לדלג לתוכן

במדבר רבה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · במדבר רבה · א · ג · >>

ג.    [ עריכה ]
ד"א "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" עד שלא עמד אהל מועד דבר עמו בסנה שנאמר (שמות ג, ד): "ויקרא אליו ה' אלהים מתוך הסנה" ואחר כך (שם יב, א) "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר" ודיבר עמו במדין שנאמר (שם ד, יט) "ויאמר ה' אל משה במדין" ודיבר עמו בסיני שנאמר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר" וכיון שעמד אהל מועד אמר יפה הוא הצניעות שנאמר (מיכה ו, ח): "והצנע לכת עם אלהיך" הרי הוא מדבר עמו באהל מועד וכן דוד אמר (תהלים מה, יד): "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" בת מלך זה משה שנאמר (ישעיה יט, ד): "וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה" אלו הן המכות שבא על מצרים "ומלך עז ימשל בם" זה משה שהיה מלכה של תורה שנקראת עז שנאמר (תהלים כט, יא): "ה' עוז לעמו יתן" לפיכך "כל כבודה בת מלך פנימה" "ממשבצות זהב לבושה" זה אהרן שנאמר (שמות כח, יג): "ועשית משבצות זהב" מיכן אמרו אשה שהיא מצנעת עצמה אפי' היא ישראלית ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים שנאמר "ממשבצות זהב לבושה" אמר הקב"ה כך הוא כבודי שאהא מדבר מלפנים שנאמר (במדבר ז, פט): "ובבא משה אל אהל מועד".


א"ר יהושע בן לוי אלו היה או"ה יודעים מה היה המקדש יפה להם קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו שהיה יפה להם יותר משל ישראל שכן שלמה סדר תפלה (מ"א ח, מא): "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא" וכתיב "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" אבל כשהוא בא אצל ישראל מה כתיב (דה"ב ו, ל): "ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו" אם היה ראוי לו היה נותן לו ואם לאו לא היה נותן לו ולא תאמר בית המקדש אלא אילולי ישראל לא היה מטר יורד ולא השמש זורחת שבזכותן הקדוש ברוך הוא מרויח בעולמו ולעולם הבא או"ה רואין לישראל היאך הקב"ה עמהם והן באין להידבק להם שנאמר (זכריה ח, כג): "בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים":