מצודות על ירמיהו ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל ספר" - על ספר וקראו ספר ע"ש סופו שאחר שיכתב יהיה ספר וכן וטחני קמח (ישעיהו מו)

"אשר דברתי אליך" - הם הדברים האמורים במקראות שלאחריו וכמ"ש ואלה הדברים וגו' ולפי שיכתבם אחר שידבר אליו לכן אמר אשר דברתי

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ושבתי" - ענין השקט ומנוחה כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל)

"שבות" - מלשון שביה

"והשיבותים" - מלשון השבה 

מצודת דוד

"ושבתי את שבות" - אשיב בהשקט ובמנוחה את בני השבי של עמי ישראל ויהודה והיא הגאולה האחרונה בימי המשיח ר"ל לכן כתוב הדברים בספר למען יקראו בו ויקוו אליה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל ישראל" - על ישראל ועל יהודה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פחד ואין שלום" - כפל הדבר במ"ש לגודל הפחד שיהיה אז

"כי כה" - אשר כה אמר ה' הנה שמענו קול חרדה והיא בעת בוא גוג ומגוג

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כל גבר" - כל איש

"חלציו" - מתניו

"לירקון" - למראה ירוק 

מצודת דוד

"שאלו נא וראו" - אמר בדרך מליצה שאלו עתה לאנשים וראו מה הנעשה בעולם אם דרך הזכר ללדת בנים להיות לו חבלי יולדה וכאומר הלא זה לא יהיה מעולם ומדוע א"כ ראיתי כל גבר תומך ידיו על חלציו כדרך היולדה בעת יבואו לה חבלים וכל פני האנשים נהפכו למראה ירוק כדרך האשה הכורעת ללדת

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועת צרה" - אז יהיה עת צרה לישראל אבל מן הצרה ההיא תצא לו עוד תשועה

"מאין כמוהו" - ר"ל כמה שאנו רואים בו שאין כמוהו לכן יקרא גדול ודוגמתו מאין כמוך ה' (לעיל י)

"הוי" - יש להתאונן כי היום ההוא יהיה גדול מאד רצה לומר צרות גדולות ומרובות יהיו אז

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ומוסרותיך" - הם קשורי רצועות העול

"אנתק" - ענין העתק והסרה

"זרים" - נכרים 

מצודת דוד

"אשבור עולו" - עול הכשדים אשבור מעל צואריך וקשורי רצועות העול אעתיק ואסיר ממך ר"ל האומות לא ישעבדו עוד עמך ולתוספת ביאור אמר ולא יעבדו בו עוד אומות זרים

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואת דוד מלכם" - זהו מלך המשיח הבא מזרע דוד

"אשר אקים להם" - אשר אעמיד עליהם

"ועבדו וגו'" - רק את ה' יעבדו

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תחת" - ענין פחד ושבר כמו אל תחת מפניהם (לעיל א)

"ושב" - ענין השקט ומנוחה

"ושאנן" - ענין שלוה כמו שאנן מואב מנעוריו (לקמן מח) וכפל הדבר במ"ש לרוב השלוה וההשקט

"מחריד" - מלשון חרדה 

מצודת דוד

"ושב יעקב" - ומאז והלאה ישב יעקב בשובה ונחת והשקט ושאנן ולא ימצא עוד מי יחרידו

"כי הנני מושיעך מרחוק" - כי אני הוא המוכן להושיעך ולגאלך מארץ מרחק ממקום שאתה שם

"ואת זרעך" - ר"ל לא אותך אגאל כ"א זרעך הנולדים לך אותם אגאול מארץ שבים

"ואל תחת ישראל" - כפל הדבר במ"ש

"ואתה אל תירא" - לכן מעתה אל תירא שלא תשתקע בגולה

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפיצותיך" - ענין פיזור

"למשפט" - כמו במשפט ובאה הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט)ור"ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן יסרני ה' אך במשפט (לעיל י) 

מצודת דוד

"אעשה כלה" - אביא כליון על כל הגוים וגו' ורק אותך לא אכלה אבל איסר אותך במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר ולא אנקה אותך מן העולם שישאר העולם נקי ממך ר"ל לא אכריתך מן העולם

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אנוש" - ענין מכאוב חזק כמו ומכתי אנושה (לעיל טו)

"לשברך" - הלמ"ד היא במקום את וכן הרגו לאבנר (שמואל ב ג)

"נחלה" - מלשון חולי 

מצודת דוד

"נחלה מכתך" - המכות שבאו עליך היו מחליאים מאד

"אנוש לשברך" - הן אמת את השבר שהיה לך היה כאוב ביותר

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"למזור" - ענין רפואת המכה ותקרא כן לפי שדרך לפזר על המכה סממנים לרפאותה כמו לא זורו ולא חובשו (ישעיהו א)וגם המכה עצמה תקרא כן כמ"ש ויהודה את מזורו (הושע ה)וזהו לפי שעליה מפזרים הסממנים

"תעלה" - ענין רפואה כמו תעלה אין לך (לקמן מו) וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב) 

מצודת דוד

"אין דן דינך" - לא היה מי מהרופאים שופט משפט מכתך לקבל רפואה ולכן להיותו חולי נואש לא עשו לך רפואה כלל כי כן הדרך כשהרופאים מתייאשים לרפאות החולי לא יעשו עוד רפואה כלל

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מוסר" - מלשון יסורים

"עצמו" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (לעיל טו) 

