תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987


ק״ת תשמ״ז, 294, 1046; תשמ״ח, 815; תשנ״ב, 860; תשנ״ג, 254; תשנ״ה, 1567; תש״ס, 920; תשס״ב, 908; תשס״ג, 3; תשס״ח, 858, 910; תשע״ב, 795.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 503 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (להלן – החוק) אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשנ״ב]
בתקנות אלה –
”אסיר“ – אדם המרצה עונש מאסר, שהטיל עליו בית דין צבאי או בית משפט, כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט);
”בית סוהר“ – מקום ששר הבטחון קבע כבית סוהר צבאי, לפי סעיף 505 לחוק;
”הוראות קמצ״ר“ – פקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בסעיף 2א(ג) לחוק, שהוצאו בידי קמצ״ר;
”חבוש“ – כל אחד מאלה:
(1)
אדם המרצה עונש מחבוש, שהטיל עליו בית דין צבאי או קצין שיפוט;
(2)
שוטר המשרת במשמר הגבול מכוח צו שניתן לפי סעיף 24 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, המרצה עונש מחבוש, שהוטל עליו לפי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”כלוא“ – אסיר, חבוש או עציר;
”מפקד“ – מפקד בית סוהר;
”עציר“ – אדם הנמצא כדין במשמורת הצבא, ואינו אסיר או חבוש;
”פסק“ – החלטה שנתן קצין שיפוט;
”פסק דין“ – החלטה שנתן בית דין צבאי או בית משפט, כמשמעותו בחוק בתי המשפט;
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק ולרבות הוראות קמצ״ר;
”פקודות קבע“ – פקודות קבע של בית סוהר, שהוציא המפקד;
”קמצ״ר“ – קצין משטרה צבאית ראשי;
”קצין בריאות נפש“ – קצין בריאות נפש של בית הסוהר;
”קצין רפואה“ – קצין רפואה של בית סוהר, שנתמנה לפי תקנה 3;
”ראש אכ״א“ – ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה״ל;
”תא הפרדה“ – תא ששטחו 2 מ״ר לפחות, שיש בו פתחי איוורור, תאורה, שירותים כימיים, צוהר הקבוע בדלת הכניסה ושלט מזהה על דלתו.

פרק ב׳: ניהול ופיקוח

אחריות לפעולת בתי הסוהר
קמצ״ר ממונה על פעולת בתי הסוהר, בפיקוח ראש אכ״א.
פיקוח רפואי
קצין הרפואה הממונה על המרחב הפיקודי, יפקח, מבחינה רפואית, על בתי הסוהר שבמרחב הפיקודי, וימנה לכל בית סוהר קצין רפואה מבין קציני הרפואה הנתונים לפיקודו.
מינוי מפקד והגדרת סמכויותיו
ראש אכ״א ימנה, לפי המלצת קמצ״ר, מפקד לכל בית סוהר; סמכויות המפקד וחובותיו ייקבעו בהוראות קמצ״ר.
ביקורי פיקוח
(א)
אלה רשאים, בכל עת, לערוך ביקור פיקוח בכל בית סוהר:
(1)
ראש אכ״א;
(2)
נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
(3)
הרב הצבאי הראשי;
(4)
הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיכו לכך;
(5)
ראש מחלקת פרט במטכ״ל – אכ״א;
(6)
קצין הרפואה הראשי;
(7)
ראש ענף משטר ומשמעת במחלקת פרט במטכ״ל – אכ״א;
(8)
סגנו או ממלא מקומו של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7).
(ב)
בנוסף על האמור בתקנת משנה (א) מוסמכות קצינת ח״ן ראשית וסגניתה לערוך, בכל עת, ביקור פיקוח בכל בית סוהר שבו כלואות חיילות.
(ג)
העורך ביקור פיקוח, רשאי להיכנס לכל מקום בבית הסוהר, לבוא בדברים אף שלא בנוכחות אדם אחר, עם כל כלוא, לרשום בקשות ותלונות, לבדוק את התזונה, כמותה ואיכותה, לעיין בכל מסמך או פנקס שבבית הסוהר, לחקור כל אדם בבית הסוהר בכל ענין הנוגע לבית הסוהר ולכלואים בו ולרשום ביומן, שנקבע לכך בפקודות הצבא, את הערותיו והמלצותיו.
(ד)
העורך ביקור פיקוח, ילווה במשך זמן שהייתו בבית הסוהר בידי קצין מסגל בית הסוהר.

פרק ג׳: מבנה בית הסוהר ואבטחתו

המבנה הכללי
בית סוהר יהיה בנוי ומגודר באופן שיבטיח שמירה יעילה על הכלואים בו.
מבנים ומיתקנים בבית הסוהר [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בבית סוהר ייקבעו מבנים ומיתקנים, הדרושים לפעילות בית הסוהר ולרווחת הכלואים בו ובכלל אלה –
(1)
משרדים לניהול בית הסוהר;
(2)
מגורים לשיכון הכלואים;
(3)
תאים לבידוד כלואים ותאי הפרדה;
(4)
מטבח וחדרי אוכל;
(5)
מקלחות ושירותים תברואיים;
(6)
מרפאה וחדר חולים;
(7)
בית תפילה;
(8)
חדר ביקורים;
(9)
מיתקן קבלה וקליטה;
(10)
מחסן ציוד לאחסנת חפצי כלואים;
(11)
מחסן כלי עבודה;
(12)
מחסן נשק;
(13)
מספרה;
(14)
חדר משמר לחיילי המשמר.
(ב)
המפקד רשאי, באישור קמצ״ר, להתיר בפקודות הקבע שמבנה או מיתקן פלוני ישמש לשתי מטרות או יותר.
המשמר
(א)
השמירה בבית הסוהר תתקיים בידי חיילי המשמר, ברציפות יום ולילה; באישורו של הקמצ״ר ניתן להטיל תפקידי שמירה גם על אסירים וחבושים.
(ב)
חיילי המשמר ילוו את הכלואים וישמרו עליהם במשך כל זמן שהייתם מחוץ לבית הסוהר, למעט כלואים הנמצאים בחופשה מחוץ לבית הסוהר או אסירים וחבושים הנמצאים בתפקידי שמירה, כאמור בתקנת משנה (א), או כלואים שקמצ״ר הורה לגביהם הוראה מיוחדת.
(ג)
חיילי המשמר ימנעו מכלואים לצאת ללא רשות מבית הסוהר וכן ימנעו מהם כל קשר עם בני אדם, שלא הותר לפי תקנות אלה.
אבטחת בית הסוהר
(א)
המפקד ימנה קצין מסגל פיקודיו לאחראי לבטחון בית הסוהר ולאבטחתו, ולקיום פקודות הצבא הנוגעות לאבטחת בית הסוהר ושמירתו.
(ב)
הקצין האמור יבדוק מדי יום קיום ההסדרים לאבטחת בית הסוהר וימסור למפקד דין וחשבון בכתב על ממצאי בדיקתו.
כניסה ויציאה
(א)
לא ייכנס אדם לבית הסוהר ולא יצא ממנו, לא יכניס לתוכו דבר ולא יוציא דבר, אלא דרך שער שקבע לכך המפקד.
(ב)
חיילי המשמר יקיימו, בכל שעות היממה, ביקורת בשער בית הסוהר.
(ג)
חייל המשמר לא ירשה לאדם להיכנס לבית הסוהר או לצאת ממנו אלא אם כן הוא רשאי לכך לפי תקנות אלה או לפי הוראות המפקד.
חיפושים
(א)
חייל המשמר יערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לבית הסוהר או היוצא ממנו, אלא אם כן הוא נמנה עם המוסמכים לערוך ביקור פיקוח או אם המפקד הורה אחרת.
(ב)
לא ייערך חיפוש בגופה של אשה או בכליה אלא בידי חיילת ושלא בנוכחות גברים.
(ג)
חייל משמר יערוך חיפוש בכלי רכב ובכל כלי אחר הנכנס לבית הסוהר או היוצא ממנו, זולת אם הורה המפקד אחרת.
איסור כניסה עם נשק
כל אדם הנכנס לבית הסוהר, פרט לחיילי המשמר וקצינים מסגל בית הסוהר, יפקיד את נשקו במקום שקבע לכך המפקד, בכניסה לבית הסוהר, ויקבלו בחזרה בשעת יציאתו.
תפיסת חפצים חשודים
(א)
מצא חייל משמר חפץ, שעמדו להכניסו לבית הסוהר או להוציאו ממנו שלא בהתאם לתקנה 10(א) או בניגוד להוראות המפקד, יתפוס את החפץ ויעבירו מיד למפקד.
(ב)
אדם שברשותו נמצא חפץ כאמור ייעצר בידי חייל המשמר שיעבירו למפקד לשם חקירה וימסור למפקד דין וחשבון מפורט לגבי נסיבות המעצר; נמצא החפץ בידי מי שאינו חייל – יעבירו המפקד לתחנת המשטרה הקרובה וימסור לה דין וחשבון בכתב לגבי נסיבות האירוע.

