המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי" - התחיל לדבר עמו דברים רכים כיון שראהו קשה עורף אמר עד שלא ישתתפו שאר השבטים ויאבדו עמו אדבר גם אל כולם התחיל לזרז בהם שמעו נא בני לוי
[כ] התחיל לדבר עמו וכו'. דאם לא כן, כתיב "ויאמר אל קרח", דמשמע לקרח מדבר, וכתיב "שמעו נא בני לוי", דמשמע לכל בני לוי, אלא 'התחיל לדבר עמו דברים רכים וכו' [אדבר גם אל כולם]':
(ח) "ויאמר משה אל קרח", אחר שדבר אל קרח בצרוף עדתו והשכילם לדעת כי עיקר הריב והמדון הוא בין עדתם כמחלוקת שהיא שלא לשם שמים דבר אל קרח עצמו. במה שנוגע אליו ואל שבטו בכלל, כי המחלוקת הזה שעורר, עורר גם על מעלת הלויה של עצמו ושל שבטו ועז"א שמעו נא בני לוי:
