מצודות על יחזקאל כט
<< · מצודות על יחזקאל · כט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בעשירי" - בחדש העשירי
"בשנה העשירית" - לגלות יהויכין ומלכות צדקיהפסוק ג
מצודת ציון
"התנים" - כמו התנין בנו"ן וכן נקרא מין דג הדומה לנחש במראיתו וכן את התנינים הגדולים (בראשית א)
"הרובץ" - ענין השכיבה לנוח
"יאוריו" - נחל מצרים נקרא יאור ולפי שהמשיכו ממנו בריכות הרבה להשקות הארץ לכן אמר יאוריו בלשון רבים
"עשיתני" - ענין גדולה ורוממות כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמט)
מצודת דוד
"ואני עשיתני" - אני גדלתי ורוממתי את עצמי בחכמתי ובפועל ידי
"לי יאורי" - היאור הוא לי להשקות שדותי ואין לי צורך במטר השמים
"התנים הגדול" - לפי שכל שבח מצרים היה במה שהיאור השקה שדותיהם מבלי מטר השמים לכן המשיל מלכה לתנין ועמה לשאר דגים
"הנני עליך" - הנה אני אלחם עמךפסוק ד
מצודת ציון
"חחים" - הוא מכלי צדיה ובו נוקבים לחיי הדג להעלותו מן המים וכן ובחוח תקוב לחיו (איוב מ)
"בלחייך" - הוא החלק שאצל הפה
"והדבקתי" - מלשון דבוק וחבור
"בקשקשתיך" - הם הדבוקים בדג על בשרו כעין לבוש כמו סנפיר וקשקשת (ויקרא יא)
מצודת דוד
"והעליתיך" - אעלה אותך מתוך היאור ועם כל דגת יאוריך אשר תדבק בקשקשותיך כי כולם יהיו נמשכים אחריך ור"ל בנפול המלך יפול כל העם
"והדבקתי" - אדבק בקשקשותיך את דגת היאור
"ונתתי חחים" - לפי שהמשילו לתנין שהוא דג אמר בו לשון הנופל בצדיית הדג שמשימין חחים בלחייו להעלותו מן המיםפסוק ה
מצודת ציון
"ונטשתיך" - ענין פזור כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)
"תאסף" - ענין הכנסה
מצודת דוד
"על פני השדה תפול" - בעת המלחמה ולא תאסף אל הקבר
"ונטשתיך" - אפזר אותך במדבר ואמר לשון הנופל באבדן הדגים שהמה כשבאים על היבשה ור"ל שיכלה אותו ואת עמו מן העולםפסוק ו
מצודת ציון
"משענת" - ענין סעד
"קנה" - מטה חלול וכן קנה וסוף קמלו (ישעיהו יט)
מצודת דוד
"יען" - על כי היו לבית ישראל כמו ההשענה שעל הקנה שאין בו די להשעין את השוען כי בקל ישבר ויתרוצץ
"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמולפסוק ז
מצודת ציון
"בתפשם" - ענין אחיזה
"חרוץ" - מלשון רציצה ושבירה
מצודת דוד
"והעמדת להם" - כי בהשען האדם על המשענת הוא כפוף מעט ולכן אמר כאשר נשברת העמדת כל המתנים להיות עומדים זקופים כדרך עמידה בלי משענת ולפי שהמשילו למשענת אמר לשון הנופל בו ור"ל הנה הבטחת להם עזרה מול האויב ולא עזרת להם והיה א"כ הבטחתך להם לרעה כי עי"ז הוסיף האויב לחרות בהם
"בתפשם בך" - בעת אחזו בך בכף נשברת וחדודי השברים נכנסו בכתף ויבקעו אותופסוק ט
מצודת דוד
"ואני עשיתי" - אני גדלתי ורוממתי את עצמי בחכמתי ובפועל ידי
"יאור לי" - היאור הוא לצרכי להשקות שדותי ואין לי צורך במטר השמים
"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמולפסוק י
מצודת ציון
"לחרבות" - מלשון חורבן
מצודת דוד
"ממגדל סונה" - הוא התחלת גבול מצרים
"לחרבות" - להיות חרבה ולתוספת ביאור אמר שתהיה חרבן של שממון
"הנני אליך" - הנה אני אלחם עמך ועם יאוריך ר"ל אחריב מימיה ותסור טובתךפסוק יא
מצודת דוד
"ולא תשב" - לא תהיה מיושבת באנשיה
"לא תעבר בה" - מגודל השממוןפסוק יב
מצודת ציון
"נשמות" - שוממות
"מחרבות" - מלשון חורבה
"והפיצותי וזריתים" - שניהם ענין פזור
מצודת דוד
"בתוך ארצות" - ר"ל דומה לשאר ארצות נשמותפסוק יג
מצודת דוד
"מקץ וגו'" - ר"ל מסוף מ' שנה אקבצם ולא בתוך הזמןפסוק יד
מצודת ציון
"ושבתי" - מלשון השבה
"שבות" - מלשון שבי
"פתרוס" - הוא מארץ מצרים
"מכורתם" - כמו מגורתם וכן מכורותיך ומולדותיך (לעיל טז)
מצודת דוד
"ושבתי" - אשיב בני השבי של מצרים ואשיב אותם לארץ פתרוס לארץ מגורתםפסוק טו
מצודת ציון
"רדות" - ענין ממשלה כמו ורדו בכם (ויקרא כו)
מצודת דוד
"והמעטתים" - אמעיט אנשיה לבל תמשול בגוים ביד חזקה בכח מרבית אנשי מלחמה
"מן הממלכות" - משאר הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים למשול בהםפסוק טז
מצודת ציון
"בפנותם" - מלשון הפנה וסבוב
מצודת דוד
"וידעו" - אז ידעו הכל שאני ה' והכל בידי
"למבטח וגו'" - לבטחון המזכיר עון ישראל במה שהם פונים אחריהם ואינם בוטחים בה'
"ולא יהיה עוד" - מעתה לא יבטחו בו ישראל כי לא יהיה לאל ידו להיות לעזרפסוק יז
מצודת דוד
"בעשרים ושבע שנה" - למלכות נבוכדנצר כן כתוב בסדר עולם
"בראשון" - בחדש הראשוןפסוק יח
מצודת ציון
"אל צור" - על צור
"מוקרח" - ענין חלק מבלי שער כמו קרח הוא (שם יג)
"מרוטה" - ענין תלישת העור מן הבשר ודומה לו כי ימרט ראשו (שם) האמור על תלישת השער
מצודת דוד
"ושכר" - לא היה להם שכר משלל צור על העבודה וגו' ר"ל לא מצאו בה בערך שווי העבודה
"העביד את חילו" - הכריח את חילו לעבוד עבודה גדולה על צור לצור עליה ימים רבים וכל ראש מהם היה מוקרח וגו' מטורח משא האבנים שנשאו על הראש ועל הכתף לבנות דיק וכדומהפסוק יט
מצודת ציון
"ונשא" - ענין לקיחה
"המונה" - מרבית עמה
מצודת דוד
"ונשא המונה" - יקח המון עמה בשבי וגו' וזה יהיה לשכר על עבודת צורפסוק כ
מצודת דוד
"אשר עשו לי" - כאומר אולם לא על חנם תפול מצרים כי אם בגמול אשר עשו לי שהיו משענת קנה לבית ישראל כמ"ש למעלה
"פעולתו" - שכר פעולתו אשר עבד בצור אתן לו את ארץ מצריםפסוק כא
מצודת ציון
"קרן" - כינה את הממשלה בשם קרן על כי בעלי הקרנים יתחזקו בהן בהלחמם עם מי
מצודת דוד
"וידעו" - ואז ידעו שאני ה' נאמן במאמרי
"ולך אתן" - ר"ל אז תוכל לפתוח פיך להוכיחם גם מלבך כי אז ישמעו לך בראותם שנבואתך מתקיימת
"ביום ההוא" - מוסב על מה שאמר למעלה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים ואמר ביום ההוא אצמיח קרן ממשלה לבית ישראל כי מ' שנה נשלמו בשנת מלוך בלשצר כי נבוכדנצר מלך מ"ה שנה ובכ"ז למלכו כבש את מצרים א"כ נשארו משנותיו ח"י שנים אויל מרודך בנו מלך כ"ג שנים אלא שנבלעה שנה אחת במלכות אביו כי השנה הראשונה עלתה לזה ולזה הרי נשלמו מ' שנה ביום שמת אויל מרודך ומלך בלשאצר ואז נאמרה לדניאל נבואת נצחון פרס כמ"ש בשנת חדא לבלשאצר וגו' וארו וגו' דמיא לדוב (דנייאל ז) ועל פרס יאמר ונבואת ביאת פרס על בבל היתה צמיחת קרן לבית ישראל כי ע"י נצחון פרס יצאו חפשי מתחת יד בבל
<< · מצודות על יחזקאל · כט · >>