מצודות על איוב לח
<< · מצודות על איוב · לח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"מן הסערה" - כי נגלה אליו ברוח סערהפסוק ב
מצודת דוד
"מי זה מחשיך" - מי הוא זה אשר מלאו לבו להחשיך ולסכל העצה היעוצה ממני בדבר הנהגת העולם
"במלין וגו'" - אשר יאמר שהכל בא מצד המערכה ובעבור זה יגנה הנהגתיפסוק ג
מצודת ציון
"אזר" - חגור
"כגבר" - ר"ל כאיש גבור
"חלציך" - מתניך
מצודת דוד
"אזר נא וגו'" - הוא ענין חזוק וזריזות כי החגור במתניו הוא מזורז
"ואשאלך" - אני אשאלך דברים ואתה הודיעני תשובה עליהם אם לא כן הואפסוק ד
מצודת ציון
"איפה" - איה פה
מצודת דוד
"איפה היית" - כאומר איך ערבה לבך לגשת לחקור אחר הנהגתי איה היית בעת יסדתי את הארץ האם ראית לה סמוכות על מה עומדת וכאומר הלא תשכיל לדעת שתלויה במאמרי כאלו היית בעת הבריאה וראית כי כן הוא
"הגד" - אמור אם יש לה סמוכות ועל מה תלויה אם יש לך בינה להשכיל אמיתת הדברפסוק ה
מצודת ציון
"קו" - חבל המדה
מצודת דוד
"מי שם" - מוסב על הגד שבמקרא שלפניו לומר הגד מי שם מדות הארץ בארכה וברחבה כמו שהיא עתה
"כי תדע" - אם ידעת ששם מי זולתי וכאומר וכי תחשוב שנעשה על ידי מערכת השמים
"או מי נטה וגו'" - למדוד ארכה ורחבה ואחז במשל מדרך הבנאי והוא כפל ענין במ"שפסוק ו
מצודת ציון
"אדניה" - הם הדברים אשר יעמידו עליהם העמודים כמו אדני החצר (שמות לח)
"הטבעו" - מלשון טביעה והתחיבה בעומק
"ירה" - השליך כמו ירה בים (שם טו)
"פנתה" - מלשון פנה וזוית
מצודת דוד
"על מה" - הגד על דבר מה נשתקע אדני עמודי הארץ וכאומר הלא אין לה לא עמודים ולא אדנים ואין לה על מה לשקוע כי האויר מקיפה
"או מי ירה" - מי השליך האבן הראשון ההושם בפנת היסוד ואחז במשל מדרך הבנאי שדרכו להתחיל בנין היסוד מן הפנה והכוונה היא על נקודת המרכז היא אמצעית כדור הארצי אשר היא מעמדת את כל הכדור לבל יתקרב אל הפאה מן הפאות כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודופסוק ז
מצודת ציון
"ברן" - מלשון רננה
"כוכבי בקר" - הוא כמו כוכבי אור כי בקר ואור אחד הוא והכוונה הוא על כוכבי לכת המאירים ביותר וכן הללוהו כל כוכבי אור (תהלים קמח)
"ויריעו" - מלשון תרועה
"בני אלהים" - הם המלאכים וכן ויבאו בני האלהים (לעיל א)
מצודת דוד
"ברן יחד" - חוזר על איפה היית האמור בתחילת הענין לומר איפה היית בעת ירננו יחד כל כוכבי בוקר הם מערכות השמים וכל בני אלהים הם המלאכים המניעים אותם יריעו לשמי וכאומר וכי לא תשכיל לדעת זאת כאלו היית שם וראית שהמה כולם נכנעים לי ועול מוראי עליהם ומה זה תאמר מדוע משדי לא נצפנו עתים (לעיל כד)פסוק ח
מצודת ציון
"ויסך" - ענין מחיצה וגדר כמו ויסך אלוה בעדו (לעיל ג)
"בגיחו" - ענין המשכה כמו כי יגיח ירדן (לקמן מ)
מצודת דוד
"ויסך" - וכן מי עשה מחיצה מול הים כחומה בצורה העשוי בדלתים שאין לבוא כאשר יסוגרו ועל החול יאמר שהוא גבול לים לבל יעברנהו
"בגיחו" - בעבור כי ימשוך מימיו לצאת מן הרחם הוא עומק התהום ומתרבה בכל עת ופן ישטוף העולם ולזה מהצורך הוא אל הגבול ומי עשה לו הגבול הזה הלא אין ביד המערכת לשנות דבר מטבעופסוק ט
מצודת ציון
"חתולתו" - ענין כריכה ועטיפה כמו והחתל לא חתלת (יחזקאל טז)
מצודת דוד
"בשומי" - איפה היית בשומי לים מלבוש מענן ותכריך מערפל ור"ל כאלו כסיתיו בענן וערפל לבל יראה לצאת מן הגבול ולחוץ וכאומר הלא תשכיל לדעת שאני העושה כל אלה כאלו היית שםפסוק י
מצודת ציון
"ואשבור" - מלשון שבר וחריצים
"בריח" - כעין מטה עשוי לסגור בו את הדלתות
מצודת דוד
"ואשבור" - חוק גזרתי עליו כאלו עשיתי עליו מסביב שברים וחריצים וכאלו שמתי בריח ודלתים סגורים כאשר יעשו בתקון עיר מבצרפסוק יא
מצודת ציון
"עד פה" - עד הנה
"בגאון" - מלשון גאוה כי בהרמת הגלים נראים כאלו מתגאים כי יגבהו למעלה ומשמיעים קול גדול
מצודת דוד
"ואומר" - גזרתי עליו עד מקום החול שהוא לו לבריח ודלתים עד שם תבוא ולא תוסיף לצאת להלאה ובמקומו ישים גליו בהרמה וגאון ולא חוצה לופסוק יב
מצודת ציון
"שחר" - הוא כמו בקר
מצודת דוד
"המימיך" - האתה צוית מימיך את השמש המשליך ניצוציו להאיר הבקר טרם יגלה הוא על פני הארץ האם צויתו מעולם ללכת ולבלי ינוח וכאומר הלא מעצמו יתנועע בכל עת ולא ישקוט ולא ינוח ואם לא היה נכנע לי לקיים גזרתי היה א"כ ראוי לו לנוח בזמן מן הזמנים
"ידעת" - הידעת את השמש המביא השחר איה מקומו אשר ישכן שם וכאומר הלא אין לו מקום לנוח והוא כפל ענין במ"שפסוק יג
מצודת ציון
"וינערו" - ענין הנפילה מן הדבר אשר ינענעו בכח רב כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה)
מצודת דוד
"לאחוז" - הוא מקרא קצר וכאלו אמר הלא צויתי לאחוז בקצוות הארץ לנערם וינערו הרשעים ממנה והצדיק נשאר בה ועל המבול יאמר אשר הכל נאבדו וישאר אך נח וכי אין השגחה היא זופסוק יד
מצודת ציון
"חותם" - צורה כמו חותם תכנית (יחזקאל כח)
מצודת דוד
"תתהפך" - ומכל אלה תדע עם כי תתהפך חותם צורת האדם בעת מותו להיות כחומר וכטיט חוצות עכ"ז יעמדו בתחיה ויהיו כבראשונה וכמו המלבוש אשר יקופל וחוזר ונפשט והרי הוא כבראשונה ובא להשיב על אמריו שכפר בתחית המתים בחשבו שהכל בא מצד המערכה ולפי הטבע ותחית המתים הוא נמנע אצל הטבע ולזה אמר לו המקום אם אמנם שאני משגיח שוב אין להפליא על תחית המתיםפסוק טו
מצודת ציון
"רמה" - גבוהה ונשאה
מצודת דוד
"וימנע" - ואז עם כי תהיה הצלחה על הצדיקים לא יוכלו לו הרשעים כי מהם ימנע אור הצלחתם ואז תשבר זרוע הרמה של בעלי הזרוע וכאלו ישיב בזה על תלונתו בעבור הגמול והעונש לומר אז יקבל כ"א כמפעלופסוק טז
מצודת ציון
"נבכי" - עומק הים כמו מבכי (נהרות לעיל כח)
מצודת דוד
"הבאת" - כאומר איך מלאך לבך להרהר אחרי וכי הרבה חכמה מצאת האם השכלת עד נבכי הים לדעת מה בה וכי התהלכת בעיונך בחקירות התהוםפסוק יז
מצודת ציון
"שערי מות ושערי צלמות" - על הקבר יאמר וכפל הדבר במ"ש
מצודת דוד
"הנגלו" - האם נגלו לך שערי מות עד שתשפוט שלא יחיו המתים כמ"ש כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה (לעיל ז)
"ושערי וגו'" - כפל הדבר במ"שפסוק יח
מצודת דוד
"התבוננת" - וכי תבין הדברים הנעשים עד סוף רוחב הארץ ואם תאמר ידעתי הכל הגד אם ידעת וכאומר הלא לא ידעת מה הנעשה בארץ ואיך תחקור לדעת הנהגתיפסוק יט
מצודת ציון
"אי זה" - אנה זה
מצודת דוד
"אי זה" - חוזר על מלת התבוננת האמור במקרא שלפניו ולומר האם תבין אנה זה הדרך אל מקום אשר ישכון שם האור ואנה זה מקום החשךפסוק כ
מצודת דוד
"כי תקחנו" - אשר תוכל לקחת את האור להביאו אל גבול החשך להאיר שם
"נתיבות ביתו" - של החשך להביא שם את האור והוא מדרך הפלגה ומליצה לומר מה תדע עד שמלאך לבך להרהר אחריפסוק כא
מצודת דוד
"ידעת" - הידעת טרם שנולדת אשר תוולד אז בזמן שנולדת ועתה הידעת אם רבים מספר ימיךפסוק כב
מצודת דוד
"הבאת" - וכי באת בעיוניך אל אוצרות שלג וכי תראה בשכלך אוצרות ברד לדעת ממה המהפסוק כג
מצודת ציון
"קרב" - גם הוא ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהלים קמד)
מצודת דוד
"אשר חשכתי" - אשר מנעתי מלרדת במצרים כמ"ש ויחדלו וגו' לא נתך ארצה (שמות ט) ונשארו תלויים באויר להיות מוכנים לעת צר להצר לחמשת מלכי האמרי כמ"ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים (יהושע י) וליום קרב ומלחמה של גוג כמ"ש ונשפטתי וגו' ואבני אלגביש וגו' (יחזקאל לח) כן דרז"לפסוק כד
מצודת ציון
"יפץ" - יפזר כמו ויפץ העם (שמות ה)
מצודת דוד
"אי זה" - ר"ל הידעת אנה זה הדרך אשר יחלק אור השמש לרדת בעולם בדרך מעוקם שלא יתיך בחומו את הברד ההוא ואנה זה הדרך אשר יפזר עצמו על הארץ רוח הקדים העזה שברוחות ולא יפיל את הברד לארץ ונשאר תלוי ועומד וכאומר ואם אין לך חלק בבינה איך תשכיל הנהגתיפסוק כה
מצודת ציון
"פלג" - ענין חלוקה כמו נפלגה הארץ (בראשית י)
"לשטף" - מרוצת המים כמו ורוחו כנחל שוטף (ישעיהו ל)
"תעלה" - חפירה כמו ויעש תעלה (מלכים א יח)
"לחזיז" - כן יקרא הענן כמו ה' עושה חזיזים (זכריה י)
"קולות" - כמו וקולות
מצודת דוד
"מי פלג" - מי חלק חפירה לשטף המים להמשך בה אל המקום מן המקומות אשר אצוונו ללכת ומי פלג דרך לענן וקולות הרעם אל המקום אשר ילךפסוק כו
מצודת דוד
"להמטיר" - להוריד המטר על ארץ נגובה יבשה עד לא ישב בה איש ועל מקום מדבר שממה שאין שם אדם לגודל היבשות והוא כפל ענין במ"שפסוק כז
מצודת ציון
"שואה ומשואה" - חשך ושממה וכן אמש שואה ומשואה (לעיל ל)
מצודת דוד
"להשביע שואה" - להשביע עם המטר את ארץ חשך ושממה ולהצמיח בה הוצאת הדשאפסוק כח
מצודת ציון
"אגלי" - ענין מעין כמו גלות מים (יהושע טו)והאל"ף נוספת כמו האל"ף מן ואחותי באזניכם (לעיל יג)
מצודת דוד
"היש" - האם יש למטר אב ומי ילד מעייני הטל אשר יצוום לרדת ארצהפסוק כט
מצודת ציון
"הקרח" - הוא הגליד שע"פ המים הנקפה מן הקור וכן כעין הקרח הנורא (יחזקאל א)
"וכפור" - הוא הנופל בימי הקור בעת השחר וכן כפור כאפר יפזר (תהלים קמז)
מצודת דוד
"מבטן מי גו'" - אשר תצוונו להגליד
"מי ילדו" - אשר יצוונו לרדת ארצהפסוק ל
מצודת ציון
"יתחבאו" - מלשון מחבואה ומסתור
מצודת דוד
"כאבן" - ע"י הקרח יתחבאו המים ואינם נראים כאבן הנופל במים אשר יכוסה מעין האדם
"ופני תהום" - המים אשר ממעל להתהום המה נלכדים מן הקרח ולא יצאו חוצה ולא ירומו גלים כמאז וכאומר וכי מי העושה את כל אלה הלא אני ה' ומה זה לא תירא מלהרהר אחריפסוק לא
מצודת ציון
"מעדנות" - ענין קשורים וכן וילך אליו אגג מעדנות (שמואל א טו) ובדרז"ל היתיר ראשי מעדנים (כלים פ"כ)
"מושכות" - אמר דרך משל מן הכיס העשוי בו רצועות וע"י משיכת הרצועות יפתחהו ויסגרהו
מצודת דוד
