קטגוריה:ישעיהו כז יא

עריכה

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט

• [[שפת יתר על ישעיהו כז|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] • לכל הפירושים על הפסוק •

אמר הגאון שהוא כמו אָרִיתִי מוֹרִי

ויאמר ר' אדונים שהוא מגזירת וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי מדקדוק הלשון.

ויש להשיב: כי יתכן היות גזירת א' מטעם א', והם מב' שורשים, וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ שהוא מהפעלים השניים, לפי דעתי ולפי דעת כל המדקדקים, לפי שהוא מהפעלים שהלמ"ד שלהם נעלם.

ואם בא מערער לומר: יתכן היות "וישר אל מלאך" מהפעלים הכפולים, ולא ידמה זה כמו "מְאִירוֹת" עם "אָרִיתִי"? והתשובה נכונה לפניו לאמור: ולא ידעת שהוא מבניין הכבד מהפעלים השניים!

ואם אמר: מה טעם מלקטות אותה? ככה פירושו: שאין מנהג הנשים לעלות על עץ גבוה, וכשאר תשברנה הפארות ותהיינה קרוצות לארץ, אז תצאנה הנשים לארות הפרי.

ואם אמר עוד: א"כ, ראוי לזכור ומאירות פריה? הרי לו: וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.

ולפי דעת ר' אדונים, מה הנשים ומה טעם באות? ועוד כי "תָאִירוּ מִזְבְּחִי" ר"ל תעשו אור בתוכו, ואין כן "מאירות אותה" כי תעשנה אור בתוכם?

פירוש גל נעול

• אריתי מורי - שעניינו לקטתי, וכן כאן מאירות כמו מלקטות, ופירוש זה הביא רש"י שם בישעיה ג"כ בשם מנחם, והביא שם ג"כ פירוש דונש שהשיג עליו ע"ש. ובעיני ראיתי דבריו בס' התשובות אשר לפני וז"ל שם: מאירות - וחברת (ר"ל ר' מנחם) נשים באו מְאִירוֹת אוֹתָהּ בחלק א', אָרִיתִי מוֹרִי עם בשמי.

הערות

• וישר אל מלאך - במהדורת פרנקפורט: כמו וישר וכו'.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

מצודת ציון

"קצירה" - כן נקרא הענף כמו ועשה קציר כמו נטע (איוב יד)

"מאירות" - מבערות כמו ולא תאירו מזבחי חנם (מלאכי א)

"בינות" - מלשון בינה

"עושהו" - המגדל ומרומם אותו וכן ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמט) 

מצודת דוד

"ויוצרו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"עושהו" - המקום שגדלו והמשילו

"כי לא עם בינות הוא" - להבין שכל ממשלתו באה לו מה' ולא בכח זרועו

"נשים באות" - נשים תבאנה ויבעירו בהם האש ור"ל עם חלש כנשים ישחיתו אותה