מצודת דוד

"על רוב עוונך" - ר"ל אולם לא על חנם הכיתיך כי אם על רוב עוונך כי רבו חטאתיך

"כי מכת אויב הכיתיך" - הכיתי אותך כאויב המכה בייסורי אכזרי ולכן חשבו כולם שמאסתי בך

"כל מאהביך" - כל האוהבים אותך שכחו בך ולא ידרשו אותך לבקרך בעת החולי

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מה תזעק" - לכן מה תצעק להתרעם על שברך באמרך שאנושה מכתך הואיל ועל רוב עוונך ומרבית חטאתיך עשיתי אלה לך לשלם גמול ולא באו בחנם

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שאסיך למשיסה" - ענין רמיסה ודריכה כמו מי נתן למשיסה יעקב (ישעיהו מב

מצודת דוד

"וכל צריך" - כל הצרים אותך ילכו בשבי

"והיו שאסיך למשיסה" - הרומסים אותך יהיו לרמיסה וכל השוללים אותך אתן לשלל ביד האויב כי גמול אני משלם

"לכן" - הואיל ואני משלם גמול המפעל לכן כל אוכליך יאכלו ר"ל המשחיתים אותך ישחתו גם המה בגמולם

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ארוכה" - ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (לעיל ח) 

מצודת דוד

"כי נדחה" - ר"ל עם כי האומות קראו לך נדחה ואמרו ציון היא עיר אשר אין לה דורש לא כן היא כי אני אקבצם ואדרוש אותם

"כי אעלה" - רצה לומר אלא לך לבד אעשה חסד ואעלה רפואה וארפאך ממכתך לשוב להיות כמאז אבל לא כן אעשה להאומות כי הם יכלו בעונם

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שב" - ענין השקט

"שבות" - מלשון שביה

"ומשכנותיו" - מלשון משכן ומדור

"תלה" - מלשון תל וגל ור"ל על גבהה וחזקתה

"וארמון" - ענין היכל ופלטרין וכן כי ארמון נוטש (ישעיהו לב)

"משפטו" - דרכו ומנהגו וכן עומד על העמוד כמשפט (מלכים ב' יא) 

מצודת דוד

"על משפטו" - ר"ל בדרך ובענין שהיה מאז

"על תלה" - ר"ל על גבהה וחזקתה שהיתה לה מאז

"וארמון" - זה בית המקדש

"ומשכנותיו ארחם" - לבל יהיו שוממים

"עיר" - זה ירושלים

"הנני שב" - אושיב בהשקט את שבי אהלי יעקב שגלו מהם

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תודה" - מלשון הודאה

"משחקים" - מלשון שחוק ושמחה

"והכבדתים" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ)

"יצערו" - ענין מיעוט כמו ויצערו ולא יבין למו (איוב יד

מצודת דוד

"והכבדתים" - יהיו עם כבד וכפל הדבר במ"ש

"ויצא מהם" - מאהלי יעקב יצא השמעת הודאה למקום וקול משחקים ושמחים על רוב הטובה

"והרביתים" - בבנים ובבנות ולא ימעטו כדרך שהיו מתמעטים והולכים בהיותם בבבל

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין השגחה

"לוחציו" - הדוחקים ומצירים לו כמו וגר לא תלחץ (שמות כב

מצודת דוד

"ופקדתי" - אשגיח להשיב גמול על כל הלוחצים אותו

"כקדם" - חביבים עלי כבימי קדם

"לפני תכון" - יהיו נכונים לפני רצה לומר אשגיח בם להכן אותם ברוב טובה

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אדירו" - ענין חוזק ועל המלך יאמר שהוא החזק מכל

"ונגש" - ענין הקרבה

"ערב" - ענין התחייבות ודוגמתו התערב נא את אדוני וכו' (ישעיהו ל"ו

מצודת דוד

"והקרבתיו" - אני אקרב אותו והוא יהיה נגש אלי להתקרב ר"ל אטע בלבו יראת ה' והוא יהיה מוסיף והולך

"כי מי הוא זה" - בא ליתן טעם למה בתחלה יקרבו ואח"ז יגש אליו ואמר כי מי הוא זה האיש אשר התחייב את לבו לגשת אלי להתקרב אם לא אסייעו לקרבה ולהתדבק בי

"ומושלו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והיה אדירו ממנו" - רצה לומר מלכו יהיה מישראל

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והייתם לי לעם" - ר"ל כולכם תאמינו בי ותהיו עמי ואני אהיה לכם לאלהים להשגיח בכם ולהיטיב אתכם

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"סערת" - רוח סערה

"מתגורר" - ענין כריתה וחתוך כמו מגוררות במגרה (מלכים א' ז)

"יחול" - ישכון כמו יחולו על ראש יואב (שמואל ב יג

מצודת דוד

"סער מתגורר" - הסער הזה הוא מלא מכריתה וחתוך והוא יהיה חל ושוכן על ראש הרשעים הם האומות שהרעו לישראל

"חמה יצאה" - תצא בחמה עבר במקום עתיד

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מזימות" - מחשבות כמו על בבל מזמתו (לקמן נא)

"באחרית" - בסוף

"תתבוננו" - מלשון בינה 

מצודת דוד

"לא ישוב וגו'" - לא ישיב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו

"באחרית הימים" - רצה לומר אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה שלא שב ה' מחרון אפו עם כי נתארך הזמן

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אהיה לאלהים וגו'" - רצה לומר אשגיח בהם ואיטיב עמהם

"והמה יהיו לי לעם" - כולם יאמינו בי ויהיו עמי

"בעת ההיא" - בזמן הגאולה