קטגוריה:דניאל ה כז

נִשְׁקַלְתָּ בְּמֹאזְנַיִם וְנִמְצֵאתָ חָסֵר

תְּקֵל

דניאל ממשיך לפרש מילה במילה, וכך הוא גם קושר את כל המילים לפתרון.

תְּקִילְתָּ

"תְּקִילְתָּ" - נִשְׁקַלְתָּ. אלוהים מנה וספר את מעשי בבל, ושקל אותם במאזנים. נראה שהיו גם מעשים טובים כדי לאזן את כל הדברים הרעים שנבוכדנצר ויורשיו עשו. היהודים נשארו בחיים בבל: "יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה" (מלכים ב כה כז), עלה לגדולה בחצר המלך מעל כך שאר המלכים הכבושים, ודניאל נעשה ליועץ חשוב למלך, נביאים חיו בבל (יחזקאל א א), וחזו עתיד טוב לעם "וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ, וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן; וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ" (ירמיהו נ יט).

אולם בסוף השקילה של בבל דניאל מודיע - "וְנִמְצֵאתָ חָסֵר", וייתכן שזה נרמז במילה "תְּקֵל" (קל): שאתה ומעשיך הטובים היו קלים מדי.

דניאל לא אומר האם חטאי המלך הם גבוליים או משמעותיים. הוא לא מסביר מה הם החטאים, ולא מאפשר למלך לתקן את מעשיו.
השקילה נעשתה, והכתב נרשם על הקיר. זה הסוף. אין אפשרות למלך להציל את עצמו.
דניאל מסיק שבבל נמצאה חסרה כגלל המילה האחרונה "וּפַרְסִין" (ביאור:דניאל ה כח), שמודיעה שפרס תכבוש ותכתוך את בבל לפרוסות, כרצונה.

דניאל למעשה משלים את דברי ירמיהו "לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ, כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר" (ירמיהו נ יח).