מצודות על יחזקאל כב
<< · מצודות על יחזקאל · כב · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"התשפוט" - ענין ויכוח
מצודת דוד
"והודעתה" - אז הודע להם בהויכוח את כל תועבותיה
"התשפוט" - בה"א השאלה ר"ל האם רוצה אתם להתוכח עם אנשי עיר הדמים השופכת דם אנשים נקייםפסוק ג
מצודת ציון
"עתה" - מלשון עת וזמן
מצודת דוד
"ועשתה" - ועוד עשתה עליה דברים תעובים ומאוסים כגלל של רעי למען טמא את העיר הזאת להרחיקה מעל פני
"עיר שופכת דם" - ר"ל זאת העיר שבעבור שהיו אנשיה שופכים דם בתוכה סבבה העדה לבוא עתה וזמן תשלום גמולהפסוק ד
מצודת ציון
"אשמת" - מלשון אשמה ורשע
"וקלסה" - ענין לעג כמו לחרפה ולקלס (ירמיהו כ)
מצודת דוד
"על כן" - בעבור עונך מסרתיך אל העמים שיחרפו אותך וילעבו בך
"ותבא וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ותקריבי ימיך" - בעצמך הקרבת ימי הגמול והתשלומין
"אשמת" - נעשית בעלת אשמה
"טמאת" - את העירפסוק ה
מצודת ציון
"רבת" - מלשון רבוי
"המהומה" - ענין הרעשת קול
מצודת דוד
"טמאת השם" - אתה ישראל שטמאת שמך בעשות מעשים כאלה ואתה בעלת רבת המהומה הנשמע מצעקת יללת הנעשקים בך
"יתקלסו בך" - ילעגו עליךפסוק ו
מצודת דוד
"למען שפך דם" - עם כח הזרוע
"איש לזרועו" - הנשיאים היו בך כל אחד לפי כח זרועו ומבלי מעשה היושרפסוק ז
מצודת ציון
"הקלו" - מלשון קלות ובזיון
"הונו" - מלשון אונאה ועושק הממון
מצודת דוד
"לגר עשו בעושק" - ר"ל כל מה שעשו עם הגר עשו בעושק ובגזלפסוק ח
מצודת ציון
"חללת" - מלשון חול והוא הפך הקדשפסוק ט
מצודת ציון
"רכיל" - ענין לשון הרע
"ואל ההרים" - בההרים אל במקום במקום בי"ת
"זמה" - ענינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע ו)
מצודת דוד
"ואל ההרים" - בההרים אכלו מתקרובות העבודת גלולים הנזבחים שמה
"למען שפך דם" - כוונת הרכילות היה למען ימית את הנאמר עליופסוק י
מצודת ציון
"ענו" - רצה לומר אנסו ולכן תחשב לה לענוי
מצודת דוד
"טמאת הנדה" - ר"ל הנדה בטומאתה אנסו למשכב הזנות
"ערות אב וגו'" - ר"ל נאפו עם אשת אביהםפסוק יא
מצודת דוד
"ענה בך" - אנסה לזנות
"בזמה" - במחשבת זנות ורשע
"את אשת רעהו" - עם אשת רעהו עשו תועבה לזנות עמהפסוק יב
מצודת ציון
"ותבצעי" - כן נקרא חמדת העושר כמו ויטו אחרי הבצע (שמואל א ח)
מצודת דוד
"נשך ותרבית" - לשון נשך אמור בכסף תרבית באוכל
"ותבצעי רעיך" - עם העושק שעשקת העשרת את רעיך העובדי כוכבים להיות בעזרתך מול האויב ואותי שכחת ולא בטחת בי
"למען שפך דם" - כי מפני השוחד הרגו נפשות נקייםפסוק יג
מצודת ציון
"בצעך" - כן נקרא גם העושק כמו בוצע בצע רע לביתו (חבקוק ב)
מצודת דוד
"הכיתי כפי" - זה בזה דרך צער על הגזל אשר עשית ועל הדם הנקי הנשפך בתוכךפסוק יד
מצודת דוד
"ועשיתי" - נכון הדבר בידי כאילו כבר עשיתי
"אם תחזקנה ידיך" - לעשות גבורות במלחמה בעת בוא הימים ימי הגמול אשר אני עושה עמך
"היעמוד לבך" - על עמדו להתחזקפסוק טו
מצודת ציון
"וזריתיך" - ענין פזור
"והתימותי" - מלשון תם והשלמה וכליון
מצודת דוד
"והתימותי" - בזה אמרק ואכלה טומאתך ממךפסוק טז
מצודת ציון
"ונחלת" - מלשון חלול
מצודת דוד
"ונחלת בך" - תהי מחוללת בעוונך בפני העובדי כוכבים ואז תדע שאני ה' הנאמן לשלם גמולפסוק יח
מצודת ציון
"לסיג" - כן נקרא פסולת הכסף כמו הגו סיגים מכסף (משלי כה)
"נחושת ובדיל וגו'" - שמות מיני מתכות מחולפות
"כור" - כן שם הכלי שמזקקין בו הכסף והזהב כמו וכור לזהב (שם יז)
מצודת דוד
"כולם" - כל בית ישראל נעשו בתוך הכור נחושת או בדיל וגו' ר"ל כולם קלקלו בארצם עם כי יש התחלפות מה ברשעם בפחות ויתר מ"מ כולם היו כסיגים אל מול הכסף אין אחד בהם מיישר דרכו כאשר מתחלה
"לסיג" - מתחלה כשהוצאתים ממצרים היו משובחים ככסף וכאשר נתתים בכור ר"ל כאשר הבאתים אל הארץ נהפכו להיות סיג כי קלקלו מעשיהםפסוק יט
מצודת דוד
"אל תוך ירושלים" - להנתיך אתכם שמה כאילו הוא הכורפסוק כ
מצודת ציון
"לפחת" - מלשון הפחה ונשיבה
"להנתיך" - מלשון התכה ויציקה
מצודת דוד
"קבוצת כסף" - כמו שמקבצים כסף ונחשת וגו' המעורבים זה בזה אשר יקבצו אותם לאספם אל תוך הכור לנשב עליו אש להבעירו למען יותך הכל וישרף וישאר הכסף מזוקק ונקי כן אקבוץ אתכם באפי ואניח אתכם בתוך העיר ואתיך אתכם להיות נמסים ונמקים בצרות המצורפסוק כא
מצודת ציון
"וכנסתי" - מלשון הכנסה
"ונפחתי" - מלשון הפחה
"עברתי" - מלשון עברה וזעם
"ונתכתם" - מלשון התכה
מצודת דוד
"ונפחתי" - אנשב עליכם באש עברתי ר"ל בכל פעם אגדיל הצרה ותהיו נמסים בתוכה
"וכנסתי" - אל תוך העיר וכפל הדבר במ"שפסוק כב
מצודת דוד
"כהתוך כסף" - כמו התכת הכסף בתוך הכור כן תותכו בתוך העיר בצרות המצור
"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' שפכתי חמתי עליכם ובגמול בא ולא במקרהפסוק כד
מצודת ציון
"גושמה" - מלשון גשם ומטר
מצודת דוד
"לא מטוהרה היא" - לא עשית תשובה לטהר עצמך מן עוונך לכן לא ירד בה הגשם ביום זעם ה' וחרון אפו וכמ"ש וחרה אף ה' וגו' ולא יהיה מטר (דברים יא)
"אמר לה" - על ירושליםפסוק כה
מצודת ציון
"קשר" - ענין אגודה בהסכמה אחת
"חוסן" - ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב)
"ויקר" - ענין כבוד
מצודת דוד
"נפש אכלו" - אוכלים הנפשות ולוקחים מהם החוזק והיקר ומרבים האלמנות כי יהרגו אנשיהם ר"ל הם מסבבים כל אלה כי בהשענם על דבריהם ימאנו לעשות תשובה ובאה הפורעניות בעוונם
"קשר נביאיה" - בתוך העיר יש קשר נביאי השקר המתנבאים על השלום
"כארי שואג" - כמו הארי השואג בקול להטיל אימה ואח"ז טורף טרף כן המה מבהילי האנשים בקולם ודבריהם ובזה הם מסיתים וטורפים אותם מן העולםפסוק כו
מצודת ציון
"חמסו" - ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיהו יג)
"ויחללו" - ענין בזיון
"ואחל" - מלשון חלול
מצודת דוד
"לא הודיעו" - ההבדל שביניהם
"ומשבתותי" - ומחלול השבתות העלימו עין ולא מיחו בהמחללים אותם
"ואחל בתוכם" - נעשיתי ביניהם מחולל ולא מקודש
"ויחללו" - בזו קדשי ולא עשו הבדל והפרש בין דבר קדש לדבר חולין
"חמסו תורתי" - הסירו תורתי מהם כי לא למדו עמהם ועל הכהנים ללמד התורה כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)פסוק כז
מצודת דוד
"שריה" - השרים אשר בקרבה המה כזאבים כי יטרפו טרף לשפך דם לאבד נפשות למען יגזלו מהם את העושרפסוק כח
מצודת ציון
"טחו" - ענין מריחה לסתום הנקב
"תפל" - כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן והנם טחים אותו תפל (לעיל יג)
"חוזים" - מתנבאים
מצודת דוד
"אומרים" - בדבריהם אומרים בשם ה' כה אמר ה' אבל ה' לא דבר בם והמה מכחשים
"חוזים שוא" - מתנבאים בשוא ומגידים להם קסמים בכזב
"טחו להם תפל" - על הכותל שעשו טחים טיט תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר"ל מייפים נבואת שקריהם במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב
"ונביאיה" - נביאי השקרפסוק כט
מצודת ציון
"הונו" - מלשון אונאה ועושק ממון
מצודת דוד
"בלא משפט" - כל אלה נעשה בסבת העדר המשפט ואיש כל הישר בעיניו יעשה
"ואת הגר עשקו" - עם כי ראוי לאהבו
"עשקו עושק" - זה עושק הגוף במכות וכדומה
"הונו" - עם כי מהראוי לתת להם צדקה הם לא נתנו ועוד לקחו משלהםפסוק ל
מצודת ציון
"גודר גדר" - הכותל תקרא גדר
"בפרץ" - שבר הכותל
מצודת דוד
"ואבקש מהם" - בקשתי ביניהם איש גודר גדר הפרצה לבל יבוא האויב העירה או מי לעמוד בפרץ לבלי תת לבוא ר"ל בקשתי מי מחזיר את ישראל בתשובה או מי עומד בתפלה לפני עליהם לבל אשחיתם והנה לא מצאתיפסוק לא
מצודת ציון
"עברתי" - מלשון עברה וזעם
"כליתים" - מלשון כליון
מצודת דוד
"ואשפוך" - לכן אשפוך עליהם זעמי ואכלם באש עברתי וגמול דרכם אתן בראשם
<< · מצודות על יחזקאל · כב · >>