קטגוריה:ויקרא טו לא
נוסח המקרא
והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם
וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.
וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם׃
וְ/הִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִ/טֻּמְאָתָ֑/ם וְ/לֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּ/טֻמְאָתָ֔/ם בְּ/טַמְּאָ֥/ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖/י אֲשֶׁ֥ר בְּ/תוֹכָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַפְרְשׁוּן יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִסּוֹאֲבָתְהוֹן וְלָא יְמוּתוּן בְּסוֹאֲבָתְהוֹן בְּסַאוֹבֵיהוֹן יָת מַשְׁכְּנִי דְּבֵינֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִפְרְשׁוּן יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן סְאוֹבְתֵּיהוֹן וְיִתְפַּרְשׁוּן מִן נְשֵׁיהוֹן סְמוֹךְ לְוֶוסְתְּהוֹן וְלָא יִסְתַּקֵף עֲלֵיהוֹן דִימוּתוּן מְטוּל סְאוֹבְתְּהוֹן בְּסָאֲבֵיהוֹן יַת מַשְׁכְּנִי דְתַמָן אִיקַר שְׁכִינְתִּי שַׁרְיָא בֵּינֵיהוֹן: |
רש"י
"ולא ימתו בטמאתם" - הרי הכרת של מטמא מקדש קרוי מיתה
מפרשי רש"י
ויש לתרץ גם כן, שנקרא כאן מיתה, משום דקרא איירי גם כן בנשים, ואין באשה שתהיה היא וזרעה נכרתין, שאין הבנים מתים בשביל אמם, ולא מצאנו זה בשום מקום:
אי נמי, דקרא קאמר "והזרתם", שיהיו מזהירים ומפרישים את ישראל, ועיקר הפרשה הוא בשביל מיתת עצמו, דאילו מיתת בניו וכרת שלהם אינם בודאי, כי לפעמים יש לו בנים ולפעמים אין לו בנים, אבל העיקר שיהיו נזהרים בשביל מיתת עצמם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם – הֲרֵי הַכָּרֵת שֶׁל מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ קָרוּי מִיתָה (ספרי חקת קכה).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ו] "והזרתם את בני ישראל"-- אין נזירה אלא הפרשה, וכן הוא אומר "וינזרו מאחרי ויעל גלוליו על לבו" (יחזקאל יד), ואומר "נזורו אחור" (ישעיהו א).
[ז] "והזרתם את בני ישראל מטומאתם"-- הרי זו אזהרה. "ולא ימותו בטומאתם"-- זו עונש. "בטמאם את משכני אשר בתוכם"-- אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא טו לא.
וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם
וְהִזַּרְתֶּם
הצורה "וְהִזַּרְתֶּם" מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך במשפט הזה. פרוש המילה לא כל ברור:
- "וְהִזַּרְתֶּם" - שורש 'נזר' - להמנע, לפרוש, להתרחק, להתנזר, להסתגף (מילוג), ככתוב: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי" (ויקרא כב ב).
- "וְהִזַּרְתֶּם" - שורש 'זהר' - נמנע מלקחת סיכון, נשמר (מילוג), ככתוב: "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח כ).
סביר ששני הפרושים נכונים ביחד, אדם חייב להזהר ולהנזר מטומאה כפי שאלוהים הסביר למשה ואהרון להגיד לבני ישראל, וכך הם "לֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם", ממחלות מדבקות שעוברות מאדם לאדם דרך הנוזלים הזבים "מִבְּשָׂרוֹ" (ביאור:ויקרא טו ב).
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם
אולם כאן אלוהים הוסיף את המשפט "וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם", כאילו שאלוהים יגרום למותם של הכהנים ושאר העם אשר יבואו למשכן אלוהים.
- סביר שהעם בא בשלושת הרגלים למרכז הדתי, משכן אלוהים, וכאשר יש ריכוז גבוה של אנשים רב באזור קטן, כולם נוגעים ועוברים קרוב אחד לשני, כולם אוכלים וסוחרים ביחד, מחלות מדבקות מתפשטות במהירות ואנשים 'טמאים' יכולים להדביק זקנים או חלשים ולגרום למותם. אלוהים מודיע מראש, שכל אדם טמא, שיש חשש שהוא נגע בזיבה שהיא, ולא פעל לפי חוקי אלוהים להתנזר ולהתרחץ, יפגע וייפגע.
- בנוסף, הכהנים קיבלו תפקידים לוודא ולשמור שהעם לא יהיה טמא, וכך הם עצמם היו חשופים לזיבה ומחלות, ככתוב: "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת" (ויקרא יד מד), וגם: "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹבוֹ" (ביאור:ויקרא טו טו). כך אלוהים מזהיר את הכהנים למלא את תפקידם בנאמנות וזהירות, ואז הם לא ימותו ולא יגרמו למותם של אחרים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא טו לא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.