תשובות ריב"ש/לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תשובה לא[עריכה]

ומה ששאלה עוד אם יש לו תקנה בלא סלוק היריעה שיתקננו בדבק טוב מלאחריו במינו בלא תפירה.

תשובה:    אם היה הקרע בישן תוך ב' שטין ובחדש תוך שלש שיש להם תקנה בתפירה היה אפשר לומר דהוא הדין בדבק[1] ומ"ש בגמרא והני מילי בגידין אבל בגרדין לא זהו כשבא לתקן בתפירה משום דכל תפירת ספר תורה צריך שתהיה בגידין כדאמרינן בפרק קמא דמגילה (דף ח:) גבי מתניתין דאין בין ספרים לתפלין ומזוזות וכו' הא לטומאת הידים ולתופרן בגידין זה וזה שוין. ואף במגילה אמרינן שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה משום דנקראת ספר. אבל בדבק ולשים מעט קלף דק עליו מבחוץ אפשר שיהיה כשר כמו ששנינו במסכת סופרים ואיתא בירושלמי (פ"ק דמגילה) הביאה הריא"ף ז"ל בהלכות ס"ת הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין וכו'. ומפרש כי מה שאמר דובקין בדבק מיירי בקרע ותופרין בגידין מיירי לתפור היריעות זו בזו או בקרע אם בא לתפור אבל כל מה שנקרע למעלה מב' שטין בישן ולמעלה משלש בחדש דאסיקנא בגמרא דילן דלא יתפור אין לו תקנה אלא בסלוק היריעה כמש"כ רש"י ז"ל. והריא"ף והר"ם ז"ל לא הביאו כלל תקון הדבק ואפילו בתוך שלש. וההיא דמסכת סופרים ודירושלמי בתפלין הוא שמצריך לדבק הפרשיות של יד בדבק או הקלף שכורך עליהן ואם לא נהגו כן. גם שם במ"ס ברייתא אחרת דתני בה פלוגתא אי דובקין בדבק או לא ולתנא קמא דברייתא אין דובקין בדבק ור' שמעון בשם ר' מאיר סבר דובקין בדבק ויחידאה הוא.