"התקשר" - האם אתה תקשר קשרי מזל כימה שלא יוציא כל צנתו להחריב העולם או האם תפתח קשרי רצועות מזל כסיל להוציא חומה להפג צנת מזל כימהפסוק לב
מצודת ציון
"מזרות" - כמו מזלות הרי"ש במקום הלמ"ד וכן וממזרים קרה (לעיל לו)
"על בניה" - עם בניה וסמוך להם וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)
"תנחם" - תנהיגם כמו ולא נחם אלהים (שם יג)
מצודת דוד
"התוציא" - האם תוציא את המזלות כ"א בעתו ולא יעבור המועד וכי אתה תנהג מזל עיש עם בניה והם קבוצת כוכבים קטנים שעמו אשר לא יתפרדו זה מזהפסוק לג
מצודת ציון
"משטרו" - מלשון שוטר והוא ענין ממשלה מה
מצודת דוד
"הידעת" - האם תדע גזרות צבא השמים אשר ישפטו בארץ האם אתה תשים ממשלת כ"א בארץ מי ימשול על מה מי לחרב מי לרעב מי לשלום וכדומהפסוק לד
מצודת ציון
"ושפעת" - ענין רבוי כמו שפעת גמלים (ישעיהו ס)
מצודת דוד
"התרים" - האם תרים לעב קולך להוריד המטר והוא ישמע לך ויכסך שפעת מי המטרפסוק לה
מצודת דוד
"התשלח" - האם תשלח ברקים אשר ילכו והם ישיבו ויאמרו הננו ונעשה דבריךפסוק לו
מצודת ציון
"בטוחות" - בכליות ויקראו כן ע"ש שהם טוחות ומכוסות בחלב והוא מלשון וטח את הבית (ויקרא יד)
"לשכוי" - הלב נקרא כן לפי שהוא צופה ומביט את הנולדות ותרגומו של שדה צופים (במדבר כג)הוא חקל סכותא וכן נאמר עברו משכיות לבב (תהלים עג)
מצודת דוד
"מי שת" - מי שם חכמה בכליות או מי נתן בינה בלבפסוק לז
מצודת ציון
"יספר" - מלשון ספיר והוא שם אבן יקר הבהיר מאד ור"ל עושה אותם בהירים כספיר
"ונבלי" - ונודות כמו ונבליהם ינפצו (ירמיהו מח) ועל העננים יאמר בלשון שאלה
מצודת דוד
"מי יספר" - מי הוא אשר יעשה את השמים בהירים כספיר טהורים מן העננים ומי הוא המשכיב ופורש מתחת לשחקים את נבלי השמים והם הענניםפסוק לח
מצודת ציון
"בצקת" - מלשון יציקה והתכה
"ורגבים" - הם חתיכות עפר כמו רגבי נחל (לעיל כא)
מצודת דוד
"בצקת" - מוסב על מי ישכיב האמור בסוף המקרא שלפניו לומר מי הוא המשכיב ופורש את הארץ בעת היה ניצק העפר להיות יציקה אחת והרגבים יהיו דבוקים אחת אל אחת להיות גולם אחד וכאומר הלא אני העושה את כל אלה ולא זולתי ומדוע א"כ לא תירא מלהרהר אחריפסוק לט
מצודת דוד
"התצוד" - האם אתה תצוד ללביא טרף האם אתה תמלא לכפירים את נפשם החיוני והמתאוהפסוק מ
מצודת ציון
"ישוחו" - יכפפו קומתם כמו קודר שחותי (תהלים לה)
"במעונות" - מלשון מעון ומדור
"למו ארב" - לארוב וכן למו פי (לקמן מ)
מצודת דוד
"כי ישוחו" - כאומר הלא אני נתתי חכמה בהמה למצוא טרף אשר יכפפו קומתם במדורם לבל ירגישו בהם החיות ויברחו ויושבים המה בסוכה לארוב על החיות לטרוף טרףפסוק מא
מצודת ציון
"צידו" - ענין מזון כמו לחם צידם (יהושע ט)
מצודת דוד
"מי יכין" - מי הוא המכין מזון לעורב זולתי כי ילדי העורב יצעקו אל ה' והמה תועים ואינם יודעים מה לעשות על שאין להם אוכל ואני הוא המכין להם וארז"ל על כי בני העורב המה לבנים בילדותם ואביהם רואה עצמו שחור והמה לבנים וחושב שהמה בני זנונים שמין אחר בא על אמם לזה ימאס בהם וממאן לזונם והמקום מזמין להם יתושים מצואתם ונכנסין לתוך פיהם למאכלם וכאומר איך א"כ תאמר שאינני משגיח בשפלים
<< · מצודות על איוב · לח · >>