תרגום על קהלת ז
<< · תרגום על קהלת · ז · >>
(א) טב שמא טבא דיקנון צדיקיא בעלמא הדין יתיר ממשחא דרבותא דהוה מתרבי על ריש מלכיא וכהניא ויומא דישכוב גבר ומפטר לבית קבורתא בשום טב ובזכותא מן יומא די אתיליד רשיעא בעלמא.
(ב) טב למיזל לגבר אבילא לנחמותיה מלמיזל לבית משתיא דחמרא דמתלעבין [תמן די] בבית אבילא תמן הוא סוף כל אנשא למיזל די על כולהון אתגזרת גזרת מותנא ומן בגלל דיהך לבית אבילא גברא צדיקא יתיב ויתן ללביה מילי דמותא ואין אית בידיה מדעם ביש ישבקיניה ויתב בתיובתא קדם מרי עלמא.
(ג) טב רגיז דרגז מרי עלמא על צדיקיא בעלמא הדין מן חוכא די הוא מחייך עם רשיעיא ארום באבאשות אפי שכינתא אתי בצורתא ופורענותא בעלמא בגין לאוטבא לב צדיקיא ויצלון קדם מרי עלמא דהוא מרחם עלויהון.
(ד) לבהון דחכימיא אנן על חורבן בית מוקדשא ועציב על גלות בית ישראל ולב שטיא בחדות בית ליצנותהון אכלין ושתן ומתפנקין ולא יתבון על לבהון סיגוף אחיהון.
(ה) טב למתב במדרש בית אולפנא ולמשמע נזוף גבר חכימא באוריתא מגבר דאזיל למשמע קל טבלא דשטיין.
(ו) ארום כקל קיבלת כובין דמתוקדין תחות דודא כדין קל חוכא דשטיא אוף דין הבלו.
(ז) ארום אניסא יהתל בחכימא בגין דלא אזיל באורחתיה ומהובד במילוי בישיא ית חוכמת לב חכימא דאתיהיבת ליה במתנא מן שמיא.
(ח) טב סוף עסקא מן שירויה דבשירויה לא אשתמודע לגבר מה דעתיד למהוי בסופיה אלהן סוף מילתא טב אשתמודע לגבר דטב הוא וטב מן קדם יי גבר די שליט ברוחיה ומכבש יצריה מגבר דאזיל בגסות רוחיה.
(ט) ובעידן דתיתי עלך אוכחתא מן שמיא לא תבהל בנפשך למרתח ולמימר פתגמי סרבנותא כלפי שמיא ארום אין אנת סביל [ושתיק] ישתביק לך [חובך] ואין את מסרב ומרתח דע ארום רתחא בעטף שטין ינוח עד כדון די הובד יתהון.
(י) ובעידן עקתך לא תימר מה דהות קדמת דנא טב בעלמא דיומין קדמאין הוו טביין ואנשי דרא ההוא הוו שפירי עובדא יתיר מן אילין בנין כן טבא הוה מטי להון ואנת לא על חוכמתא שאלת על דנא.
(יא) טבתא חוכמתא דאורייתא עם אחסנת ממונא ויתיר לגבר למהוי מדבר בענותנותא עם גוברין דיירי ארעא דחזן טב וביש תחות שמשא בעלמא הדין.
(יב) ארום היכמא דמסתתר גברא בטלל חוכמתא היכדין מסתתר בטלל כספא בעידן די עביד מיניה צדקתא ומותר מנדעא בחוכמתא דאורייתא תחי ית מרהא מבית קבורתא לעלמא דאתי.
(יג) הוי מסתכל ית עובדא דיי וגבורתיה די עבד ית סמיא ית גבינא וית חגירא למהויהון פרישן בעלמא ארום מן הוא חכימא די יכול לתקנא ית חד מנהון אלהן מרי עלמא די עותיה.
(יד) ביום דיוטיב לך יי תהי אף אנת בטיבותא ותיטב לכל עלמא בדין דלא ייתי עלך יומא בישא חזי ואסתכל ואף ית דין כל קביל דין עבד יי בגין לאוכחא אנשי עלמא מן בגלל דלא ישכח אינש בתרוהי מדעם ביש לעלמא ההוא.
(טו) ית כולא חזית ביומי הבלותי דמן קדם יי מתגזרין טב וביש למהוי בעלמא על עיסק מזליא דאתבריאו בהון בני אנשא דאית גבר זכאי אבד בצדקותיה בעלמא הדין וזכותיה מנטרא ליה לעלמא דאתי ואית גבר חייב דמאריך יומין בחובוהי וחושבן עובדוהי בישיא נטרין ליה לעלמא דאתי לאתפרע מיניה ביום דינא רבא.
(טז) לא תהי זכאי יתיר בעידן דאתחייב חייבא קטול בבית דינך בדיל לחייסא עלוהי דלא למקטליה ולא תתחכם בכן יתיר חוכמת רשיעיא דקיימין בדרך ולא תאליף אורחתהון למא דין תצרי ית אורחתך.
(יז) לא תהך בתא הירהור לבך לאתחייבא דגי ולא תרחק אורחך מן בית אולפן אוריתא דיי למהוי שטיא למא דין אנת גרים מותא לנפשך ויתקצרון שני חייך לממת עד דלא מטא זמנך לממת.
(יח) טב דאתאחיד בעסקי עלמא הדין לגמול טובא לנפשך באורח תגריא ואף מדין ספר אורייתא לא תשבוק חולקך ארום גבר דחיל מן קדם יי נפק ית די חובת כולהון.
(יט) וחוכמת יוסף בר יעקב איסתייעא עלוהי לחכימותיה כל קביל עשרתי אחוהי צדיקיא דשלטין בדחלתא דיי ולא שלט בהון יצרא בישא בעידן דהוו יתיבין בקרתא דמצרים ולא קטלו ית יוסף אחוהון דהוה מצער להון בזמנא ההוא בקל מלוי.
(כ) ארום לית גבר זכאי בארעא די יעביד טב כל יומוהי ולא ייחוב קדם יי אבל גברא די ייחוב קדם יי חמי ליה למהדר בתיובתא עד ולא ימות.
(כא) אוף כל מיליא דימללון לך רשיע[י]א לא תמסור לבך לקבלותהון דלא ייתון יומין די תשמע ית עבדך די ילוט לך ולית לך חילא לאישתיזבא מן ידוי.
(כב) ארום חזי לך למצדק ית דינא בזמן די ילוט לך גבר דלית דכותך דאף זמנין סגיאין ידע לבך דאוף אנת הויתא לטי גוברין אוחרנין.
(כג) כל די אמרית בחנית בחוכמתא אמרית במימרי אחכום אף כל חוכמת אורייתא והיא רחקת מני.
(כד) הא כבר אתרחק מבני נשא למידע כל מה דהוה מן יומי עלמא ורז יום מותא ורז יום דייתי מלכא משיחא מן דישכחיניה בחוכמתא.
(כה) חזרית אנא לחשבא בלבי ולמידע ולאללא ולמתבע חוכמתא וחושבן אגר עובדוי דצדיקיא ולמידע פורענותא חובא דשטיא וסוכלתנו חולחולתא דמלכותא.
(כו) ואשכחית אנא פתגם דמריר על אנש יתיר מן מריר יום מותא ית אתתא דהיא עבדת עקין סגיאין לבעלה ומצדתן ותקלן בלבא כפיתן ידהא בדיל דלא למפלח בהון תקין קדם יי גבר די יפטיר יתה בגט פטורין ומשתזיב מנה וחיבא קדם יי גבר דיסבינה ואתלכד בזנותהא.
(כז) חזי דין עובדא דאשכחית אמרה קהלת דמתקרי שלמא מלכא דישראל כונית מזליא חדא עם חברתא למשכח חשבון בני אנשא מה יהא בסופיהון.
(כח) אית פתגם אוחרן דעוד תבעת נפשי ולא אשכחית גבר שלים וזכאי בלא חיבולא מן יומי אדם קדמאה עד די אתיליד אברהם צדיקא די אשתכח מהימן וזכאי בין אלף מלכין דאתכנשו למעבד מגדלא בבבל ואתתא בכל אלין נשיהון דמלכיא כשרה לא אשכחית.
(כט) לחוד חזי דין אשכחית די עבד יי אדם קדמאה תקין קדמוי וזכאי וחויא וחוה אנהו אטעיו למיכל מן פיריא דאילנא דאכלין פירוי חכימין למידע בין טב לביש וגרמו לאסתקפא עלוהי יום מותא ולכל דרי עלמא ואינון תבעו למשכח חשבונין סגיאין בגין לאיתאה מחתא על דיירי ארעא.
<< · תרגום על קהלת · ז · >>