לדלג לתוכן

אסתר רבה פתיחתא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ח.    [ עריכה ]
ר' חנינא בר אדא פתח (קהלת י, יב): "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן" זה כורש שנאמר (עזרא א, א): " כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" "וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ" שאמר (שם, ג) "הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" "תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת" מה הסכלות (שם) "מי בכם בכל עמו יהי אלהיו עמו" "וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה" די גזר ואמר די עבר פרת עבר ודי לא עבר לא יעבור. דבר אחר "תְּחִלַּת דִּבְרֵי וְגוֹ'" זה אחשורוש שנאמר (שם ד, ו) "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה וְגוֹ'" "וְאַחֲרִית פִּיהוּ וְגוֹ'" שעלה וביטל מלאכת בית המקדש כיון שראו הכל כן התחילו צווחין ווי "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ":