קטגוריה:ויקרא טז ו
נוסח המקרא
והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו
וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.
וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃
וְ/הִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַ/חַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑/וֹ וְ/כִפֶּ֥ר בַּעֲד֖/וֹ וּ/בְעַ֥ד בֵּיתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיקָרֵיב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַקְרֵיב אַהֲרן יַת תּוֹרָא דְחַטָאתָא דְהוּא מִן מָמוֹנֵיהּ וִיכַפֵּר בְּאִשְׁתְּעוּת מִילַיָא עֲלוֹי וְעַל אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ: |
רש"י
"וכפר בעדו ובעד ביתו" - (יומא לו ת"כ) מתודה עליו עונותיו ועונות ביתו
מפרשי רש"י
[יג] מתודה עליו וכו'. לא כפרת דמים, שהרי כתיב אחריו (פסוק יא) "ושחט את פר החטאת אשר לו", אם כן לא איירי הכא בכפרת דמים, אלא בכפרת דברים (יומא דף לו:):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ – מִתְוַדֶּה עָלָיו עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת בֵּיתוֹ.
רשב"ם
וכפר בעדו: יתוודה עליו מיד, ולפי הפשט יביאנו בעזרה כדי להקריב אותו לכפרה כמו שמפרש לפנינו ושחט את פר החטאת אשר לו:
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
"והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו"-- שלא יביא משל ציבור. יכול לא יביא משל ציבור-- שאין ציבור מתכפרים בו, אבל יביא משל אחיו הכהנים שהרי אחיו הכהנים מתכפרים בו? תלמוד לומר "אשר לו". יכול לא יביא ואם הביא כשר? תלמוד לומר שוב-- "אשר לו".
"וכפר בעדו ובעד ביתו"-- זה וידוי דברים. יכול כפרה בדמים? הריני דן: נאמר כפרה בפר ונאמר כפרה בשעיר. מה כפרה האמור בשעיר וידוי דברים חוץ מדמים, אף כפרה האמור בפר וידוי דברים חוץ מדמים. [ג] אם נפשך לומר "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו", ועדיין לא נשחט הפר.
[ד] כיצד היה מתודה? אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך, אני וביתי. אנא השם, כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך "כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו". ואומר "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם", דברי ר' מאיר.
וחכמים אומרים "עונות"-- אלו הזדונות. "פשעיהם"-- אלו המרדים. "חטאתם"-- אלו השגגות. מאחר שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות?! אלא כך היה מתודה: אנא השם, חטאתי עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי. אנא השם, כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם". [ה] וכן מצינו דרך כל המתודים מתודים. דוד אמר "חטאנו עם אבותינו, העוינו הרשענו" (תהלים קו). שלמה בנו אמר "חטאנו והעוינו רשענו" (מ"א ח). דניאל אמר "חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו" (דניאל ט). אף הוא כך היה מתודה-- חטאתי עויתי ופשעתי לפניך. [ו] מהו שמשה אמר "נושא עון ופשע וחטאה ונקה" ואומר "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם"? אלא כיון שהיה מתודה על הזדונות ועל המרדים, כאילו הם שגגות לפניו.- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא טז ו"
קטגוריה זו מכילה את 23 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 23 דפים.