פרק ד׳: קבלת כלואים ושחרורם

[תיקון: תשס״ח]

סימן א׳: קבלת כלואים

סמכות לקבוע סוגי כלואים
הרמטכ״ל מוסמך לקבוע סוגי כלואים, שייכלאו בכל בית סוהר.
חובה לקבל כלואים
(א)
המפקד חייב לקבל כל אדם שנשלח להיכלא בבית הסוהר, ואשר יש לגביו פסק דין, פסק או פקודת מעצר, שלפיהם יש להחזיקו בבית הסוהר.
(ב)
לא יתקבל אדם לבית הסוהר לאחר שעות הקבלה המפורטות בפקודת מטכ״ל 33.0317, אלא באישור קמצ״ר.
אין לקבל כלוא בלא פסק דין, פסק או פקודת מעצר
לא יתקבל אדם לבית הסוהר, אלא אם כן הובא איתו פסק דין, פסק או פקודת מעצר או העתק מאושר מהם, שלפיו הוא נתון למשמורת; הופעל נגד האדם עונש מאסר או עונש מחבוש על תנאי, יצורף למסמכים האמורים גם פסק הדין או הפסק, בו נקבע העונש המותנה, או העתק מאושר ממנו.
מסמכים וציוד אישי
(א)
אדם שנשלח להיכלא בבית סוהר יצויד במסמכים המפורטים להלן:
(1)
תעודת חייל / קצין;
(2)
גליון התנהגות;
(3)
תיק רפואי;
(4)
אישור מאת מפקד יחידתו על התקופה שבה היה כלוא ביחידתו עד להעברתו לבית הסוהר.
(ב)
בנוסף על המסמכים האמורים יביא איתו הכלוא ציוד אישי בכמות מספקת, לפי פירוט שנקבע בפקודות הצבא.
(ג)
כלוא שאיננו חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל, יביא עמו תעודת זהות במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) (1) עד (3).
בדיקת מחלות מידבקות [תיקון: תשנ״ג]
כלוא שנתקבל לבית הסוהר לשם כליאה, יעבור בדיקת מחלות מידבקות בידי קצין רפואה בסמוך, ככל האפשר, לאחר קבלתו ולא יאוחר מ־48 שעות לאחריה, ועד שייבדק יופרד, במידת האפשר, מאסירים אחרים.
תיק אישי
עם קבלת כלוא לבית הסוהר ייפתח תיק אישי שלו אשר בו יוחזקו המסמכים הנוגעים לו.
רישום חפצי הכלואים, שמירתם והחזרתם
(א)
המפקד, או מי שהוא הסמיכו לכך, המקבל כלוא, יערוך רשימה ב־3 העתקים של המסמכים, החפצים וסכום הכסף שנלקחו מאת הכלוא לפקדון; הכלוא יחתום על הרשימה והעתק ממנה יימסר לו, העתק שני יתוייק בתיקו האישי והעתק שלישי יוכנס לתיק הפקדון; לא נלקח מהכלוא דבר, יחתום הכלוא על הצהרה לענין זה; סירב הכלוא לחתום על הרשימה או על ההצהרה, יציין זאת המפקד, או מי שהוא הסמיכו לכך, על גבי הרשימה או ההצהרה, בנוכחות עד נוסף, ויפרט את נימוקי הסירוב.
(ב)
חפצי הכלוא, שנלקחו ממנו כאמור, יישמרו במחסן ציוד לאחסנת חפצי כלואים, בקופת פלדה, ארון או במקום מתאים אחר כפי שיורה המפקד.
(ג)
כלוא משתחרר יקבל, לפני שחרורו, את כל החפצים, המסמכים והכסף שנלקחו ממנו ביום קבלתו לבית הסוהר, ויאשר קבלתם בכתב ובחתימת ידו.
פעולות אחרות
(א)
פעולות ורישומים אחרים הנוגעים לקבלת הכלוא לבית הסוהר ייקבעו בפקודות הקבע.
(ב)
עד להשלמת הפעולות האמורות בתקנות 18, 19, 20, 32(ב) ובתקנה זו, ישוכן הכלוא בתא מיון למתקבלים, זולת אם הורה המפקד אחרת.
מסירת מידע לכלוא על זכויותיו וחובותיו
פקודות הקבע הנוגעות לזכויות הכלוא וחובותיו יובאו לידיעתו בהקדם האפשרי לאחר קבלתו לבית הסוהר.
[תיקון: תשס״ח]

סימן ב׳: נהלי שחרור והפחתת עונש

שחרור
(א)
אסיר או חבוש ישוחרר ביום האחרון לתקופת מאסרו או מחבושו.
(ב)
עציר ישוחרר ביום שפקע תקפה של פקודת המעצר, אם לא נתקבלה בבית הסוהר, לפני כן, פקודת מעצר אחרת נגדו או מסמך המעיד כי פקודת המעצר שלפיה הוא כלוא הוארכה לתקופה נוספת, או פסק דין או פסק שניתן נגד העציר והמורה על כליאתו, או כל מסמך אחר המורה על החזקתו הנוספת במשמורת הצבא.
(ג)
בוטלה פקודת המעצר שלפיה עצור עציר, תישלח מיד הודעה על כך למפקד והעציר ישוחרר מיד עם קבלת ההודעה.
(ד)
היה היום שבו יש לשחרר כלוא יהודי לפי תקנות משנה (א) עד (ג) אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 (להלן – הפקודה), או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.
(ה)
היה היום שבו יש לשחרר כלוא שאינו יהודי, לפי תקנות משנה (א) עד (ג), אחד מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א(א) לפקודה או יום שבתון או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א(א) לפקודה, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים – ביום שלפניו.
(ו)
כלוא ישוחרר בשעות שקבע לכך המפקד אך לא יאוחר מצהרי יום שחרורו.
הפחתת עונש לכלוא שנידון לתקופת כליאה הקצרה ממאה ימים
נידון כלוא למחבוש או למאסר לתקופה מצטברת רצופה העולה על עשרה ימים והקצרה ממאה ימים, רשאי המפקד להורות, אם ראה שהכלוא ראוי להפחתת עונשו, כי יופחת יום אחד מכל עשרה ימים של תקופת מחבוש או מאסר שעל הכלוא לרצות.
הפחתת עונש לאסיר, שתקופת מאסרו ממאה ימים עד שנה
(א)
בתקנה זו –
”אסיר“ – מי שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על שנה;
”רשות להפחתת העונש“ –
(1)
לגבי אסיר, שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על ששה חדשים – קמצ״ר;
(2)
לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על ששה חדשים – ראש אכ״א או מי שהוא הסמיכו לכך, על פי המלצת קמצ״ר;
”הוראה לצמצום הפחתת העונש“ – צמצום הפחתת העונש לפי תקנות 59(5) או 60(5) או הפסד ימי שחרור לפי סעיפים 58 או 59 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”התקופה המזערית“ – שני שלישים מכלל תקופת המאסר, שהאסיר נידון לה או שלושה חדשים, לפי התקופה הארוכה יותר, בתוספת סך כל הימים שנקבעו בכל הוראה לצמצום הפחתת העונש.
(ב)
מי שנידון לתקופות מאסר אחדות או לתקופות מחבוש ומאסר, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת העונש ובין לאחר מכן, רואים אותו, לענין תקנה זו, כמי שנידון לתקופת מאסר אחת, שהיא סך כל התקופות המצטברות של אותם עונשי מאסר ומחבוש.
(ג)
רשות להפחתת עונש רשאית לשחרר אסיר לפני תום תקופת מאסרו, אם ראתה שהאסיר ראוי לשחרור, ובלבד שתקופת המאסר שריצה האסיר לא תפחת כתוצאה מכך מהתקופה המזערית.
[תיקון: תשס״ח]

