מצודות על ירמיהו לד
<< · מצודות על ירמיהו · לד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"חילו" - צבאות עמו
מצודת דוד
"ממשלת ידו" - שהוא מושל עליהם
"וכל העמים" - כי גם מעמים אחרים באו לעזרתו
"עריה" - רצה לומר הסמוכים לה
"לאמר" - מוסב על הדבר וגו' מאת ה' לאמרפסוק ב
מצודת דוד
"ואמרת אליו" - רצה לומר אליו לבד ולא יהיה עוד מי בדברך אליופסוק ג
מצודת ציון
"תפוש תתפש" - ענין האחיזה בחזקה
מצודת דוד
"ופיהו" - של מלך בבל
"ובידו תנתן" - ולא ימיתו אותך התופשיםפסוק ד
מצודת דוד
"לא תמות בחרב" - כי גם נ"נ לא ימיתךפסוק ה
מצודת ציון
"והוי" - ענין צעקת יללה
מצודת דוד
"אני דברתי" - ובוודאי תקום
"והוי אדון" - בעת יספדו אותך יאמרו הוי הוי על מיתת האדון
"בשלום תמות" - ארז"ל לאחר שמת נ"נ הוציאו לצדקיה מן המאסר ומת על מטתו
"ובמשרפות" - כמו ששרפו על אבותיך המלכים מטתן וכלי תשמישן כן ישרפו עליך כי כן היה הדרך לשרוף על המלכים כמ"ש ישרפו לו וגו' (דברי הימים ב טז)פסוק ז
מצודת דוד
"הנותרות" - מה שלא כבשם עדיין
"אל לכיש" - על לכיש ועל עזקה כי כולם כבשם ושחת מבצרםפסוק ח
מצודת ציון
"דרור" - ענין חירות וחפשי כמו וקראתם דרור (ויקרא כה)
מצודת דוד
"לקרא להם דרור" - ר"ל לקרא לעבדים ולשפחות דרור וכאשר יפרש במקרא שלאחריופסוק ט
מצודת דוד
"לשלח" - עכשיו יפרש למי יהיה הדרור ומה היא ואמר לשלח כל איש את עבדו וגו' חפשים ולתוספת ביאור אמר לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש והוא מקרא מסורס ור"ל שום איש לא יעבוד עוד ביהודי אחיו אחר שעבדו שש שנים וכמשפט התורהפסוק י
מצודת ציון
"וישמעו" - ענין קבלת דברים
מצודת דוד
"וישמעו וגו'" - רצה לומר קבלו על עצמן לשלח איש את עבדו וגו'
"וישמעו וישלחו" - קבלו על עצמן לשלוח וכן שלחום ולפי שארכו הדברים במה שאמר לשלח וגו' לכן חזר ואמר וישמעו וכן דרך המקראפסוק יא
מצודת ציון
"ויכבשום" - ענין התפיסה בחזקה כמו ויש מבנותינו נכבשות (נחמיה ה)
מצודת דוד
"וישובו" - אח"ז נתחרטו והחזירו את העבדים וגו' ותפשו בהם בחזקה להיות להם לעבדים ולשפחותפסוק יב
מצודת דוד
"ויהי דבר ה'" - זה הוא האמור בתחילת הענין הדבר אשר היה וגו' ולפי שארכו הדברים חזר לומר ויהי דבר ה'פסוק יג
מצודת דוד
"ביום הוציאי" - בעת הוציאי וגו' ועל מעמד הר סיני יאמר שאז כרת ברית על כל המצות בכללןפסוק יד
מצודת דוד
"ולא שמעו" - אל המצוה ההיא וחללוה
"מקץ" - ר"ל מתחילה כי הראש יקרא קצה כמו הסוף
"שבע שנים" - לימי עבדותו וכאשר יפרש אחריו ועבדך שש שנים ואחר כך תשלחו חפשיפסוק טו
מצודת דוד
"ותשובו" - ואתם שבתם בתשובה היום וגו'
"לרעהו" - לעבדו העברי
"אשר נקרא שמי עליו" - כי נקרא בית ה'פסוק טז
מצודת ציון
"ותחללו" - מלשון חלול
"לנפשם" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג)
מצודת דוד
"ותכבשו" - ותפשתם בהם בחזקה
"ותשובו" - והחזרתם לקחת איש את עבדו וגו'
"לנפשם" - ללכת לרצונם
"ותחללו את שמי" - בעברכם על שבועת הבריתפסוק יז
מצודת ציון
"לזעוה" - ענין חרדה
מצודת דוד
"לזעוה לכל ממלכות הארץ" - ר"ל כולם יחרידו אתכם
"לקרא דרור" - ר"ל להתקיים קריאת הדרור
"הנני קורא לכם דרור" - ר"ל אתן אתכם חפשים ממני להיות מופקרים אל החרב וגו' ולא אהיה עוד אדון עליכם למנוע אתכם מידיהםפסוק יח
מצודת ציון
"העוברים" - המבטלים
"הקימו" - מלשון קיום
"בתריו" - חלקיו כמו ואת הצפור לא בתר (בראשית טו)
מצודת דוד
"אשר כרתו לפני" - וחוזר ומפרש שכרתו העגל לשני חלקים ועברו בין החלקים כי כן היה דרך כורתי ברית וכמ"ש בברית בין הבתרים ויבתר אותם בתוך וגו' והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה (בראשית טו) והוא היה שלוחו של מקום
"אשר לא הקימו" - כפל הדבר במ"שפסוק יט
מצודת ציון
"הסריסים" - מין שררה
"העוברים" - מלשון עברה
מצודת דוד
"שרי יהודה" - והם שרי יהודה וגו' אשר עברו בין בתרי העגלפסוק כ
מצודת דוד
"ולבהמת הארץ" - לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה
"למאכל וגו'" - כי לא יקברום על כי ירבו מאד
"ונתתי" - לפי שארכו הדברים חזר לומר ונתתי אותםפסוק כא
מצודת ציון
"העולים" - ענין סלוק כמו ויעלו מעל ירושלים (לקמן לז)
מצודת דוד
"וביד חיל וגו'" - הם האויבים ומבקשי נפשם והוא כפל ענין במ"ש
"העולים מעליכם" - אשר נסתלקו מעליכם בשמעם שבאו מצרים לעזור לכם כמ"ש וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים וגו' ויעלו מעל ירושלים (לקמן לז)פסוק כב
מצודת דוד
"הנני מצוה" - ר"ל אעיר לבם
"והשיבותים" - אשיב לפה את חיל מלך בבל
<< · מצודות על ירמיהו · לד · >>