לדלג לתוכן

הגאון מווילנה על משלי כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חנוך וגו'" - כשהוא עוד נער ואז גם כשיזקין לא יסור. והענין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש (שבת קנו.) האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת (שם) האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחא או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהי' שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו. וז"ש (יומא כב:) שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו. והענין הוא כי בדוד נאמר והוא אדמוני והוא במאדים ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנאמר בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח" - חוץ הוא מקום הרחוק מהעיר, ואמר ששם רובץ הארי. ורחובות הוא מקום קרוב לעיר, וכמו שפירשתי למעלה, ושם לא יימצא הארי, לכן אמר ששם יירצח על-ידי לסטים.

והעניין: שאמר העצל, שאי אפשר לו לעסוק בתורת ה', כמו שאמרו (סוכה נב.): "ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות - שמניח את עמי הארץ ומתגרה בתלמידי חכמים". וכמו שנאמר (במדבר יג כט): "עמלק יושב בארץ הנגב... והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן", ואי אפשר לעמוד נגדו.

והוא: שיש בתורה ארבעה דברים, והם הנאמרים למעלה: (משלי א כ): "חכמות בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה, בראש הומיות תקרא,... בעיר אמריה תאמר". והם נגד: פשט, רמז, דרש, וסוד, כמו שפירשנו שם.

ואמר שבחוץ וברחובות, שם חונה היצר הרע ומתגרה, כמו שנאמר (משלי ז יב): "פעם בחוץ, פעם ברחובות, ואצל כל פינה תארוב". ואמר אלו השניים ולא יותר, כי אלו הארבעה הם נגד ארבעה דרגין שבאדם: נפש, רוח, נשמה וחיה. ונגדן הן שתי קליפות: נפש הבהמיות ורוח הבהמיות. אבל למעלה אינו נוגע כלל הרע, ולא יוכל לעלות, ולכן לא אמר אלא שני אלו.

ומה שנאמר אצל חוץ - ארי ואצל רחובות - ארצח, מפני שהיצר הרע מתגרה מאד בתלמידי חכמים הלומדים תורת ה'. ובתורה יש שני חלקים:

  • חוץ, והוא פשט,
  • ודרש, הנקרא רחובות,

וכמו שפירשנו למעלה.

והתורה היא מצלת האדם מהשניים הנזכרים לעיל, כמו שפירשנו למעלה שהתורה נקראת (משלי ו כג): "אור", והיא מצלת את האדם מן החיה רעה ומן הלסטים, שהם נגד נפש הבהמיות ורוח הבהמיות. ואם כן:

  • החוץ, והוא הפשט, מצילו מחיה רעה,
  • ורחובות מצילו מלסטים.

וכאשר יגדלו התלמידי חכמים בתורה, אזי יהיו בטלין מהם, לכך יתגרו בהם מאד לבל יבואו כלל לתורה.

וזה שנאמר "ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח", שהוא חיה רעה ולסטים, שהם נגד נפש ורוח, המתגרים מאד בתלמידי חכמים ואין יכולים לעמוד בפניהם.