קטגוריה:בראשית מא טז
נוסח המקרא
ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה
וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
וַ/יַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵ/אמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑/י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתֵיב יוֹסֵף יָת פַּרְעֹה לְמֵימַר לָא מִן חָכְמְתִי אֱלָהֵין מִן קֳדָם יְיָ יִתָּתַב שְׁלָמָא דְּפַרְעֹה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתֵב יוֹסֵף יַת פַּרְעה לְמֵימָר בַּר מִינִי לָא אִית גְבַר דְפָשַׁר חֶלְמִין בְּרַם מִן קֳדָם יְיָ יִתּוֹתַב שְׁלָמָא דְפַרְעה: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אלהים יענה את שלום פרעה. הכל בא מכח אלהים שהוא בעל הכחות כולן והוא יעזור אותך מצער החלום ופתרונו. והזכיר אלהים כי מאתו המענה בחלומות והיא הה"א האחרונה שבשם. וכן אמר דניאל (דניאל ב) ופשרה נאמר קדם מלכא, רמ"ז לוא"ו ה"א, כי במה ידע פשר דבר כי אם בשתי אותיות האחרונות והבן זה. כי ע"כ אמר הוא גלי עמיקתא, כי כן בודאי ה"א וא"ו שבשם גלי עמיקתא מהמשכת שפע הראשית. וכשם שהזכיר יוסף לפרעה בלעדי כך מצינו בדניאל שאמר לנבוכדנצר (דניאל ב) ואנה לא בחכמה די איתי בי מכל חייא וגו'.
ודע שאני חושב ענין בחלום פרעה שהוא הולך בשבע על שבע. ידוע כי פרעה ועמו רשעים מאמינים הקדמות כופרים בידיעה ובהשגחה ובחדוש, והיתה דעתם בכל המעשים הנעשים בשפלים שכולם מסורים למקרים ותחת ממשלת כוכבי לכת המנהיגים את העולם, ומתוך שהיה נמשך אחר הטבע והחומר ויסוד העפר כנרמז בשמו הראו לו מן השמים שתי חלומות אלו מתוך שני היסודות הכבדים שהם המים והעפר, שבע פרות עולות מיסוד המים, ושבע שבלים צומחות מיסוד העפר. והרמז בהן לענין שובע ורעב שהוא מופת על ההשגחה בשפלים כמו שנזכר עליהם בראש השנה. ומזה תקנו בתפלה ועל המדינות בו יאמר איזו לרעב ואיזו לשובע. והענין הזה היה מופת לפרעה מאתו יתברך בענין ההשגחה להודיע כי הוא יתברך המשגיח בעולם היסודות והנותן בו שובע ורעב, והוא השליט המושל על שבעה כוכבי לכת ובידו להגבירם ולהחלישם על פי השכר והעונש. והוצרך להודיע לו זאת לפי שהיה עושה עצמו אלוה והיה אומר כי נילוס הנהר שלו כענין שכתוב (יחזקאל כט) לי יארי ואני עשיתני. ומה שהיה החלום מתוך היאור, יגיד מראשית אחרית לרמוז על מפלתו בתחילת עשר מכות שלקה היאור בדם, ועל אחריתו שעתיד ללקות ולהאבד במים אם לא יחזור בו מדרך האמונה הזאת, וכאשר לא שב מרשעו ועמד במרדו באומרו (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו, לקה במים מדה כנגד מדה. ומפני שהיה יוסף יודע אמונתו הרעה הזאת קפץ בתחלת דברו להזכיר לו שם אלהים ואמר בלעדי אלהים, כלומר אין חכמת הפתרון מכחי כי אם מכח אלהים, הוא המחדש והמשגיח והיכול, והוא יענה את שלום פרעה כלומר יתן עזר וסיוע, כי מענה שלום האדם ממנו יתברך לא מצד הכוכבים והמזלות, וראוי לאדם לשום דברתו אליו לא אליהם, כענין שכתוב (איוב ה) ואל אלהים אשים דברתי. ומזה אמר הכתוב (הושע ב) אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ, והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר. יגיד לך הכתוב כי כשם שאין מענה לארץ כלום בלתי מענה השמים כן אין מענה השמים כלום בלתי מענה השם יתעלה, ומזה הזכיר בכאן אלהים יענה. ועל הכוונה הזאת יזכיר יוסף שם אלהים תמיד בכל דבריו, אמר את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה. ואמר עוד אשר האלהים עושה הראה את פרעה. ואחר כך אמר כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. ייחס המעשים לאלהים לבאר כי אין מעשה האדם מסורין לכחות העליונות כמו שהוא סבור כי אם לשם אלהים, ולכך פתח בתחלת דבריו בלעדי אלהים, וסיים בסוף דבורו וממהר האלהים לעשותו, כי היה מדבר עם פרעה הכופר בחדוש העולם במעשה בראשית, וע"כ אחז דרך מעשה בראשית שפתח בראשית ברא אלהים וסיים אשר ברא אלהים לעשות.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" אלהים יענה" יעשה שאענה בפתרוני. את שלום פרעה. דבר שיהי' שלום פרעה שהחלומות הולכים אחר הפה:
" את שלום פרעה" דבר שיהיה שלום פרעה שהחלומות הולְכִים אַחַר הפה (ברכות נה, ב).מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה באומרו אלהים יענה כי אין סדר אופן פתרונו כסדר פתרון בר הדיא (ברכות דף נו.) וכיוצא בו שיטה החלום לאשר יחפוץ אלא אמיתות משמעות הדברים, ולזה אמר אלהים וגו':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא טז.
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה
בִּלְעָדָי אֱלֹהִים
יוסף היה כבן 30 (ביאור:בראשית מא מו), והיה לו נסיון של שנים בניהול ביתו של פוטיפר וניהול בית הסוהר. יוסף היה נכדו של לבן הארמי, ובנו של יעקב, אנשים עשירים בעלי צבא ושררה. יוסף היה מחונך ומלומד. יוסף לא פחד לעמוד לפני פרעה ולענות לו, ואפילו לסתור את דבריו. לא נאמר שיוסף השתחווה או נפל על פניו לפני פרעה. יוסף ענה וברך את פרעה שאלוהים יביא לו שלום.
"וַיַּעַן", "יַעֲנֶה" –הפועל 'ע-נ-ה' הוא להחזיר תשובה לשאלה, להגיב. אולם הפועל הזה הוא גם לגרום ליסורים ולהתעלל. פרעה סבל בלילה מהחלומות, ככתוב: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (ביאור:בראשית מא ח), ויוסף מסביר לפרעה שאלוהים כאילו 'עינה' אותו וגרם לו סבל בחלום, אבל עכשו אלוהים יסביר לו את החלום, וזה יביא שלום ומנוחה לפרעה.
פרעה איים על יוסף ודרש שיוסף יפתור לו את החלום (ביאור:בראשית מא טו), עכשו יוסף מאיים על פרעה, שכשם שאלוהים עינה אותו בלילה ואנשיו לא יכלו לעזור לו, כך פרעה חייב להקשיב ליוסף כדי שאלוהים יביא לו שלום.
בִּלְעָדָי אֱלֹהִים
יוסף מכין קו נסיגה, שזאת לא אחריותו. פרעה חלם בגלל אלוהים, ואלוהים יענה מפיו לפרעה.
ניתן להבין שאלוהים הביא את החלום לפרעה, ויוסף יודיע לפרעה את דבר אלוהים - יוצא מזה שאלוהים רצה שיוסף יופיע לפני פרעה, וידבר בשמו, ויזכה לתהילה במסגרת תוכניתו לגרום לאחי יוסף להשתחוות ליוסף. אחרת אלוהים היה יכול להגיד לפרעה ישירות את פתרון החלום.
רק אלוהים יענה לפרעה, ויוסף יהיה לו לפה. יוסף מצהיר שאין אלוהים מבלעדי אלוהיו של יוסף. אלוהים יכול לענות את פרעה בחלומות, ויכול להביא לו שלום בפתרונות. ייתכן שפרעה שמח שאלוהים מדבר איתו.
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה
- יוסף קבע שאלוהיו הוא הגדול מכל האלים, ופרעה, היאור, הפרות והשיבולים כולם לא אלים לאומתו. פרעה היה יכול להתנגד ולהגיד שהוא לא ישמע לאל החדש הזה, אבל פרעה וויתר.
- יוסף הודיע שדברי אלוהים יהיו דברי "שְׁלוֹם" לפרעה. אלוהים לא יתן לפרעה תבוסות במלחמה, או מחלות למשפחתו. הסוף לא יהיה רע אלא טוב (מכאן לומדים ששר המשקים גילה את החלומות של פרעה ליוסף בזמן שהוא הביא את יוסף לפרעה, ויוסף כבר ידע שהפתרון שלו יהיה פתרון טוב).
סביר ששר המשקים סיפר ליוסף את מה שהוא אמר לפרעה ואת תגובת פרעה. יוסף הבין שפרעה התרשם מפתרון החלומות של שר האופים ושר המשקים שהתקימו. יוסף הבין שפרעה התרשם ממנו מאוד שהוא הצליח להבין מי משני השרים היה החוטא ומי היה החלש שהלך אחריו. יוסף הזמין את פרעה לדבר ולספר לו את החלומות. יוסף לא הציג תנאים לשחרורו, או לתשלום. יוסף לא ביקש רשות משר הטבחים להופיע לפני פרעה. יוסף כבר מתנהג כאיש חופשי בדרגה גבוהה, ונותן את חייו בידי פרעה ומקבל מפרעה הגנה וחסות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מא טז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.