המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וידברו בני יוסף" - שבט מנשה
"עד אשר עד כה ברכני ה'" - עד אשר ראית שנתרבה מנינו ממנין ראשון למנין שני עשרים אלף וחמש מאות כמנין כה בגימטריא במנין ראשון אתה מוצא במנשה בספר (במדבר א לד) שנים ושלשים אלף ומאתים ובפנחס (שם כו לד) שנים וחמשים אלף ושבע מאות דבר אחר עד אשר עד כה ברכה נאמרה לאברהם (בראשית טו ה) כה יהיה זרעך נתקיימה בי ולפי פשוטו עד אשר עד כה עד אשר כך כאשר אתה רואה
והנה זכר שנחלת בני יוסף באה יחד עד שכבר נכללה בגבולות אחרים כמו שנזכר פה, וזכר אחר זה שכבר נתרעמו מזה ליהושע ואמרו לו מדוע נתת לנו נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה' ולכן יתכן שיתוסף זרעם מאד בזה האופן עד שלא תכילם הארץ שנפלה להם בנחלה והנה יתבאר אופו רבויים מהמספר הנזכרים בפרשת פינחס שכבר היו יותר ממטה ראובן ושמעון ובזה נתקיים מה שאמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי כמו שביארנו במקומו, או ירצו בגורל אחד גורל מוגבל שלא יתכן להם להרחיבו במה שעתיד והשיב להם יהושע מה שראוי שיתפייסו בו והוא שבתוך נחלתם בעצמה יתכן להם להרחיב גבולם וזה שבהר ההוא היה יער גדול ואם יכרתו העצים אשר בו יתכן להם לשבת בו:
"וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף" – פירוש, אפרים וחצי שבט מנשה, כמו שמפורש לפנים: "ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר".
"מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב" - פירוש, לא נתן יהושע לשבט אפרים ולחצי שבט מנשה אלא גורל אחד ואותו הגורל חילקוהו בין שניהם. שכך כתוב למעלה: "ויצא הגורל לבני יוסף" עד "וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים", ואחר כך חילקוהו בין שניהם. ואולי עשה כן יהושע מפני שהיה שבט מנשה חצי שבט לא נתן לו גורל בפני עצמו אלא כללו עם שבט אפרים. וכך אמר לפנים: "יהושדה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. הנה שהיו כלולים אפרים וחצי שבט מנשה בגבול אחד.
"מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד". כבר ביארתי, שהגם שהפילו לאפרים ומנשה שני גורלות, בכל זאת נפל להם חבל אחד ותחום אחד, רק שתחום זה נתחלק לשני חלקים, וכבר ביארנו (ריש סימן יד), כי הגורל לא הראה רק באיזה מקום יהיה תחומו של השבט, ואחר-כך היה ביד יהושע להרבות או למעט כפי מספר אנשי השבט. ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים (שבזה נתקיים (בראשית מח): "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"), ובכל זאת לא נתן לשניהם (טרם הוסיף להם מיששכר ומאשר) רק חבל אחד וגורל אחד, רוצה לומר, שלא היה כַּמוּתו רק ככמות גורל אחד מהשבטים.
"ואני עם רב". ולפי מספר הגלגולת, היה צריך לכפול החבלים.
