קטגוריה:ויקרא כה יח
נוסח המקרא
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח.
וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃
וַ/עֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔/י וְ/אֶת־מִשְׁפָּטַ֥/י תִּשְׁמְר֖וּ וַ/עֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑/ם וִֽ/ישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָ/אָ֖רֶץ לָ/בֶֽטַח׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעְבְּדוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי תִּטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְתִתְּבוּן עַל אַרְעָא לְרֻחְצָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעַבְדוּן יַת קְיָמַי וְיַת סִדְרֵי דִינַי תִטְרוּן וְתַעְבְדוּן יַתְהוֹן וְתֵיתְבוּן עַל אַרְעָא לְרוֹחֲצָן: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ד (עריכה)
[ג] "ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אֹתם"-- ליתן שמירה ועשיה לחוקים ושמירה ועשיה למשפטים.
"וישבתם על הארץ"-- ולא גולים. "לבטח"-- [ולא מפוזרים -- ס"א] ולא מפוחדים.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
החשיבות התזונתית של הביטחון
לאחר שהקב"ה מוסר לעמ"י את דיני מצוות השמיטה והיובל (ויקרא כה א-יז) מופיעים הפסוקים:
- פסוק יח: "ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם - וישבתם על הארץ לבטח".
- פסוק יט: "ונתנה הארץ פרייה, ואכלתם לשובע, וישבתם לבטח עליה".
פעמיים מבטיח הקב"ה לבני ישראל שישבו לבטח בארץ, אבל סדר המילים שונה. הדגש במשפט הוא תמיד על המילה שמופיעה קודם (ראו מלבי"ם, "איילת השחר", הקדמה לפירוש ספר ויקרא) , ומכאן שגם סדר החשיבות שונה:
- בפסוק יח הדגש הוא "וישבתם על הארץ לבטח", כלומר – תשבו על הארץ ולא תגלו ממנה. הקב"ה מבטיח לבני ישראל, שאם יקיימו את מצוות השמיטה הם לא יצאו לגלות. אם לא ישמרו שמיטה הם כן יצאו לגלות, כמו שכתוב (ויקרא כו לד): "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה, כל ימי הושמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה".
- ובפסוק יט הדגש הוא "וישבתם לבטח עליה", כלומר – תשבו לבטח, ללא בעיות בטחוניות. הקב"ה מבטיח לבני ישראל, שהם יאכלו לשובע, ולא יהיה רעב, ולכן לא יהיו להם בעיות בטחון (ראו החשיבות הבטחונית של התזונה ).
ע"פ ר' יהודה בסִפרא, הכוונה של "ואכלתם לשובע" היא: "תאכלו מעט וזה ישביע אתכם", כלומר: ה' יברך את גופם של בנ"י – שיוכלו להסתפק בפחות אוכל. לפי הפירוש הזה קשה להבין את הפסוקים הבאים:
- (פסוקים 20 - 22): "וכי תאמרו: 'מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע, ולא נאסוף את תבואתנו!' וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשת את התבואה לשלוש השנים. וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה תאכלו ישן."
אם הקב"ה יכול לברך את בנ"י שיאכלו מעט ויהיו שבעים – למה הוא צריך לתת להם הרבה אוכל בשנה השישית?
ייתכן שהתורה מתייחסת כאן לשני מצבים שונים (ע"פ מלבי"ם) :
- אם בנ"י יהיו קטני אמונה, ויאמרו 'מה נאכל בשנה השביעית?...' אז אמנם ה' יברך אותם, אבל בברכה חיצונית, ברכה קרובה לדרך הטבע – הוא פשוט יתן להם הרבה תבואה כדי שיראו בעיניים שיש להם מה לאכול.
- אבל אם בנ"י יבטחו בה' בלב שלם, ולא ישאלו שאלות כאלו, אז ה' יברך אותם בברכה פנימית (בתוך גופם), ברכה שמעל הטבע: "" הארץ תתן את פריה הרגיל, ובכל-זאת "ואכלתם לשובע" – אתם תהיו שבעים. הברכה הזאת טובה יותר גם מסיבה נוספת: כשיש הרבה תבואה צריך לשמור עליה מפני שודדים ו'שוסים' (ראו שופטים ו), אבל כשיש מעט תבואה ה'שוסים' הולכים לחפש תבואה במקומות אחרים, ואז יש פחות בעיות ביטחון – "וישבתם לבטח עליה".
מקורות
על-פי מאמר של אראל ע"פ מלבי"ם שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 5 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-05-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא כה יח"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.