סימן ג׳: הקדמת שחרור לרגל חג

הגדרות [תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2]
”חג“ –
(1)
לגבי כלל הכלואים – ראש השנה ויום העצמאות;
(2)
לגבי כלואים בני הדת היהודית או כלואים שאינם בני אחת הדתות המנויות בפסקאות (3) עד (5) – גם יום כיפור ופסח;
(3)
לגבי כלואים בני העדה הדרוזית – גם חגי נבי שועייב ועיד אל אדחא;
(4)
לגבי כלואים בני הדת המוסלמית והצ׳רקסית – גם עיד אל פיטר ועיד אל אדחא;
(5)
לגבי כלואים בני הדת הנוצרית – גם חג המולד וחג הפסחא;
”יום החג“ – יומו הראשון של החג;
”מאסר בפועל“ – למעט מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית.
תנאים להקדמת שחרור לרגל חג [תיקון: תשס״ח]
נידון כלוא למחבוש או למאסר בפועל, רשאי קמצ״ר להורות על הפחתת עונשו לתקופה מרבית של שמונה ימים, כך שישוחרר בערב החג, וזאת בהתקיים התנאים המצטברים האלה:
(1)
מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר, יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת, שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;
(2)
תקופת ריצוי עונשו מסתיימת ביום החג או בתוך 7 ימים לאחריו;
(3)
ביום החג ריצה הכלוא מחצית לפחות מהעונש שהוטל עליו;
(4)
התנהגות הכלוא בבית הסוהר היתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד בית הסוהר שבו מרצה הכלוא את עונשו;
(5)
לגבי אסיר – פסק הדין בעניינו חלוט; לגבי חבוש – הוא מרצה עונש בן למעלה מ־14 ימים.
דין שחרור לרגל חג של עבריין מין כדין שחרור על תנאי [תיקון: תשס״ח]
שחרור לרגל חג של עבריין מין כהגדרתו בסעיף 510(ד) לחוק, יראוהו כשחרור לפי אותו סעיף, והוראותיו יחולו בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשע״ב]

סימן ד׳: שחרור מינהלי

הגדרות [תיקון: תשע״ב]
”אסיר“ – לרבות חבוש;
”יתרת מאסר“ – תקופת המאסר שנותרה לאסיר לשאת עד לסיום תקופת מאסרו המלאה או עד מועד שנקבע לשחרורו המוקדם לפי החלטת ועדה לעיון בעונש או לפי פרק זה או לפי כל דין והכל לפי התקופה הקצרה מביניהן (להלן – סיום תקופת מאסרו);
”מאסר“ – לרבות מחבוש;
”שחרור מינהלי“ – שחרור אסיר טרם סיום תקופת מאסרו לפי סימן זה;
”תפוסת אסירים“ – מספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר הצבאיים, לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים או השוהים בחופשה, לפי תקנות אלה;
”תקן כליאה“ – מספר מקומות הכליאה של אסירים בבתי הסוהר הצבאיים, כפי שהורה הקמצ״ר באישור ראש אכ״א.
שחרור מינהלי והתנאים לו [תיקון: תשע״ב]
עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, רשאי הקמצ״ר לפי שיקול דעתו ובמועד שימצא לנכון, להורות שישוחרר טרם סיום תקופת מאסרו אסיר שביום מתן ההוראה (להלן – היום הקובע), מתקיימים בו התנאים המצטברים האלה:
(1)
האסיר לא הורשע בעבירה מסוג פשע;
(2)
האסיר נידון לתקופת מאסר העולה על 28 ימים;
(3)
יתרת מאסרו של האסיר אינה עולה על 7 ימים.
דין קדימה בשחרור [תיקון: תשע״ב]
(א)
בשחרור מינהלי, דין קדימה לאסיר שיתרת מאסרו היא הקצרה ביותר.
(ב)
שחרור לפי סימן זה יהיה עד שתגיע תפוסת האסירים לתקן הכליאה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם לכמה אסירים יתרת מאסר זהה, ישוחררו כולם אף אם תקטן בכך תפוסת האסירים מתקן הכליאה.
דין שחרור מינהלי כדין שחרור על תנאי [תיקון: תשע״ב]
שחרור מינהלי של עבריין מין כהגדרתו בסעיף 510(ד) לחוק, יראוהו כשחרור לפי אותו סעיף, והוראותיו יחולו על שחרור כאמור, בשינויים המחויבים.

