו גם שמהפסוק י
מצודת ציון
"יענו" - ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וכו' קול רם (דברים כז)
"חלית" - מלשון חולה
"נמשלת" - ענין דמיון והשוואה
מצודת דוד
"כולם יענו" - כולם ירימו קול ויאמרו אליך גם עתה עם רוב ממשלתך הנה נעשית חולה במכאובי המיתה ויסורי גיהנם כמונופסוק יא
מצודת ציון
"הורד" - מלשון ירידה
"המית" - מלשון המיה ושאון
"נבליך" - שם כלי זמר נבל
"יצע" - מלשון מצע המשכב
מצודת דוד
"תחתיך" - הרמה היה לך למצע והתולעה למכסה ממעל
"המית נבליך" - קול המית נבלים וכלי נגון שהיה נשמע בביתך הנה גם היא ירדה שאולה כי פסקו אותן השמחות
"הורד" - מה שהיית מתגאה עודך חי הנה הורד הגאוה אל השאול כי הנך כאחד העםפסוק יב
מצודת ציון
"הילל" - ענין הארה ונוגה כמו בהלו נרו (איוב כט)ויקרא כן כוכב השחר על כי הוא המאיר ביותר
"נגדעת" - ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט)
"חולש" - ענין גורל ובדרז"ל ומטילין חלשים על הקדשים בי"ט (שבת קמח)
מצודת דוד
"נגדעת" - נכרתה לנפול בארץ אתה המטיל גורלות על האומות על מי ילך להלחם כמ"ש כי עמד מלך בבל וגו' לקסם קסם וגו' (יחזקאל כא)
"הילל בן שחר" - אתה נ"נ אשר היית דומה לכוכב הבוקר המאיר ביותר
"משמים" - ר"ל מרום המעלה והממשלהפסוק יג
מצודת ציון
"מועד" - מלשון וועד ואסיפה כמו הנה המלכים נועדו (תהלים מח)
"בירכתי" - ענינו צד ועבר וכן ירך המזבח (ויקרא א)
מצודת דוד
"בירכתי צפון" - היא ציון שעמדה בצד צפון ירושלים וכפל הדבר במ"ש
"בהר מועד" - הוא הר ציון כי שם היו נועדים כל ישראל והשכינה עמהם
"ממעל וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"השמים אעלה" - רצה לומר אעלה במעלה רמה למשול על כולם עד ימי עולםפסוק יד
מצודת ציון
"במתי" - גבהי וכן על במותימו תדרוך (דברים לג)
"עב" - ענן
"אדמה" - מלשון דמיון
מצודת דוד
"אדמה לעליון" - להיות כמוהו לשבת מופרד מבני אדם והוא ענין מליצה על מרבית הגאוה שהיה לו
"על במתי עב" - על גבהי העבפסוק טו
מצודת ציון
"ירכתי" - ענינו סוף ותחתית וכן וירכתו על צדון (בראשית מט)
מצודת דוד
"אך" - כלפי שאמר אעלה על במתי עב אמר לא כן יהיה אך תורד לשאול ולתחתית הבורפסוק טז
מצודת ציון
"ישגיחו" - ענין הבטה בכונת הלב
"יתבוננו" - ענין הסתכלות בעיון רב כמו ואתבונן אליו בבוקר (מלכים א' ג)
"מרגיז" - ענין תנועת הרעדה
מצודת דוד
"רואיך" - הרואים אותך בשאול יביטו אליך ויתבוננו להסתכל אליך בכונת הלב ויאמרו היתכן שזהו האיש אשר היה מרגיז הארץ בחייופסוק יז
מצודת ציון
"תבל" - כן נקרא מקום הישוב
"ביתה" - הה"א בסופה במקום למ"ד בתחלתה
מצודת דוד
"לא פתח ביתה" - לא התיר אסיריו ללכת לביתם
"שם תבל" - מקום המיושב שם לשממה כמדבר
"ועריו" - אף ערי עצמו הרס בעברתופסוק יח
מצודת דוד
"איש בביתו" - כל אחד שכב בכבוד בקברופסוק יט
מצודת ציון
"כנצר" - כענף וכן ונצר משרשיו יפרה (לעיל יא)
"מטעני חרב" - מדוקרי חרב והוא לשון ערבי
"אבני בור" - עומק הבור מקום שהאבנים צוללים ויורדים
"כפגר" - כן נקרא גוף ההרוג וכן רב הפגר (עמוס ח)
"מובס" - נרמס ונדרס כמו יבוס צרינו (תהלים ס)
מצודת דוד
"יורדי אל אבני בור" - ר"ל אשר מרוב הלכלוך יורדים במלבושים כאלה בעמקי הבור כגוף הפגר הנרמס כי לגודל המאוס לא יפשטו המלבושים מעליהם ואמר שבמלבוש כזה יגררו פגר נ"נ ללעג ולקלס
"לבוש הרוגים" - בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים מדוקרי חרב מרוב הלכלוך
"ואתה" - אבל אתה נשלכת מקברך כמו שעוקרין ענף המחוטב לזרקו להלן כי ארז"ל בשעה שנטרד נ"נ לשבת שבעה שנים עם החיות המליכו עם הארץ את אויל מרודך בנו וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורים עד יום מותו כשמת הוציאו את אויל מרודך להמליכו ולא קבל אמר אם ישוב למלכותו יהרגני ולא האמין שמת עד שהוציאוהו מקברו וגררהופסוק כ
מצודת ציון
"תחד" - מלשון חד ואחד
מצודת דוד
"לא יקרא וגו'" - בניו שהם זרע מרעים לא יקרא לזמן רב לומר אלו מזרע נ"נ כי במהרה יכרת זרעו
"עמך הרגת" - כמ"ש ואמר להובדא לכל חכימי בבל (דנייאל ב)
"כי ארצך שחת" - ולזה פחד מאד עד שהוציאוהו מקברו
"לא תחד" - לא תהיה כאחד להיות שוה למלכי העכו"ם בדבר הקבורה לנוח בכבודפסוק כא
מצודת ציון
"מטבח" - מקום טבחה
מצודת דוד
"ומלאו" - ואז כשיוכרת זרעו ימלאו פני תבל ערים ולפי שאמר למעלה ועריו הרס לכן אמר שמעתה ימלאו ערים
"בל יקומו" - לרשת הארץ
"הכינו" - האומות יאמרו זל"ז הכינו מטבח לבני נ"נפסוק כב
מצודת ציון
"ושאר" - ענינו קרוב כמו שאר בשרו (ויקרא יח)
"ונין" - הוא בן
"ונכד" - הוא בן הבן וכן אם תשקר לי ולניני ולנכדי (בראשית כא)
מצודת דוד
"וקמתי" - אקים להפרע מהם
"שם ושאר וגו'" - לא ישאר מה משלו להיות שמו נזכר עליו ולא ישאר מי משאר בשרו ולא בן ולא בן הבןפסוק כג
מצודת ציון
"למורש" - מלשון ירושה
"קפוד" - שם עוף מדברי
"ואגמי מים" - כן נקרא מקום קבוצת המים וכן לאגם מים (תהלים קו)
"וטאטאתיה במטאטא" - ענין נקוי וכבוד במכבדות העשוי לכבד את הבית ובדרז"ל שקולי טאטיתא וטאטי ביתא (ראש השנה כו)
מצודת דוד
"וטאטאתיה" - אכבד ואנקה אותה במכבדות של השמדה כי תתרוקן מכל טוב ולא ישאר מאומה
"ושמתיה" - אשים את בבל להיות למורשה לקפוד ואגמי מים כי שמה תדור הקפוד ושם יהיו אגמי מים כדרך המקומות החריבותפסוק כד
מצודת ציון
"דמיתי" - ענין מחשבה כמו אותי דימו להרוג (שופטים כ)
"תקום" - תתקיים
מצודת דוד
"כאשר דמיתי" - כמו כאשר חשבתי באשור כן היתה וכן כאשר יעצתי בבבל היא תקום
"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה ענשו כך וכן אם לא בתים רבים (לעיל ה)פסוק כה
מצודת ציון
"אבוסנו" - ענין רמיסה ודריסה
"עולו" - אמר בלשון שאלה מהעול המושם על צואר הפרה לחרוש בשדה ר"ל הכבדת העבודה
"וסבלו" - ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י)
"שכמו" - כתפו
מצודת דוד
"וסבלו" - המשא שהעמיס אשור על שכמו יסיר אז
"וסר" - ואז יסור מישראל העול מה ששם אשור עליו
"לשבור" - חוזר על כאשר דמיתי וגו' לומר מחשבתי היה לשבור את אשור בארצי כי סביב ירושלים נפלפסוק כו
מצודת דוד
"היד הנטויה" - להכות בהם בכ"א בשעתה וכפל הדבר במ"ש
"זאת העצה" - כן תהיה העצה הזאת היעוצה על כל הארץ על אשור בשעתה ועל בבל בשעתהפסוק כז
מצודת ציון
"יפר" - ענין בטול ומניעה
מצודת דוד
"וידו הנטויה" - ר"ל ידו הלא היא נטויה להכות וכי ימצא מי ישוב ידו
"ומי יפר" - וכי ימצא מי יפר עצתופסוק כט
מצודת ציון
"צפע שרף" - מיני נחשים רעים
מצודת דוד
"ופריו" - פרי השורש יהיה שרף הדולג במהירות כעפיפת העוף וגם זה יאמר על חזקיה וכפל הדבר במ"ש
"כי משורש נחש" - ר"ל מגזע המלכים המכים בך מאז יצא מלך מולך הדומה לצפע והוא חזקיה שירבה להכות בך
"פלשת כולך" - כל ארץ פלשתים
"כי נשבר" - כי המלכים שמלכו קודם אחז היו מכים בך ובימי אחז נחלשה המלכותפסוק ל
מצודת ציון
"בכורי" - ענין גדולים וחשובים וכן בכור אתנהו (תהלים פט)
"ירבצו" - ענין השכיבה לנוח
מצודת דוד
"ושאריתך" - הנשארים מן הרעב יהרוג חזקיה
"שרשך" - היסוד והעיקר של פלשתים
"ואביונים" - כל העם בכללה
"ורעו בכורי דלים" - בימיו ירעו מרעה שמן הראשים שבישראל אשר המה עתה עם דל ואביוןפסוק לא
מצודת ציון
"הלילי" - מלשון יללה
"נמוג" - ענין המסה והמקה
"בודד" - מלשון בדד ויחידי
"במועדיו" - מלשון מועד וזמן
מצודת דוד
"כי מצפון" - מא"י היושבת לצפון מזרח פלשת בא עליה פורעניות הקשה כעשן
"ואין בודד במועדיו" - אין מי באנשי חזקיה יבוא בדד בזמן המועד שקבע להלחם בו כי כולם יחד יבואו
"נמוג" - נמס ונחרב כל פלשת
"הלילי שער" - עשי יללה על חורבן השער וזעקי מרה על שוממות העירפסוק לב
מצודת ציון
"יענה" - ענין תשובה
"מלאכי" - שלוחים
מצודת דוד
"ובה יחסו" - בציון יחסו להסתתר מפני סנחריב כי לא כבשה
"כי ה' וגו'" - כאומר את זה יענה לומר דעו אשר ה' יסד את ציון ולא גבר עליה סנחריב
"ומה יענה מלאכי גוי" - כל אחד ממלאכי האומות ההולכים בשליחות מארץ לארץ כשישאלו אותו חדשות מה יענה לשואלים
<< · מצודות על ישעיהו · יד · >>