מצודות על ירמיהו מג
<< · מצודות על ירמיהו · מג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"את כל הדברים האלה" - האמורים למעלהפסוק ב
מצודת ציון
"עזריה" - יתכן שהוא יזניחו הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות
"הזדים" - הרשעים
מצודת דוד
"אומרים" - היו אומרים ולפי שארכו הדברים אמר שוב אומריםפסוק ג
מצודת ציון
"מסית" - מלשון הסתה ופתוי
מצודת דוד
"להמית וגו'" - ר"ל מקצת ימית ומקצת יגלה לבבל
"כי ברוך וגו'" - יתכן שהיה להם תגר ומריבה עם ברוך ולכן חשדוהו בזה שהוא מסית בהם את ירמיהו לנבאות להם להשאר שם למען יהיו נמסרים ביד הכשדיםפסוק ה
מצודת דוד
"אשר שבו" - אשר חזרו וגו' לגור בארץ יהודהפסוק ו
מצודת דוד
"ואת ירמיהו וגו'" - גם אותם לקחו שלא בטובתם
"ואת כל הנפש" - העבדים ושפחותפסוק ז
מצודת דוד
"עד תחפנחס" - היא מארץ מצרים
"כי לא שמעו וגו'" - אשר צוה להם שלא ללכתפסוק ט
מצודת ציון
"וטמנתם" - מלשון הטמנה והצפנה
"במלט" - כן נקרא החומר העשוי מסיד ומחול ובדרז"ל ואע"ג דעביד בהו המלטי (בבא בתרא ו) ופי' שתיקן מקום הקורות בסיד
"במלבן" - הוא המקום שעושים שם הלבנים
מצודת דוד
"בפתח" - סמוך לפתח
"במלט במלבן" - טמנם בחומר במקום עשיית הלבניםפסוק י
מצודת ציון
"שפרירו" - כן יקרא האוהל היפה וכן ברוחו שמים שפרה (איוב כו)והוא מלשון הנותן אמרי שפר (בראשית מט)ובא על משקל סגריר
מצודת דוד
"ונטה" - יטה אהלו ממעל להאבנים
"עבדי" - ר"ל עושה שליחותי
"הנני שולח" - ר"ל אעיר לבי לבוא פה
"ואמרת אליהם" - אל היהודים ההםפסוק יא
מצודת דוד
"אשר למות" - הראוי למות ברעב ימות ברעב וגו'פסוק יב
מצודת ציון
"והצתי" - ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט)
"ושבם" - מלשון שבי
"ועטה יעטה" - ענין כריכה וכן מעטה לטבח (יחזקאל כא)
"את בגדו" - עם בגדו
מצודת דוד
"ויצא" - נ"נ יצא משם בשלום ולא יוכלו אנשי מצרים לקחת שלהם מידו
"ועטה" - שלל ארץ מצרים יכרוך לקחת הכל כמו הרועה כשנוסע ממקום למקום שכורך עם בגדו כל כליו להביאם עמו ולא ישאיר מה מהם
"ושרפם ושבם" - ר"ל אלהיהם מעץ ואלהיהם מכסף וזהב יקח בשביפסוק יג
מצודת ציון
"מצבות" - מזבח מאבן אחת נקרא מצבה בלשון המקרא
מצודת דוד
"מצבות בית שמש" - המצבות שעמדו בבית אשר עבדו שם לשמש עבודת אלהות
<< · מצודות על ירמיהו · מג · >>