לדלג לתוכן

ביאור:במדבר י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר י)


החצוצרות

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה לקרוא את העדה לאסיפה וּלְמַסַּע ולסימן להתחיל לנסוע אֶת הַמַּחֲנוֹת. ג וְתָקְעוּ בָּהֵן בשתיהן, וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ד וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ, וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. ה וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה מזרחה

להרחבה
. ו וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית, וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה, תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם וכן למחנות החונים בצפון ובמערב (רמב"ן). ז וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל, תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ. ח וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. ט וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם, וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת, וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. י וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל בשעת הקרבת קרבנות ציבור עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}

סדר נסיעת השבטים

יא וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, נַעֲלָה התרומם הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. יב וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי, וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן. יג וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה פעם ראשונה שנסעו על פי החצוצרות, הענן ואמירת "קומה ה'" על ידי משה עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.

יד וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה, לְצִבְאֹתָם עם כל אנשיו, וְעַל צְבָאוֹ, נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. טו וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי יִשָׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. טז וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי זְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן חֵלוֹן. יז וְהוּרַד פורק הַמִּשְׁכָּן, וְנָסְעוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן.

יח וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן, לְצִבְאֹתָם, וְעַל צְבָאוֹ, אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. יט וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן, שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. כ וְעַל צְבָא מַטֵּה בְנֵי גָד, אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. כא וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ כלי המקדש, וְהֵקִימוּ גרשון ומררי אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם של בני קהת עם הכלים.

כב וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי אֶפְרַיִם, לְצִבְאֹתָם, וְעַל צְבָאוֹ, אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. כג וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה, גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. כד וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי.

כה וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן, מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם, וְעַל צְבָאוֹ, אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. כו וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי אָשֵׁר, פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. כז וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי נַפְתָּלִי, אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. כח אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם, וַיִּסָּעוּ. {ס}

משה נפרד מחותנו

כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל רעואל הוא יתרו, כמו גם בשמות ב, יח ויש מפרשים שחובב הוא יתרו הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה 'אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם'. לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְהוָה דִּבֶּר הבטיח טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל". ל וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לֹא אֵלֵךְ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ". לא וַיֹּאמֶר: "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ, כִּי עַל כֵּן שהרי אתה יודע שאנחנו עכשיו חונים במדבר, וצריכים את עזרתך כדי להתקדם יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם למורה דרך, בעל עצה טובה. לב וְהָיָה כִּי אם תֵלֵךְ עִמָּנוּ, וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא נחלה בארץ ישראל אֲשֶׁר יֵיטִיב יְהוָה עִמָּנוּ, וְהֵטַבְנוּ לָךְ גם אתה תקבל נחלה בארץ (אך יתרו לא השיב, וכפי הנראה הלך למדין, אך בניו הצטרפו לישראל - ראו שופטים א טז)".

פסוקים לה-לו מוקפים בספר תורה באותיות נון הפוכות

לג וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים מרחק שאדם הולך בשלושה ימים, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים מרחק של שלושה ימים נוספים לָתוּר כביכול לחפש היכן תהיה החניה הבאה לָהֶם מְנוּחָה. לד וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה. {ס}

] {ס} לה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן בהרמת ארון הקודש וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ יתפזרו אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". לו וּבְנֻחֹה בהנחתו במקומו של הארון יֹאמַר: "שׁוּבָה השב למנוחתם יְהוָה רִבְבוֹת את עשרות אלפי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל משפחות ישראל". {ס} ] {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות