מצודות על דברי הימים א טז
<< · מצודות על דברי הימים א · טז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ויציגו" - ענין העמדהפסוק ב
מצודת דוד
"בשם ה'" - בהזכרת שם ה'פסוק ג
מצודת ציון
"ואשפר" - ענין מנה יפה והוא מלשון אמרי שפר (שמות מט)
"ואשישה" - כן שם הכלי אשר ישימו בו היין וכן סמכוני באשישות (שיר השירים ב)
מצודת דוד
"לאיש" - ר"ל לכל אחדפסוק ד
מצודת דוד
"משרתים" - לכבד ולרבץ לפני הארוןפסוק ה
מצודת דוד
"ומשנהו" - השני לו
"במצלתים" - היה מקיש במצלתים להשמיע קול גדולפסוק ז
מצודת דוד
"אז נתן וגו'" - אז מסר בתחילה ביד אסף להודות לה' בזה השירפסוק ח
מצודת ציון
"עלילותיו" - מעשיו כמו ועולל למו (איכה א)
מצודת דוד
"הודו לה'" - ר"ל וזהו השיר הודו לה' וגו'
"קראו בשמו" - בהשם המיוחד לו לבדו המורה על גדולתו
"הודיעו" - פרסמו בין העמים פלאי מעשיופסוק ט
מצודת ציון
"שיחו" - ענין דבור התמידי כמו ישיחו בי יושבי שער (תהלים סט)
מצודת דוד
"שירו לו" - בפה
"זמרו לו" - בכלי שיר
"שיחו" - דברו בתמידות בכל נפלאותיופסוק י
מצודת דוד
"התהללו" - שבחו את עצמכם להתפאר בשם קדשו אשר יורה על יכולתו
"ישמח" - למען ישמח לב כ"א ממבקשי ה' בשמעו כל אלהפסוק יא
מצודת דוד
"ועוזו" - דרשו להראות לכם עוזו ויכלתופסוק יב
מצודת דוד
"ומשפטי פיהו" - המשפטים שעשה בעכומ"ז במאמר פיופסוק יג
מצודת דוד
"זרע ישראל" - אתם זרע ישראל עבדו
"בחיריו" - הנבחרים לה' מיתר העובדי כוכביםפסוק יד
מצודת דוד
"הוא ה'" - דעו שה' הוא אלהינו בהויתו ובכל הארץ שולטים משפטיו כמאזפסוק טו
מצודת דוד
"בריתו" - התורה הנתונה בברית
"דבר צוה" - והוא הדבר אשר צוה לנו אחר אלף דור כי תתקע"ד דורות העביר הקב"ה מן העולם ולא בראם ולאחר כ"ו דורות משנברא העולם נתן את התורה הרי אלף דורפסוק טז
מצודת דוד
"אשר כרת" - על הדבר אשר כרת עליה ברית עם אברהם ועליה היתה השבועה ליצחקפסוק יז
מצודת דוד
"ויעמידה" - הדבר ההיא העמידה ליעקב לחוק קבוע
"לישראל וגו'" - כפל הדבר במ"שפסוק יח
מצודת ציון
"חבל" - ענין חלק כמו מחבל בני יהודה (יהושע יט)על שם שדרך לחלוק נחלה בחבל המדה
מצודת דוד
"לך אתן" - ולא לישמעאל ועשו עם שהמה מזרעם
"חבל" - מה שהוא עתה חבל נחלתכםפסוק יט
מצודת ציון
"מתי" - אנשי
מצודת דוד
"בהיותכם" - בעוד היותכם מתי מספר בחשבון היותר מעט ר"ל בימי האבות שהיו מעטים והיו בהארץ ההיא כגריםפסוק כ
מצודת דוד
"ויתהלכו" - לא ישבו במקום אחד והלכו מגוי האחד אל גוי האחר ומממלכה זה וגו' ודרך בני המדינה לעשוק הנכרי הבא לגור בלי קבעפסוק כא
מצודת ציון
"לעשקם" - מלשון עושק וגזל
"ויוכח" - ענין תשלומין גמול הרעה כמו וצור להוכיח יסדתו (חבקוק א)
מצודת דוד
"ויוכח" - בעבורם הוכיח במכאוב את מלך מצרים ומלך פלשתים על כי לקחו את שרה (ואומר עליהם כי בעבור זה פחד אבימלך לגעת ברבקה)פסוק כב
מצודת דוד
"אל תגעו" - בהמכאוב שהביא הוא כאלו אמר אל תגעו וגו' ולאבימלך נאמר בפירוש
"במשיחי" - ר"ל בגדולי ונסיכי וכן למשיחו לכורש (ישעיהו מה)
"ובנביאי" - כי האבות היו נביאים
"אל תרעו" - אל תעשו רעהפסוק כג