פרק ה׳: שירותי בתי הסוהר

שיכון [תיקון: תשנ״ב]
(א)
כל כלוא ישוכן במגורים שקבע לו המפקד.
(ב)
כלואים שהם קצינים יוחזקו במקום נפרד מכלואים אחרים.
(ג)
כל תא המשמש לשיכון כלואים, לרבות חדר ואוהל (להלן – תא שיכון), יסומן במספר ויירשם ברשימת התאים של בית הסוהר.
(ד)
לא ישוכנו בתא שיכון יותר כלואים ממספר המיטות שבו.
(ה)
כל כלוא יקבל מיטה, מזרן, שמיכות וכלים אחרים, כפי שייקבע בפקודות הקבע.
(ו)
המפקד יקבע בפקודות הקבע את אופן מינויים וחובותיהם של הכלואים המשמשים בתפקידים תורניים בתאי השיכון.
(ז)
המפקד רשאי להורות, באישור מוקדם של קצין רפואה או קצין בריאות נפש, כי כלוא לא יקבל שמיכות או כלים אחרים הניתנים לכלואים, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם שמירה על חייו או בריאותו של הכלוא.
(ח)
הוראות תקנות משנה (ד), (ה) ו־(ז) יחולו גם כאשר הכלוא מולן זמנית שלא בתאו, לרבות בתא הפרדה, לפי תקנה 65.
תלבושת
(א)
כלוא ילבש מדים, שיסופקו לו בבית הסוהר.
(ב)
כלוא לא יענוד סימני דרגה, אותות וכל סימן או סמל צבאי אחר.
(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), כלוא המתייצב בבית דין צבאי, יופיע בתלבושת צבאית מלאה.
מזון
(א)
כלוא יקבל מנת מזון יומית בהתאם לאמור בפקודות הצבא.
(ב)
כלוא חולה יקבל מנת מזון יומית לפי הוראות קצין הרפואה.
(ג)
לא יוכנס לבית הסוהר מזון המיועד לכלואים, אלא באישור המפקד.
(ד)
הוראות תקנה 26(ז) יחולו גם לגבי סוגי מזון.
נקיון
(א)
כל המבנים והמיתקנים בבית הסוהר ינוקו ויישטפו מדי יום, ויחוטאו בהתאם להוראות קצין הרפואה.
(ב)
הקירות הפנימיים של כל תא שיכון, למעט אוהל, יסויידו אחת לשלושה חדשים.
(ג)
בתקופת הקיץ יתקלח כלוא מדי יום ביומו ופעם בשבוע לפחות במים חמים; בתקופת החורף יתקלח כלוא במים חמים פעמיים בשבוע לפחות.
(ד)
כלוא יגלח פניו מדי יום.
(ה)
כלוא המוחזק בריתוק לתא לפי תקנה 41 יתגלח בהשגחתו של חייל מסגל בית הסוהר; לא יושאר ברשות כלוא כאמור סכין או תער והם ייאספו בגמר הגילוח וירוכזו לשימוש חוזר במקום שקבע לכך המפקד.
(ו)
על אף האמור בתקנת משנה (ד) לא יתגלח כלוא אם קצין הרפואה קבע כי מטעמים רפואיים הדבר אסור עליו.
(ז)
פקודת המטכ״ל בדבר פטור חיילים מגילוח מטעמי דת תחול גם על כלואים.
(ח)
שערותיו של כלוא יסופרו אחת לעשרה ימים.
(ט)
לא יגולח ראשו של כלוא שלא מרצונו, אלא מטעמי בריאות, לפי הוראות קצין הרפואה.
(י)
כלוא יחליף לבנים ובגדים אחרים פעם אחת בשבוע לפחות.
כביסה
(א)
כלוא חייב לכבס את לבניו ובגדיו בעצמו.
(ב)
בגדים ושמיכות, שאינם ניתנים לכביסה, יחוטאו מעת לעת לפי הוראות קצין הרפואה.
ספריה
(א)
בבית הסוהר תהיה ספריה לשימושם של הכלואים.
(ב)
כלוא רשאי לקבל חומר קריאה מהספריה לקריאה בתאו.
(ג)
כלוא רשאי לקבל חומר קריאה מן החוץ, פרט לחומר העלול, לדעת המפקד, להזיק למהלך החקירה או המשפט המתנהל נגדו, או חומר שהקמצ״ר אסר לקוראו בבית הסוהר.
(ד)
סדרי השאלתו של חומר הקריאה מהספריה לכלואים ומשלוח חומר קריאה מן החוץ ייקבעו בפקודות הקבע.
דת [תיקון: תשמ״ז]
(א)
המפקד יקבע סידורים מתאימים בבית הסוהר שיאפשרו לכל כלוא דתי לקיים את מצוות דתו.
(ב)
כל כלוא רשאי להתקבל לראיון אצל רב צבאי או כהן דת של אותו כלוא, אם ביקש זאת.
(ג)
רב צבאי או כהן דת, לפי הענין, יהיו נוכחים בבית הסוהר בכל מקרה בו מחייבות זאת הנסיבות.
(ד)
(בוטלה).
תנאי שירות
המפקד, או מי שהוא מינהו לכך, יטפל בבעיות הקשורות בתנאי שירות של כלוא.
טיפול רפואי
(א)
קצין הרפואה ינהל יומן רפואי וירשום בו כל בדיקה של כלוא וכל ביקורת רפואית שערך בבית הסוהר, וכן את ההמלצות שנתן בעקבות הבדיקה או הביקורת.
(ב)
קצין הרפואה יבדוק כל כלוא עם קבלתו לבית הסוהר, ולאחר מכן כל אימת שהכלוא יתלונן על מחלה או מיחוש; כלוא הדורש לראות קצין רפואה יובא לפניו בהקדם האפשרי.
(ג)
קצין הרפואה ירשום בכרטיסו הרפואי של הכלוא את הפרטים על מצב בריאותו, תוצאות בדיקות שנבדק, המחלות שחלה בהן וכן את המלצותיו ביחס לאותו כלוא.
(ד)
קצין הרפואה יודיע למפקד בכתב, ללא דיחוי, על כל מקרה של מחלה מדבקת בין הכלואים ועל האמצעים שיש לנקוט כדי לשמור על בריאותו של החולה ועל בריאות יתר הכלואים.
(ה)
המפקד חייב לבצע ולישם את ההמלצות הרפואיות שנתן קצין רפואה; אם למפקד ספק בדבר תוכן ההמלצות שניתנו, היקפן או משמעותן, יפנה, מיד עם קבלתן, אל קצין הרפואה שנתן אותן כדי לקבל הבהרות נוספות.
(ו)
סבר המפקד כי יש סיבה המצדיקה עיון מחדש בהמלצות הרפואיות, רשאי הוא לפנות אל קצין הרפואה שנתן את ההמלצות האמורות, או אל הסמכות הרפואית הממונה עליו, ולבקש לבדוק את ההמלצות בדרך שימצא לנכון; אין בפניה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההמלצות שניתנו.
העברת כלוא לבית־חולים
(א)
קבע קצין הרפואה כי יש להעביר כלוא לטיפול בבית חולים, משום שהוא נזקק לטיפול רפואי שאין אפשרות לתיתו בבית הסוהר, יורה המפקד להעביר את הכלוא לבית חולים.
(ב)
בהיעדר קצין רפואה, מוסמך חובש לקבוע כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
המפקד אחראי לשמירה על הכלוא בעת שהייתו בבית החולים, והוא יתאם את סדרי השמירה עם הגורם המתאים בבית־חולים, זולת אם הורה קמצ״ר אחרת.
(ד)
כלוא המאושפז בבית חולים, דינו כדין כלוא בבית הסוהר ויחולו עליו תקנות אלה בכפוף למגבלותיו הרפואיות ובכפוף לאמור בפקודות הצבא ובפקודות הקבע.
העברת אסיר לבית־חולים לחולי־נפש
לא יועבר אסיר לבדיקה, טיפול או אישפוז בבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר אלא בהתאם להוראות פקודות מטכ״ל 33.0306.
רפואה מונעת
(א)
כל ההוראות בדבר רפואה מונעת המחייבות באיזור שבו נמצא בית סוהר ובכלל זה ההוראות הנוגעות לפעולות חיסון, לקבלת תרופות מונעות ולנקיטת אמצעים מונעים אחרים, מחייבות גם בבית הסוהר.
(ב)
קצין הרפואה חייב לבדוק אחת לשבוע את התנאים התברואיים בבית הסוהר.
(ג)
קצין הרפואה, או מי שהוא קבע לכך, ינהל יומן תברואי בהתאם לפקודות הצבא.
(ד)
מיתקני התברואה בבית הסוהר יישטפו בכל בוקר ובכל ערב ויטואטאו וקירותיהם יחוטאו ויסוידו לעיתים קרובות.
(ה)
הסדרי התברואה, שנקבעו בנוגע למיתקנים צבאיים אחרים, יחולו גם על בתי הסוהר אלא שקצין הרפואה רשאי לקבוע בכל בית סוהר הוראות נוספות, לפי תנאי המקום.
טיפול רפואי בכלוא, על כרחו [תיקון: תשנ״ב]
אין בהוראות תקנות 34 עד 37 כדי לגרוע, לגבי כלוא, מהוראות סעיף 20א לחוק.

