מצודות על יחזקאל לד
<< · מצודות על יחזקאל · לד · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"הוי" - ענין קריאה לצער
מצודת דוד
"הלוא" - ר"ל הלוא משפט הרועים הטובים לרעות הצאן ולא את עצמן
"הוי" - יש להתאונן על רועי ישראל אשר היו רועים את עצמן להשמין את בשרם
"על רועי ישראל" - הם השרים ומנהיגי העם כרועים המנהיגים את הצאןפסוק ג
מצודת ציון
"הבריאה" - השמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג)
מצודת דוד
"הצאן" - שאר הצאן לא רעיתם כראוי ר"ל השרים היו עוסקין לענג נפשם וגזלו עשירי העם ולא חששו בתקנת יתר העם
"הבריאה" - השמנה שבהן זבחתם למאכל
"את החלב תאכלו" - אבל אתם אכלתם חלב הצאן ואת הצמר תלשתם ועשיתם לכם למלבושפסוק ד
מצודת ציון
"הנחלות" - ר"ל כאב באבר מן האיברים
"חבשתם" - ענין קישור כריכת המטלית על השבר כמו והנה לא חבשה (לעיל ל)
"הנדחת" - מלשון דחייה
"רדיתם" - ענין שלטנות וממשלה
"ובפרך" - ענין עבודה קשה המפרכת ומשברת את הגוף כמו לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כה)
מצודת דוד
"לא בקשתם" - למצוא אותה
"ובחזקה" - משלתם עליהם בחזקת היד ובעשות עמהם עבודת פרך ר"ל לא חזקתם העניים והנכשלים לקחת משפטם מיד העושקים ורק משלתם בהם לעשות עמהם מלאכתכם ולא חששתם להדריכם בדרך הישר ולהסיר מהם הדעות המשובשות
"לא השבותם" - אל העדר
"האובדת" - אשר לא נודע אנה היא
"הנדחת" - מן העדר
"ולנשברות" - את הנשברת ביד או ברגל הנה לא קשרתם עליה כריכת מטלית
"את הנחלות" - את הכואבות באחד מאיבריהן וצריכין חזוק הנה לא חזקתם אותןפסוק ה
מצודת ציון
"ותפוצינה" - ענין פזור
מצודת דוד
"ותהיינה" - ובסיבת הנפוץ היו למאכל לכל חיות השדה כי באו למקום החיות הטורפות ובעבור זה נפצו עוד יותר לברוח הנה והנה מיד החיות
"ותפוצינה" - ונפצו הצאן מסיבת היותם בלי רועה משגיח כראויפסוק ו
מצודת ציון
"ישגו" - ענין תעייה בדרך כמו משגה עור בדרך (דברים כז)
מצודת דוד
"ואין מבקש" - את האובדות ר"ל בעבור זה הלכו בגולה והשחיתום האומות והנה הולכים נעים ונדים ואין מי מחזירם למוטב למען יהיו נושעים
"ואין דורש" - לאספם יחד
"ישגו צאני" - ולזה המה תועים בהרים ובגבעות ואינם יודעים אנה הם הולכיםפסוק ח
מצודת ציון
"לבז" - מלשון בזה ושלל
מצודת דוד
"אותם" - את עצמם רעו להשמין את בשרם
"מאין רועה" - מסבת היותם בלי רועה משגיח כראוי
"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא יהיה כן אז יהיה כזאת וכזאתפסוק ט
מצודת דוד
"לכן וגו'" - על כי ארכו הדברים באמרו חי אני וגו' לכן אמר שוב לכן הרועים וגו' וכן הוא דרך המקראפסוק י
מצודת ציון
"ודרשתי" - זה הלשון יאמר על תשלומי הגמול וכן אנכי אדרש מעמו (שם י"ח)
"והשבתים" - ענין בטול ומניעה
מצודת דוד
"ודרשתי וגו'" - ר"ל אענישם על אבוד הצאן והשבתים מהיות עוד רועי צאן ולא ישמינו עוד את עצמם בחלב הצאן ר"ל אקח מהם השררה ולא יתענגו עוד בגזל העניים
"הנני" - הנה אני אפנה אל הרועים לשלם להם כגמולםפסוק יא
מצודת ציון
"ובקרתים" - ענין חקירה ודרישה כמו לא יבקר הכהן (ויקרא יג)
מצודת דוד
"הנני אני" - כאומר עם כי יוכלו הרועים הנה אני אקיים את דברי ואני אדרוש את צאני ואחקור אחריהםפסוק יב
מצודת ציון
"נפרשות" - מלשון הפרשה ופירוד
מצודת דוד
"כבקרת" - כמו שהרועה חוקר בעדרו ביום היותו בתוך צאנו והמה נפרשות שאז דרכו לחקור לדעת אם לא נעדר מה מהם כן אבקר אני את צאני ואציל אתהם ממקרי כל המקומות אשר נפוצו שם ביום בוא עליהם היום המר והחשוך ולפי שהמשילם לצאן אמר לשון הנופל בהם שדרכם להתפזר ביום ענן וערפלפסוק יג
מצודת ציון
"באפיקים" - כן יקראו המקומות שנגרים שם המים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
מצודת דוד
"באפיקים" - במקום המים ובמקום המיושב והמובחרפסוק יד
מצודת ציון
"נוהם" - מדורם
"תרבצנה" - ענין השכיבה לנוח
מצודת דוד
"במרעה טוב" - ר"ל אשפיע להם טובה מרובה וכפל הדבר רבת פעמים לפי מרבית הטובה וההשפעהפסוק טו
