קטגוריה:במדבר ה לא

<< | ספר במדבר • פרק ה' • פסוק ל"א | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה

המהדורה המנוקדת:

וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָו‍ֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ.

המהדורה המוטעמת:

וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֺ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/נִקָּ֥ה הָ/אִ֖ישׁ מֵ/עָו‍ֹ֑ן וְ/הָ/אִשָּׁ֣ה הַ/הִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲו‍ֹנָֽ/הּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וִיהֵי זָכָא גּוּבְרָא מֵחוֹבִין וְאִתְּתָא הַהִיא תְּקַבֵּיל יָת חוֹבַהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין זַכַּאי גַבְרָא מֵחוֹבִין אִתְּתָא הַהִיא תְּקַבֵּל יַת חוֹבָאָהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ונקה האיש מעון" - אם בדקוה המים אל ידאג לומר חבתי במיתתה נקי הוא מן העונש ד"א משישקנה תהא אצלו בהיתר ונקה מעון שהסוטה אסורה לבעלה (ספרי)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לח] דבר אחר משישקנה וכו'. דלפירוש ראשון הוי ליה למכתב 'והאיש נקה מעון', כמו "והאשה תשא עונה", אלא הכתוב מחובר למעלה, אם עשה כל המעשים הכתובים למעלה אז ינקה מעון:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בסוף ד"ה ונקה כו' ולפ"ז לא יצדק יפה סיפ' דקר' והאשה ההיא תשא את עונה דהא כתיב ואם לא נטמאה ונקתה ונזרעה זרע וצ"ל דלצדדין קתני ונקה האיש מעון בין אם נטמא' ובין אם לא נטמא' אבל האשה תשא עונה אם נטמאה ודוק כנ"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן – אִם בְּדָקוּהָ הַמַּיִם, אַל יִדְאַג לוֹמַר: חַבְתִּי בְּמִיתָתָהּ; נָקִי הוּא מִן הָעֹנֶשׁ (ספרי כא). דָּבָר אַחֵר: מִשֶּׁיַּשְׁקֶנָּה, תְּהֵא אֶצְלוֹ בְּהֶתֵּר וְנִקָּה מֵעָוֹן, שֶׁהַסּוֹטָה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ (קידושין כ"ז ע"ב).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ונקה האיש מעון. דרשו רז"ל בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו, והנקיון הזה הוא שלא בא עליה משקנא לה ונסתרה. ויש שפירש אם בעל שום ביאה אסורה כל ימיו אין המים בודקין את אשתו, ואפילו בא על ארוסתו בבית חמיו שאסורה מדרבנן אין המים בודקין את אשתו, שנאמר ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה, בזמן שהאיש מנוקה מעון אשתו נושאת את עונה, לפיכך אם היתה אשתו אסורה עליו מחייבי לאוין או מחייבי עשה אפילו שקנא לה ונסתרה אינה שותה אלא תצא בלא כתובה. ודרשו רז"ל במסכת סוטה משרבו הנואפים פסקו מי סוטה שנאמר (הושע ד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט, כלומר לא יעשה עוד בהם הנס הגדול הזה שהוא נעשה להן לכבודן של ישראל ולהיותם עם קדוש וכדי לנקותם מן הממזרות, לפי שאינן מנוקין מביאה אסורה, זהו כי הם עם הזונות יפרדו, כלומר מלשון פרדה שאינה עושה פירות כך הם שטופים בזנות כפרדים וסוסים ולא לעשות פירות אלא למלאות תאותם, ועם לא יבין הטובה הזאת ילבט בסכלותו, וכן (משלי י) ואויל שפתים ילבט, ובתרגום ירושלמי וסכלא בשפוותיה מתאחד.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ונקה האיש מעון" אף על פי שחשד בכשרה כי היא גרמה לו שעברה על התראתו וגרמה רגלים לדבר כאמרם ז"ל (שבת פרק במה האשה) לא קבל דוד לשון הרע דברים הנכרים חזא ביה במפיבושת: " והאשה ההיא תשא את עונה" שאם נטמאת תמות ואם לא נטמאת תתבזה לעין כל על שהעיזה פניה לעבור על התראת בעלה ונסתרה:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

עט. ונקה האיש מעון שלא יאמר אוי לי שהרגתי בת ישראל אוי לי שנוולתי בת ישראל אוי לי שהיתי משמש עם הטמאה לכך נאמר ונקה. שמעון בן עזאי אומר בטהורה הכתוב מדבר הואיל והביאה עצמה לידי דברים הללו אף היא לא תצא מידי פורענות לכך נאמר ונקה האיש מעון. ורבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה.

פ. [דבר אחר] למה נאמר ונקה האיש מעון כשהאיש מנוקה מעון האשה ההיא תשא את עונה, ולא* כענין שנאמר לא אפקוד על בנותינם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט. אמר להם הואיל ואתם רודפים אחר זנות אף המים לא יבדקו את נשיכם, לכך נאמר ונקה האיש מעון, מעון ההוא.

עי' הגרסא בילקוט כל הענין

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

עט. ונקה האיש מעון פי' שאין עליו לא בצד שהיא טהורה ויענש על שנוול בת ישראל בחנם, לא בצד שהיא טמאה שיענש על ששמש עם הטמאה או על שהרג אותה על ידי קנאתו. ומה שאמר והאשה ההיא תשא את עונה, מפרש ר' שמעון בן עזאי, שגם אם היא טהורדה תשא עון על שהביאה לידי כך שנמחק השם על ידה. ור' עקיבא [ויותר טוב לגרוס רבי שכן אמר בשמו בסוטה דף כב] אומר שמדבר בצד והיא טמאה ותלה לה זכות שבכל זאת תשא את עונה ותמות במיתה זו.

פ. ונקה האיש מעון, עוד פי' חז"ל שהוא מאמר תנאי ורצונם לומר ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה, רוצה לומר אם עשה לה הכהן כל התורה הזאת והאיש מנוקה מעון, אז האשה ההיא תשא את עונה. אבל אם יעשה לה התורה הזאת והאיש אין מנוקה מעון הזה, אין המים בודקים אותה. ועי' מה שאמרתי בזה למעלה ( נשא לו ).

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ונקה האיש מעון. ונקה ג' תגין על ה"א לומר לך שנקה מחמשה עונות ואלו הן עון אשת איש עון פנויה עון שלא בא עליה עון בניו עון בנותיו:

את עונה. ב' במסורה הכא ואידך בנדרים ונשא את עונה כדאיתא בסוטה שלא ידאג הבעל לומר גרמתי לה מיתה אלא היא תשא את עונה ודוקא הכא אבל בנדרים שהיה יכול להפר ולא הפר לה בעלה הוא ישא את עונה: