מ"ג ישעיהו סה י

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃

"השרון" - שם מחוז שהיה בארץ ישראל "ועמק עכור" - כמשמעו

"השרון" - מקום מישור ושמן כמו הרועים בשרון (דברי הימים א' כז)

"לנוה" - ענין מדור

"ועמק עכור" - עמק מקולקל וכן ואת עמק עכור לפתח תקוה (הושע ב)

"לרבץ" - מלשון רביצה והוא השכיבה לנוח

"לעמי" - כל הטובה הזו תהיה לעמי אשר דרשוני בהיותם בגולה ולא עזבו את ה'

"ועמק עכור" - אף העמקים העכורים והמקולקלים יהיה לרבץ בקר כי שם ירבצו ושם ירעו מרעה שמן

"והיה השרון" - מקום המישור והשמן יהיה לנוה צאן כי שמה ירעו כמאז ולא תהיה שממה כמות שהיתה בזמן הגולה

"והיה השרון", כמ"ש עוד יהיה וכו' נוה רועים מרביצים צאן . אבל זה יהיה רק "לעמי אשר דרשוני" שהם הצדיקים, אבל.