פרק ו׳: המשטר הפנימי

הפרדה בין כלואים מסוגים שונים
(א)
אסירים, חבושים ועצירים ישוכנו בנפרד אלה מאלה, זולת אם הורה קמצ״ר אחרת.
(ב)
לכל סוג כלואים יהא חדר אוכל נפרד; אם אין אפשרות לקיים בבית הסוהר חדרי אוכל נפרדים – ייקבעו סידורים שיבטיחו הפרדה בין מועדי הארוחות לסוגי הכלואים השונים.
(ג)
מפקדת בית הסוהר לנשים רשאית להורות כי לא תהא הפרדה בתאי השיכון ובחדר האוכל של הכלואות לסוגיהן.
משטר שונה לכלואים לסוגיהם
המפקד יקבע משטר פנימי שונה לכלואים לסוגיהם, בכפוף להוראות פקודות הצבא.
יציאה מהתא
כלוא לא יעזוב את תאו אלא בשעות ובתנאים המפורטים בפקודות הקבע.
ריתוק לתא
(א)
כלוא לא ירותק לתא אלא בהוראת המפקד, קצין הרפואה או קצין בריאות הנפש.
(ב)
כלוא, המרותק לתאו, יוצא לטיול יומי באויר החפשי למשך שעה לפחות.
כיבוי אורות
לאחר כיבוי אורות יימצא כל כלוא בתאו ולא יצא ממנו אלא לעשיית צרכיו, אם תנאי התברואה מחייבים זאת, או באישור המפקד או הקצין התורן.
עישון
(א)
לא יעשן כלוא אלא בזמן ובמקום שקבע לכך המפקד.
(ב)
קמצ״ר יקבע לכלואים או לסוג של כלואים את מנת הסיגריות היומית.
תעסוקת כלואים
(א)
בכפוף לתקנות אלה יועסקו הכלואים בבית הסוהר בסוגי עבודות שיקבע קמצ״ר; את סוגי העבודות יפרסם המפקד בפקודות הקבע.
(ב)
עציר שהוא חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל, יועסק ככל האפשר בעבודות שמקובל להטילן על חיילים.
(ג)
כלוא בעל דרגת קצין או נגד לא יועסק בכל עבודה שלא היה מועסק בה בשל דרגתו, אלמלא נכלא.
(ד)
לא יועסק כלוא בכל עבודה שאיננה נעשית במישרין בשביל הצבא, רכושו או מיתקניו, אלא על פי הוראה מאת קמצ״ר ובאישור ראש אכ״א.
(ה)
הוצאו כלואים לעבודה אל מחוץ לבית הסוהר, יקבע קמצ״ר הסדר מיוחד באשר למשטר ולמשמעת שלהם בעת שהותם מחוץ לבית הסוהר.
הדרכה, חינוך ואימונים [תיקון: תשס״ג]
(א)
המפקד יקבע בפקודות הקבע תכנית חינוך ואימונים לכלואים שתכלול בין היתר, השכלת יסוד, השכלה כללית, עברית, תרגילי סדר ואימון גופני.
(ב)
פעולות חינוך ואימונים לפי התכנית יבוצעו בידי סגל בית הסוהר ואולם המפקד רשאי למנות כלואים מתאימים להדרכת כלואים אחרים בעבודה, בלימודים ובאימונים.
שחרור כלוא מפעילות
קצין הרפואה רשאי, מטעמים רפואיים, להורות על שחרורו של כלוא מעבודה או מאימונים או להתנות ביצועם בתנאים מסויימים.
שעות התעסוקה
(א)
לא יועסק כלוא יותר מ־60 שעות בשבוע ויותר מ־10 שעות ביום.
(ב)
לא יועסק כלוא בימי מנוחה שנקבעו בסעיף 18א(א) לפקודה ואם אינו יהודי לא יועסק גם ביום שבתון או ביום חגו שנקבע על פי הפקודה; הגבלה זו אינה חלה על העסקת הכלוא בשירותים חיוניים, כפי שהוגדרו בפקודות הקבע.
משלוח מכתבים וקבלתם
(א)
כלוא רשאי לשלוח גלויה אחת ליום ולצורך כך יקבל, לפי בקשתו, כלי כתיבה.
(ב)
כלוא רשאי לקבל מכתבים מן החוץ במספר בלתי מוגבל.
ביקורת מכתבים [תיקון: תשנ״ג]
(א)
בתקנה זו, ”מכתב“ – לרבות גלויה.
(ב)
כל מכתב הנשלח בידי כלוא או המתקבל עבורו יעבור תחילה ביקורת של המפקד או של אדם שהוא הסמיכו לכך, ואולם מכתבים המוחלפים בין כלוא לעורך דינו לא יעברו ביקורת, אלא אם כן הורה כך המפקד או סגנו; הוראה כאמור יכול שתינתן בין אם המכתב נראה חשוד מטעם כלשהו, ובין אם הדבר דרוש למטרת קיום בטחון בית הסוהר או בטחון המדינה.
(ג)
מבקר המכתבים יעכב כל מכתב אשר אם יגיע ליעדו עלול, לדעתו, לפגוע במשמעת בית הסוהר, בבטחונו, במשמורתם היעילה של הכלואים, במהלך החקירה המתנהלת נגד כלוא או שתכנו נוגד את הוראות הצבא, ואולם אם ניתן להכשיר את המכתב על ידי השמדת חלקים ממנו או מחיקתם, לא יעוכב ויועבר לתעודתו לאחר המחיקה או ההשמדה של חלקים כאמור; הוראה זו לא תחול על מכתב העשוי לשמש ראיה בהליך משפטי, והוא יעוכב בכל מקרה.
(ד)
מכתב שעוכב כאמור יועבר לכלוא עם שחרורו מבית הסוהר, אלא אם כן הוא דרוש כראיה בהליך משפטי.
(ה)
הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על קבילה שמגיש כלוא לנציב קבילות חיילים; קבילה כאמור תוגש במעטפה סגורה למפקד, אשר יעבירנה, מבלי לפתחה, לנציב הקבילות.
ביקורים [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב]
(א)
ביקורים אצל כלואים ייערכו בחדר הביקורים במועדים הקבועים בפקודת מטכ״ל 33.0317.
(ב)
קמצ״ר רשאי להגביל את מספר האנשים הרשאים לבקר כלוא, למעט ביקור סניגורו.
(ג)
משך ביקור ייקבע ברשיון הביקור.
(ד)
שם המבקר, מענו ויחסו או קרבתו לכלוא יירשמו ביומן מבקרים; המפקד או הקצין התורן רשאי למנוע כניסתו של מי שסרב למסור פרטים כאמור, ואת הסירוב ירשום ביומן המבקרים.
(ה)
סניגורו של כלוא רשאי לבקרו, לפי רשיון ביקור, והוא רשאי לשוחח עם הכלוא בתחום ראייתו של חייל המשמר.
(ו)
בתקנה זו, ”סניגורו של כלוא“ – אדם, שכלוא בחר בו לסניגורו לפי סעיף 316 לחוק, או אדם שמונה סניגור צבאי לכלוא לפי סעיף 321 לחוק.
(ז)
לא יורשה לבקר בבית סוהר אדם שריצה עונש מאסר בכלא, אלא אם כן קיבל לכך היתר מאת מפקד; לענין זה –
”כלא“ – בית סוהר, לרבות בית סוהר שהוכרז לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1972, מיתקן כליאה ובית סוהר שהוכרז מכוח צו של מפקד כוחות הצבא באזור;
”אזור“ – יהודה שומרון וחבל עזה.
(ח)
מפקד רשאי לאסור כניסת אדם לבית סוהר או להפסיק ביקור או פגישה עם כלוא, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם יעביר מידע בין כלואים או יגרום לפגיעה בבטחון או בסדר הטוב והמשמעת בבית הסוהר.
חפצים אסורים
(א)
כלוא רשאי להחזיק ברשותו כל חפץ שהביא עמו או שקיבל כדין, לרבות מכתבים, חומר קריאה וצרכי לבוש והיגיינה אישית, לפי תקן ציוד שיקבע מדי פעם מטכ״ל – אג״א בהתאם לעונת השנה.
(ב)
ההוראה שבתקנת משנה (א) לא תחול על כסף, דברי ערך וכל חפץ העלול לשמש בידי הכלוא לחבלה, בריחה או תקיפה.
(ג)
המפקד או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לערוך חיפושי פתע אצל הכלואים ובכליהם לשם גילוי חפצים אסורים בהחזקה.
(ד)
כל חייל מסגל בית הסוהר חייב לתפוס חפץ אסור שמצא ברשותו של כלוא ולהודיע על כך למפקד.
(ה)
חפצים אסורים שנמצאו ברשותו של כלוא יימסרו לאפסנאות בית הסוהר ויירשמו בהתאם לתקנה 20; המפקד או מי שהוא הסמיכו לכך ישקול נקיטת אמצעים נגד הכלוא.