מצודת ציון
"בשרו" - ענין ספור החדשות
מצודת דוד
"בשרו" - בכל יום בשרו הישועה הבאה כי בכל יום תהיהפסוק כה
מצודת דוד
"על כל אלהים" - הם שרי מעלה של העכו"םפסוק כו
מצודת דוד
"אלילים" - היא מלה מורכבת מאל ולא ור"ל דבר שאין בו ממש וכן רועי האליל (זכריה י"א)
"וה'" - אבל ה' עשה את השמים וכחו רבפסוק כז
מצודת ציון
"וחדוה" - ענין שמחה
מצודת דוד
"הוד והדר" - יסוד ההוד וההדר המה לפניופסוק כח
מצודת ציון
"הבו" - תנו
מצודת דוד
"הבו לה'" - וחוזר ומפרש הכבוד והעוז הבו לה' ר"ל אמרו שהכבוד והעוז המה לו ובידו וכן נתנו לדוד רבבות (שמואל א י"ח)פסוק כט
מצודת ציון
"שאו" - הרימו
מצודת דוד
"כבוד שמו" - הכבוד הראוי לשמו
"בהדרת" - באוהל הארון המהודר בקדושהפסוק ל
מצודת ציון
"חילו" - מלשון חלחלה ורעד
"תמוט" - מלשון נטיה
מצודת דוד
"כל הארץ" - יושבי הארץ
"אף תכון" - ר"ל אף את תבל עמדי על כנך ובסיסך ואל תהי נוטה ליפול כל הימים אשר גזר המקום לעמוד על עמדךפסוק לא
מצודת ציון
"ותגל" - ענין שמחה
מצודת דוד
"ישמחו וגו'" - ר"ל עת יבוא תגלה מלכותו וישמחו צבאות השמים ויושבי הארץ
"ה' מלך" - ר"ל גלה מלכותופסוק לב
מצודת ציון
"ירעם" - מלשון רעם ורעש
"יעלוץ" - ענין שמחה כמו יעלוז ויעלוס כי זסשר"ץ מתחלף
מצודת דוד
"ומלואו" - הבריות הממלאים אותופסוק לג
מצודת דוד
"עצי היער" - הוא ענין מליצה ולומר שמאד יתרבה השמחה בעולם
"מלפני ה'" - הרננה תהיה מלפני ה' כאשר יבוא לשפוט את הארץ לשלם לכ"א גמול כמפעלופסוק לד
מצודת דוד
"כי טוב" - כי ה' הוא טוב לכל וכי הוא עושה חסד לעולםפסוק לה
מצודת דוד
"ואמרו" - דוד אמר להם התפללו לה' בעבור בני הגולה שתהיה לאחרונה ואמרו בעבורם הושיענו כי אתה מעולם אלהי ישענו
"להודות וגו'" - על התשועה הבאה
"להשתבח בתהלתך" - לשבח את עצמנו בתהלתך כי לשבח יחשב להדבק בה' המהולל מאדפסוק לו
מצודת דוד
"מן העולם וגו'" - מן העולם הזה עד העולם הבא
"ויאמרו" - צוה דוד שיאמרו כולם אמן רצה לומר אמת הדבר אף יאמרו הלל לה' כ"א לפי מהללופסוק לז
מצודת ציון
"לדבר יום" - ענין כל יום
מצודת דוד
"לאסף" - את אסף
"לשרת" - בדבר השיר
"לדבר יום" - שירה הראוי בכל יום ישירו ביומופסוק לח
מצודת דוד
"לשוערים" - להיות שומרים שערי אוהל הארוןפסוק לט
מצודת דוד
"לפני משכן" - היו משמשים לפני המשכן
"בבמה" - במזבח אשר עמד בגבעוןפסוק מ
מצודת דוד
"להעלות" - שהם יעלו שמה את התמידין
"ולכל הכתוב" - המה המוספיןפסוק מא
מצודת ציון
"הברורים" - הנבחרים
"נקבו" - נתפרשו כמו ונוקב שם (ויקרא כ"ד)
מצודת דוד
"אשר וגו'" - אשר פרשם בשמות מי ומי יעמדו לפני המשכן
"כי לעולם חסדו" - ומהראוי להודות לו על זהפסוק מב
מצודת דוד
"ועמהם" - ר"ל עם הימן וידותון היו חצוצרות וגו'
"למשמיעים" - העשויים להיות משמיעים קול גדול
"וכלי שיר" - ושאר כלי שיר העשויים לשורר בהם לפני משכן האלהים
"לשער" - היו ממונים לשמור שער המשכןפסוק מג
מצודת דוד
"ויסב דוד" - מאת פני אוהל הארון
"לברך את ביתו" - כדרך שבירך את העם בשם ה'
<< · מצודות על דברי הימים א · טז · >>