מצודת דוד
"אני ארעה" - ר"ל אני בעצמי אשגיח בתקנתםפסוק טז
מצודת דוד
"ואת השמנה ואת החזקה" - המתחזקת על חברתה להדפה ולהכותה אותה אשמיד וארענה במשפט הראוי והנכון ר"ל אקח נקם מהעושקים את העניים
"אשיב" - אל העדרפסוק יז
מצודת ציון
"ואתנה" - כמו ואתן
מצודת דוד
"לאילים ולעתודים" - בין מן האילים בין מן העתודים
"בין שה לשה" - בין שה החלושה ובין שה החזקהפסוק יח
מצודת ציון
"תרמסו" - ענין דריכה ברגל
"ומשקע" - ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס ט)
"תרפשון" - ענין דריכה ורמיסה כמו מעין נרפש (משלי כה)
מצודת דוד
"ומשקע מים" - מים צלולים ששקעה הטיט אותם תשתו ואת הנותר תדרכו ברגליכם לעכור אותם
"המעט" - כאלו אל החזקות ידבר המעט לכם שאתם רועים המרעה הטוב אלא שגם המרעה שהותרתם תרמסו ברגליכם שלא יהנו בהם שאר הצאןפסוק יט
מצודת דוד
"וצאני" - ר"ל ושאר הצאן בעל כרחם יאכלו המרעה הדרוסה ברגליכם וישתו המים הרמוסים ברגליכם ר"ל מושלי העם לקחו לעצמם מיטב הארץ והשחיתו עוד השאר הבא לחלק הענייםפסוק כ
מצודת ציון
"בריה" - שמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג)
"רזה" - כחושה כמו ומשמן בשרו ירזה (ישעיהו יז)
מצודת דוד
"הנני אני" - ר"ל הנה אני הוא המושל על כולם ואשפוט בין שה בריה המזק' לרזהפסוק כא
מצודת ציון
"ובכתף" - הוא רוחב היד ממעל במקום חבורו בגוף
"תהדופו" - ענין דחיפה והכאה כמו אשר תדפנו רוח (תהלים א)
"הנחלות" - הכאובות באחד מן האיברים
מצודת דוד
"בצד ובכתף" - אתם השמנים והחזקים תהדפו בצד ובכתף ותנגחו בקרן את הנחלות עד אשר פזרתן אותן לנוס אל החוצהפסוק כב
מצודת דוד
"והושעתי לצאני" - אני אושיע את צאני ולא תהיינה עוד לכם לביזה ואשפוט בין שה חזקה ובין שה חלושהפסוק כג
מצודת דוד
"הוא ירעה אותם והוא יהיה להן לרועה" - כפל הדבר רבת פעמים לומר שהוא לבד יהיה המושל והשליט עליהם
"והקימותי" - אעמיד עליהם רועה אחד והוא ירעה אתהן במשפט הראוי ואת עבדי דוד אקים והוא מלך המשיח הבא מזרע דודפסוק כד
מצודת דוד
"לאלהים" - להושיע ולהציל
"ועבדי דוד" - הוא מלך המשיח הבא מזרעו
"אני ה' דברתי" - א"כ בודאי כן יהיהפסוק כה
מצודת דוד
"וישבו במדבר" - אף במדברות וביערים מקום החיות ישבו בטח וישנו שמה וערבה להם שנתם כי לא יחרידם מי
"וכרתי" - אז אכרות עמהם ברית שלום להיות מתמידים לשבת בשלוה
"והשבתי וגו'" - ר"ל חית השדה לא יזיקו אותם וכמ"ש לא ירעו ולא ישחיתו (ישעיהו יא)פסוק כו
מצודת ציון
"גבעתי" - היא ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות
מצודת דוד
"גשמי ברכה יהיו" - כי מאד ירוו צמאת הארץ
"בעתו" - בזמן שיש צורך בו
"ונתתי אותם" - אתן אותם במקומם ובכל סביבות גבעתי אתן ברכהפסוק כז
מצודת ציון
"יבולה" - ענין צמח וכן ארץ נתנה יבולה (שם סז)
"מוטות" - הם בדי העול והוא מלשון מטה
מצודת דוד
"כי אני ה'" - הנאמן במאמרו
"מוטות עולם" - מה שהכבידו עליהם הבבליים ואחז במשל מן השור שמשימים עליו בדי העול לחרוש האדמהפסוק כח
מצודת דוד
"וחית הארץ" - ר"ל עריצי הגויים האכזרים שבהם או יאמר על החיות המזיקות שלא ירעו עוד ולא ישחיתופסוק כט
מצודת ציון
"מטע" - מלשון נטיעה
"אסופי" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיהו ח)
"ישאו" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"ולא ישאו" - לא יסבלו עוד כלימה מן העובדי כוכבים כי לא יצטרכו עוד לבוא בארצות העכו"ם בעבור הלחם לשאת חרפתם כדרך הבא במחסור בארץ נכריה
"ולא יהיה וגו'" - ר"ל לא ימצאו עוד בארץ אנשים שבא עליהם כליון הרעב
"מטע לשם" - נטיעה יפה והדורה להיות לשם תפארת בין העמיםפסוק ל
מצודת דוד
"וידעו" - אז ידעו שאני עמהם והמה עמי החביב ליפסוק לא
מצודת דוד
"ואתן צאני" - וחוזר ומפרש צאן מרעיתי הצאן שאני רועה אותם דעו שאדם אתם ר"ל אינכם בעיני כבהמות אלא חשובים וכדרך בן אדם ואני מייחד שמי עליכם להקרא אלהיכם ולא הייתי מייחד שמי עליכם אם הייתם בעיני כבהמות
<< · מצודות על יחזקאל · לד · >>