פרק ז׳: שיבוץ משקם

הגדרה
בפרק זה, ”שיבוץ משקם“ – שיבוצו של אסיר, המטופל על ידי המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות בצה״ל (להלן – מקא״מ) ביחידה של צה״ל מחוץ לבית הסוהר, לצורך אימונים או תעסוקה אחרת.
ועדה לשיבוץ משקם
בועדה לשיבוץ משקם (להלן – הועדה) יהיו חברים נציג ראש מקא״מ, שיהא יושב ראש הועדה, נציג הפרקליט הצבאי הראשי, נציג קצין השלישות הראשי ונציג קמצ״ר.
הוראה בדבר שיבוץ משקם
הועדה רשאית להורות על שיבוץ משקם של אסיר, שנדון למאסר בפועל לתקופה רצופה העולה על ששה חדשים וריצה שליש לפחות מעונשו, וכן על שיבוץ משקם של אסיר שאינו עומד בתנאים האמורים, אם חבר הועדה שהוא נציג קמצ״ר וחבר הועדה שהוא נציג הפרקליט הצבאי הראשי הסכימו לכך.
תוקף שיבוץ משקם
השיבוץ המשקם יחל במועד שבו הגיע האסיר ליחידה שבה שובץ ויסתיים בתום תקופת המאסר, זולת אם בוטל לפני כן לפי תקנה 56.
ביטול שיבוץ משקם
(א)
הועדה רשאית לבטל הוראה בדבר שיבוץ משקם, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
האסיר הורשע בעבירה בידי בית משפט, בית דין צבאי או בידי קצין שיפוט;
(2)
הועדה ראתה, לאחר שעיינה בחוות דעת בכתב של מפקדו של האסיר, ובכל חומר אחר שמצאה לנכון, כי האסיר אינו ממלא אחר כללי המשמעת הצבאית.
(ב)
הועדה לא תחליט על ביטול שיבוץ משקם, אלא לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות להשמיע את דברו בפניה, ואולם אם האסיר לא התייצב לפני הועדה במועד שנקבע לכך או שאין אפשרות לשמוע דבריו מחמת היעדרו מן השירות במסגרת השיבוץ המשקם, שלא ברשות, רשאית הועדה להחליט בלא לשמוע עמדת האסיר.
(ג)
החלטת הועדה לפי תקנת משנה (א) תשמש אסמכתא להחזרת האסיר לבית הסוהר לריצוי יתרת מאסרו, בניכוי התקופה שמיום תחילת השיבוץ המשקם עד ליום שתקבע הועדה בהחלטתה כמועד שבו יסתיים השיבוץ המשקם.
ערר על ביטול שיבוץ משקם
(א)
אסיר רשאי לערור לפני ראש אכ״א על החלטת הועדה, לפי תקנה 56, לבטל את השיבוץ המשקם, ורשאי הוא לצמצם עררו לענין המועד שקבעה הועדה לסיום השיבוץ המשקם.
(ב)
ראש אכ״א רשאי לבטל את החלטת הועדה לפי תקנה 56 ולהורות על שיבוצו של האסיר מחדש בשיבוץ משקם בתנאים שיקבע, או ללא תנאים, וכן רשאי הוא, לאחר שעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, לשנות את המועד שקבעה הועדה כמועד שבו יסתיים השיבוץ המשקם, לפי הענין.
(ג)
אין בערר לפי סעיף זה כדי לעכב את החזרת האסיר לבית הסוהר בהתאם לתקנה 56, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת.
דין אסיר בשיבוץ משקם
דין אסיר המצוי בשיבוץ משקם, לכל דבר וענין, כדין חייל ביחידה שבה שובץ, אולם כל עוד הוא משובץ כאמור –
(1)
יראוהו כנתון כדין במשמורת הצבא, לענין סעיף 121 לחוק;
(2)
יחולו לגביו הוראות תקנה 25, לענין הפחתת העונש.

פרק ח׳: אמצעי משמעת

אמצעי משמעת שבסמכות קצין מסגל בית הסוהר [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג]
הפר כלוא את משמעת בית הסוהר, רשאי קצין מסגל בית הסוהר, שדרגתו סגן ומעלה, לנקוט כלפיו אמצעי משמעת אלה:
(1)
שלילת הזכות למשלוח מכתבים לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים;
(2)
שלילת הזכות לקבל ביקור אחד, למעט ביקורים של סניגור;
(3)
שלילת הזכות לקבל את מנת הסיגריות היומית לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים;
(4)
כליאה בתא הפרדה למשך תקופה שלא תעלה על –
(א)
48 שעות – אם דרגתו סגן ומעלה.
(ב)
96 שעות – אם דרגתו סרן ומעלה.
(ג)
7 ימים – אם דרגתו רב סרן ומעלה.
(5)
צמצום הפחתת העונש בשיעור שלא יעלה על שבעה ימים.
אמצעי משמעת שבסמכות המפקד [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג]
הפר כלוא את משמעת בית הסוהר, רשאי המפקד או קצין מסגל בית הסוהר שדרגתו סגן אלוף ומעלה לנקוט כלפיו אמצעי משמעת אלה:
(1)
שלילת הזכות למשלוח מכתבים לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר ימים;
(2)
שלילת הזכות לקבל שני ביקורים, למעט ביקורים של סניגור;
(3)
שלילת הזכות לקבל את מנת הסיגריות היומית לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים;
(4)
כליאה בתא הפרדה למשך תקופה שלא תעלה על 14 ימים;
(5)
צמצום הפחתת העונש בשיעור שלא יעלה על עשרים ושמונה ימים.
הפוגה בין תקופות כליאה בתא הפרדה [תיקון: תשנ״ב]
ננקט אמצעי משמעת של כליאה בתא הפרדה לפי תקנות 59(4) או 60(4), לא יינקט נגד הכלוא אמצעי משמעת נוסף מסוג זה, עד עבור שלושה ימים מתום הכליאה בתא הפרדה.
כללים להטלת אמצעי משמעת
(א)
לא יינקט אמצעי משמעת נגד כלוא, אלא אם כן הוקראו בפניו דברי התלונה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ב)
אמצעי משמעת יכול שיינקטו בנוסף לכל עונש, ואין בהם כדי לפטור מכל עונש לפי כל חוק.
(ג)
ננקט לגבי כלוא אמצעי משמעת, יירשם הדבר בגליונו המשמעתי ויצורף לתיקו האישי.
המתקת אמצעי משמעת
קמצ״ר רשאי לבטל או להפחית אמצעי משמעת שננקטו לפי פרק זה.
אמצעי משמעת על תנאי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
המפקד או קצין מסגל בית הסוהר, המוסמך לנקוט אמצעי משמעת לפי תקנה 59 או 60 (בתקנה זו – קצין מוסמך) רשאי לצוות כי אמצעי המשמעת, כולם או מקצתם, יהיו על תנאי ויהיו תלויים ועומדים לתקופה שיקבע הקצין המוסמך (להלן – תקופת התנאי), ובלבד שתקופת התנאי לא תעלה על ששה חדשים.
(ב)
תקופת התנאי תסתיים במועד שנקבע או בגמר ריצוי העונש, לפי המוקדם שביניהם.
(ג)
הועבר הכלוא לבית סוהר אחר, ימשיכו לעמוד בתקפם אמצעי המשמעת על תנאי שננקטו נגדו.
(ד)
הפר כלוא את משמעת בית הסוהר תוך תקופת התנאי (להלן – הפרה נוספת), יהיה קצין מוסמך רשאי להפעיל את אמצעי המשמעת שנקבע על תנאי, בנוסף לנקיטת אמצעי המשמעת בשל ההפרה הנוספת.
(ה)
אמצעי המשמעת, שננקטו בשל ההפרה הנוספת, יכול שיהיו על תנאי, ובלבד שיהיו אמצעים שונים מאלה שהיו תלויים ועומדים נגד הכלוא בעת ההפרה הנוספת.
(ו)
אמצעי משמעת לפי תקנה 60, שננקטו על תנאי, לא יופעלו אלא בידי המפקד.
(ז)
ננקט אמצעי משמעת בשל הפרה נוספת, והופעל אמצעי משמעת על תנאי מאותו סוג, יהיו התקופות מצטברות זו לזו, זולת אם הורה הקצין המוסמך אחרת, אולם התקופה הרצופה שבה ייכלא כלוא בתא הפרדה לא תעלה, בכל מקרה, על 14 ימים.
תא הפרדה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בכל בית סוהר ייקבעו שני תאי הפרדה או יותר; קביעת תא הפרדה טעונה אישור בכתב של קמצ״ר וקצין הרפואה; תא הפרדה יצויין בשלט על דלתו.
(ב)
לא תוטל על כלוא כליאה בתא הפרדה, אלא אם כן אישר קצין הרפואה, כי הכלוא מסוגל לעמוד בכליאה כזו.
(ג)
לא יוחזק כלוא בתא הפרדה לפרק זמן העולה על יום, אלא אם כן אישרו קצין בריאות הנפש וקצין רפואה בכתב ומראש, בכל יום של הכליאה בתא הפרדה, כי הכלוא מסוגל לעמוד בכליאה כזו.
(ד)
כליאה בתא הפרדה גוררת מאליה שלילת זכויות העישון, התעסוקה והלימודים.
כבילה באזיקים
(א)
לא ייכבל כלוא באזיקים אלא אם כן סבור נותן ההוראה כי הכבילה הכרחית למניעת פגיעה גופנית בכלוא, באדם אחר או ברכוש, או למניעת בריחה; הוראה לכבול כלוא באזיקים תינתן בכתב, בצירוף נימוקים.
(ב)
הסמכות להורות על כבילת כלוא באזיקים בבית הסוהר תהיה בידי אלה:
(1)
עד שתים עשרה שעות – מפקד תורן או מפקד שדרגתו סגן ומעלה, ובלבד שההוראה תובא לאישור המפקד בהקדם האפשרי;
(2)
עד 72 שעות – מפקד בדרגת סא״ל לפחות;
(3)
מעל 72 שעות – המפקד, באישור קמצ״ר וקצין הרפואה.
(ג)
האחראי על ליווי כלוא מחוץ לבית הסוהר מוסמך להורות על כבילתו באזיקים למשך זמן הימצאו מחוץ לבית הסוהר, מהטעמים המנויים בתקנת משנה (א).
(ד)
כלוא הכבול באזיקים בתוך בית הסוהר ישוחרר מהם למשך 15 דקות בכל פרק זמן של 3 שעות, וכן בזמן ארוחות, בזמן עשיית צרכיו, ובשעות הלילה לאחר ספירת קצין תורן, ואולם המפקד או מפקד תורן רשאים להורות על כבילת הכלוא בניגוד להגבלות האמורות בתקנת משנה זו, אם קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות זאת; הוראה כאמור תינתן בכתב, בצירוף נימוקים.
בידוד
(א)
לא יבודד כלוא מכלואים אחרים אלא אם כן סבור נותן ההוראה כי הדבר הכרחי למען קיום המשמעת והסדר הטוב בבית הסוהר או לטובת הכלוא; הוראה לבודד כלוא מכלואים אחרים תינתן בכתב בצירוף נימוקים.
(ב)
הסמכות להורות על בידוד תהיה בידי אלה:
(1)
עד 48 שעות – קצין מסגל בית הסוהר שדרגתו סגן ומעלה;
(2)
עד 10 ימים – קצין כאמור בפסקה (1), באישור המפקד;
(3)
מעל 10 ימים – המפקד, באישור קמצ״ר.
(ג)
בידוד לפי הוראות תקנה זו טעון אישור קצין הרפואה.
כלוא הנמנע מאכילה
(א)
שביתות רעב אסורות בבית הסוהר.
(ב)
כלוא הנמנע במשך תקופה רצופה של 48 שעות או יותר מלאכול כמות מזון המספיקה לדעת קצין הרפואה, לאותה תקופה, מותר להאכילו על כורחו, בנוכחות קצין הרפואה ולפי הוראותיו.
(ג)
כלוא השובת רעב, יוחזק במשך כל זמן השביתה בנפרד, ככל האפשר, מיתר הכלואים.
חובת חייל למנוע עבירות
(א)
חייל מסגל בית הסוהר שנודע לו, או שהוא חושד, כי כלוא מתכוון לעבור עבירה, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, למפקד או למי שהוא הסמיכו לכך.
(ב)
חייל מהסגל חייב לעשות כל שביכלתו כדי למנוע מכלוא ביצועה של כל עבירה או הפרת משמעת בית הסוהר.
טיפול מיוחד
חייל מסגל בית הסוהר יסב את תשומת לבו של המפקד לכל כלוא המעורר תשומת לב מיוחדת, או שמצב בריאותו ראוי, לדעתו, לטיפול מיוחד.
איסור כניסה לתא בלילה
חייל מסגל בית הסוהר לא ייכנס בשעות הלילה לתאו של כלוא, אלא אם כן הוא מלווה בידי חייל נוסף, זולת אם יש צורך דחוף להכנס, ואין אפשרות לצרף אליו מיד חייל נוסף.
איסור העברת ידיעות וחפצים
חייל מסגל בית הסוהר לא יעביר לכלוא או ממנו כל חפץ או הודעה אלא באישור המפקד.
שימוש בכח
חייל מסגל בית הסוהר לא ישתמש בכח נגד כלוא, זולת אם יש הכרח בכך בקשר עם מילוי תפקידו או לשם הגנה עצמית, ולא ישתמש בכח יותר מכפי הצורך; חייל מהסגל יודיע בכתב לממונה עליו על כל מקרה של שימוש בכח.
פתיחה באש
(א)
חייל מסגל בית הסוהר לא יפתח באש על כלוא, אלא במקרה שהכלוא משתמש באלימות ויש לו יסוד להאמין כי המותקף נמצא בסכנת מוות או בסכנה של חבלה גופנית קשה.
(ב)
חייל כאמור לא יפתח באש כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזהיר את הכלוא במלים: ”עמוד, או שאני יורה“ או ”הפסק, או שאני יורה“ או במלים בעלות משמעות דומה, והכלוא לא ציית להוראה.
(ג)
החייל המשתמש בכלי יריה כאמור בתקנת משנה (א), יירה ראשית יריית אזהרה אחת או יותר באויר, כשכלי היריה מכוון בזוית של 90 מעלות כלפי מעלה ותוך תשומת לב לכך שהיריה לא תפגע באדם; רק אם יריית האזהרה לא הועילה רשאי הוא לירות בכלוא ואז יכוון את כלי היריה כלפי רגליו של הכלוא או אם הכלוא נמצא ברכב כלפי גלגלי הרכב, במגמה ליטול מהכלוא או מהרכב את כושר התנועה ולא להרוג את הכלוא.
(ד)
לא ישתמש חייל מסגל בית הסוהר בכלי יריה נגד הכלוא, בנוכחות הממונה עליו, אלא לפי פקודת הממונה.
(ה)
חייל היורה כאמור ייזהר מפגיעה באדם שאינו מעורב במעשה (עובר אורח, מתבונן וכו׳).
(ו)
מי שהשתמש או פקד להשתמש בכלי יריה כאמור בתקנה זו, יודיע על כך מיד בעל פה ובכתב לממונה עליו.
שימוש בגז מדמיע [תיקון: תשס״ב]
(א)
בתקנה זו –
”הגנה עצמית“ ו”צורך“ – כמשמעותם בסעיפים 34י ו־34יא לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”מכשיר דמע אישי“ – מכל קטן של גז CS הניתן לחיילים מסגל בית הסוהר לשם הגנה עצמית;
”מכל דמע לא אישי“ – מכל המכיל מספר קילוגרמים של גז CS שנועד לטיפול בהתפרעות מאורגנת של כלואים.
(ב)
לא יפעיל חייל מסגל בית הסוהר מכשיר דמע אישי כלפי כלוא אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
השימוש במכשיר הדמע נעשה בנסיבות של הגנה עצמית;
(2)
התקבל אישורו של קצין מסגל בית הסוהר להפעלת מכשיר הדמע; לא ניתן, בנסיבות הענין, לקבל אישור כאמור – יהיה החייל רשאי להפעיל את מכשיר הדמע על פי שיקול דעתו.
(ג)
השתמש החייל במכשיר דמע אישי כלפי כלוא, ידווח מיד בכתב למפקד ויפרט את הסיבות לכך.
(ד)
המפקד רשאי, בנסיבות מיוחדות המחייבות זאת, להורות על שימוש במכשיר דמע אישי כלפי כלוא מתפרע יחיד; הורה כן – ידווח מיד, בכתב, לקמצ״ר ויפרט את הסיבות למתן ההוראה.
(ה)
מכשיר דמע לא אישי לא יופעל כלפי כלואים אלא בהוראת המפקד ובהתקיים כל אלה:
(1)
השימוש במכשיר הדמע נעשה בשל התפרעות מאורגנת של כלואים או אירוע חריג אחר שבו מעורבת קבוצת כלואים;
(2)
השימוש במכשיר הדמע נעשה בנסיבות של הגנה עצמית או של צורך;
(3)
במקום נוכח קצין מסגל בית הסוהר;
(4)
השימוש במכשיר הדמע נעשה, ככל האפשר –
(א)
כאשר קצין רפואה נמצא בבית הסוהר;
(ב)
לאחר שהמפקד נועץ בקצין הרפואה, גם אם אינו נמצא במקום, באשר לסיכונים הבריאותיים המיידיים הצפויים כתוצאה מהשימוש במכשיר.
(ו)
הורה המפקד על שימוש כאמור במכשיר דמע לא אישי כאמור בתקנת משנה (ה), ידווח מיד, בכתב, לקמצ״ר ויפרט את הסיבות למתן ההוראה.
עבירות
עשה כלוא אחד המעשים המפורטים להלן, ישקול המפקד, או מי שהוא הסמיכו לכך, את העמדת הכלוא לדין לפני המפקד או לפני סגנו על עבירה לפי סעיף 133 לחוק, ובמקרים חמורים – ישקול המפקד העברת המקרה לטיפול הפרקליטות הצבאית:
(1)
השתמש בלשון מעליבה או גסה או בחוסר נימוס כלפי חייל מסגל בית הסוהר או מבקר;
(2)
היכה כלוא אחר או השתמש נגדו בכח;
(3)
עזב, ללא רשות, מקום שהוא חייב להימצא בו;
(4)
בא, ללא רשות, למקום שנקבע בפקודות קבע כמחוץ לתחום לגבי אותו כלוא;
(5)
בא בקשרים עם אדם שאתו אינו רשאי לבוא בקשרים;
(6)
התחלה או גרם במזיד להרעת מצב בריאותו או ניסה לעשות כן;
(7)
פגע בסדר של בית הסוהר או עבר באופן אחר על הוראה שנתן לו המפקד או אחד מחיילי סגל בית הסוהר.

פרק ט׳: הוראות שונות

חובות מיוחדות של המפקד
(א)
המפקד אחראי לבריאות הכלואים, ועליו למלא, ככל האפשר, אחר הוראותיהם של קצין הרפואה הראשי ושל קצין הרפואה.
(ב)
בנוסף לחובותיו האחרות כממונה על בית הסוהר חייב המפקד –
(1)
לקבוע, מדי ערב, בפקודות השגרה, את סדר יומו של בית הסוהר למחרתו;
(2)
לבדוק אישית, פעמיים בשבוע לפחות, את המזון הניתן לכלואים, כמותו ואיכותו;
(3)
לבדוק, לפחות אחת לכל 24 שעות, את מגורי הכלואים ומיתקני השירותים ולרשום פרטי הביקור ביומן המפקד;
(4)
לוודא ניהול היומנים והפנקסים שנקבעו בתקנות אלה ובפקודות הצבא;
(5)
לערוך, בלווית עוזריו, לפחות פעמיים בכל שבוע, ביקורת פתע בבית הסוהר, הן בשעות היום והן בשעות הלילה, ולרשום את פרטי הביקור ביומן המפקד;
(6)
לערוך מדי שבוע בשבוע סיור ביקורת תברואי בלווית קצין הרפואה ולטפל בהסרת הליקויים שנתגלו.
נשים
(א)
נשים לא תכלאנה בבית סוהר אחד עם גברים.
(ב)
גבר לא יועסק בכל תפקיד שהוא בתוך בית סוהר המיועד לנשים, אלא באישור המפקד, ובתנאי שחיילת מהסגל תתלווה אליו כל עת הימצאו בבית הסוהר.
איסור העברת כלואים
(א)
לא יועבר כלוא מבית סוהר אחד לבית סוהר אחר, צבאי או אזרחי, אלא באישור קמצ״ר.
(ב)
כלוא הנדרש להתייצב בבית דין צבאי או בבית משפט, יובא בליווי מתאים ובהתאם להוראות המפקד.
איסור קבלת טובות הנאה
(א)
חייל מסגל בית הסוהר לא יקבל מכלוא או מאת ידידו, קרובו או מכל אדם הפועל למענו, כל הענקה, מתנה, שירות או טובת הנאה אחרת, אף שלא בקשר עם תפקידו בבית הסוהר.
(ב)
חייל מסגל בית הסוהר יימנע מכל מגע עם כלוא שאינו הכרחי לשם מילוי תפקידו.
תלונות ובקשות
(א)
ההוראות המחייבות בצבא בדבר הגשת תלונות ובקשות בידי חיילים והטיפול בהן יחולו על תלונות ובקשות של כלואים בבית הסוהר, בשינויים הנובעים מתנאי בית הסוהר, כפי שיפורטו בפקודת הקבע.
(ב)
כל כלוא זכאי להתקבל, לפי בקשתו, לראיון אצל המפקד.
(ג)
חייל מסגל בית הסוהר יעביר לממונה עליו כל תלונה שנמסרה לו בידי כלוא.
צילום וטביעות אצבעות
(א)
כלוא חייב להצטלם ולמסור טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לכך בידי המפקד.
(ב)
בכל בית סוהר יונהגו סידורים מתאימים שיאפשרו למפקד או למי שהוא מינה לכך ולמצ״ח לחקור כלואים, לצלמם ולקחת טביעת אצבעותיהם בהתאם לחוק.
מות כלוא
מת כלוא בבית הסוהר, ידווח המפקד על כך מיד לקצין הרפואה, לקמצ״ר, לפרקליטות הצבאית של המרחב בו נמצא בית הסוהר ולשלישות הראשית, וינהג בענין בהתאם לאמור בפקודות הצבא.
חופשה מיוחדת [תיקון: תש״ס]
(א)
המפקד רשאי, להעניק לכלוא בנסיבות מיוחדות, ובתנאים שייקבעו בפקודות הקבע, היתר לשהות מחוץ לבית הסוהר לפרק זמן שלא יעלה על 72 שעות.
(ב)
נפטר בן משפחה של כלוא ולפי מצוות דתו עליו לקיים אבל בשל הפטירה, רשאי המפקד, להעניק לכלוא היתר לשהות מחוץ לבית הסוהר לתקופת האבל, ובלבד שלא תעלה על 8 ימים.
(ג)
בקשה להיתר שהייה מחוץ לבית הסוהר לא תישמע יותר מפעם בשבועיים, זולת אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ד)
כאשר החופשה חלה בשבת וחג הבאים ברציפות בזה אחר זה והנמשכים ביחד למעלה מ־72 שעות, ניתן לאשר חופשה כאמור בתקנת משנה (א) לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.
אצילת סמכויות [תיקון: תשנ״ה]
קמצ״ר רשאי לאצול סמכויותיו לפי תקנות אלה, כולן או מקצתן, לקצין שדרגתו סגן אלוף לפחות או שדרגתו רב־סרן והוא נושא מינוי מלא לתפקיד המחייב לפי תקן דרגת סגן־אלוף ובתפקיד מפקדת בית הסוהר הצבאי לנשים – אף אם אין הוא מחייב, לפי התקן, דרגה כאמור.
ביטול
תקנות בתי הסוהר הצבאיים, התשט״ז–1955 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושה חדשים מיום פרסומן.


כ״ט באלול התשמ״ו (3 באוקטובר 1986)
  • יצחק רבין
    שר הבטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.