תקנות המכס
תקנות המכס מתוך 
תקנות המכס, תשכ״ו–1965
ק״ת תשכ״ו, 274, 752, 1600, 2870; תשכ״ז, 1100, 3206; תשכ״ח, 84, 1177; תשכ״ט, 150, 917, 1280; תש״ל, 138, 394, 678, 1305, 1498, 2022; תשל״ב, 1078; תשל״ג, 152, 468, 468, 1260; תשל״ה, 40, 752, 1329, 2126; תשל״ו, 417, 725; תשל״ז, 642, 667, 904; תשל״ח, 68, 578; תשל״ט, 261, 466, 1662, 1764; תש״ם, 81, 548; תשמ״א, 61, 110, 376, 1536; תשמ״ב, 231, 1235, 1324; תשמ״ג, 512, 1284, 1563, 1592, 1924; תשמ״ד, 285, 592, 637; תשמ״ה, 462, 1795; תשמ״ו, 210, 233, 282, 442, 1122, 1487; תשמ״ז, 287, 735, 967; תשמ״ט, 140, 402, 1043, 1128, 1450; תש״ן, 378; תשנ״א, 284, 744, 808, 842, 868, 1234; תשנ״ב, 639, 825, 902, 1470; תשנ״ג, 458, 1013; תשנ״ד, 322, 631, 709; תשנ״ו, 37, 282, 1149, 1340, 1499; תשנ״ז, 95, 860, 986, 1114; תשנ״ח, 315; תשנ״ט, 675; תש״ס, 132, 588; תשס״א, 873; תשס״ב, 114; תשס״ד, 20, 43, 956; תשס״ה, 622; תשס״ז, 1147; תשס״ח, 214; תשע״ג, 472; תשע״ו, 157; תשע״ז, 952, 955; תשפ״ג, 930.
עדכון סכומים: י״פ תשמ״א, 2617; תשמ״ב, 313, 995, 2583; תשמ״ג, 367, 880, 2632; תשמ״ד, 798, 1363, 2880; תשמ״ה, 3156; תשמ״ו, 1218, 1443; תשמ״ח, 867, 1122, 2820; תשמ״ט, 1232, 1764, 3507; תש״ן, 1405, 1406, 3373; תשנ״א, 503, 1050, 3195; תשנ״ב, 956, 1422, 4060; תשנ״ג, 527, 1320, 3818; תשנ״ד, 1153, 2036, 4197; תשנ״ה, 568, 1743, 4085; תשנ״ו, 573, 1093, 4094; תשנ״ז, 1059, 1333, 4655; תשנ״ח, 638, 1592, 4539; תשנ״ט, 464, 1662; תש״ס, 1053, 2312, 4113; תשס״א, 3277; תשס״ב, 452, 1199, 3229; תשס״ג, 365, 1112; תשס״ו, 245, 1109, 4293; תשס״ז, 440; תשס״ח, 340, 1318, 3808; תשס״ט, 275, 1782, 4629; תש״ע, 1192, 3982; תשע״א, 1289, 1856, 5372; תשע״ב, 321, 1738, 5041; תשע״ג, 809, 2152, 6607; תשע״ד, 1038, 3239; תשע״ו, 3815, 10193; תשע״ז, 1138, 5005; תשע״ח, 1525, 5125, 9213; תשע״ט, 4137, 7456; תש״ף, 3424, 3433; תשפ״א, 6143; תשפ״ב, 1873, 3286; תשפ״ג, 4275, 4275, 6265; תשפ״ד, 3476, 3606.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 11 ו־232 לפקודת המכס וסעיף 2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:
הוראות תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים), תשכ״ט–1969 חלות, בשינויים המחוייבים, על ספרים מוחזקים המתנהלים או מוצאים על פי הוראות תקנות אלה.
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשכ״ו, תשס״ב, תשע״ז־2]
בתקנות אלה –
”בית מכס“ – (נמחקה);
”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, ויום העצמאות על פי חוק יום העצמאות, תש״ט–1949;
”מסי יבוא“ – מכס, מס ערך מוסף, מס קניה וכן מסים אחרים המוטלים לפי כל דין בישראל על יבוא;
”שעה נוספת“ – שעת עבודה ביום מנוחה או שעת עבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות;
”תעריף המכס“ – צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע״ז–2017.
פרק שני: דגל המכס
דגל המכס
דגל המכס כאמור וכמצוייר בתוספת השניה יונף על בית המכס ועל חרטום כלי־שיט בשירות רשות המכס, הכל לפי הענין.
פרק שלישי: אגרות שעות נוספות
ימי עבודה ושעות עבודה לענין שעות נוספות
(א)
לענין פרק זה, אם לא נאמר אחרת בחיקוק –
(1)
ימי העבודה הרגילים של רשות המכס הם כל ימות השנה למעט ימי מנוחה;
(2)
שעות העבודה הרגילות של רשות המכס הן כמפורט בתוספת השלישית.
(ב)
גובה המכס רשאי להרשות עבודה בימים שאינם ימי עבודה רגילים או בשעות שאינן שעות עבודה רגילות, בכפוף להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951.
[תיקון: תשכ״ו־2, תשל״ז־3, תשמ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״א]
(בוטלה).
פרק רביעי: חשבון מכר
פרטי חשבון [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ה]
כל חשבון מכר לטובין מיובאים או טובין מיוצאים יכיל פרטים אלה –
(1)
ארץ המקור; ארץ המקור היא, ביחס לטובין מעובדים – הארץ בה הסתיים בעיקרו תהליך עיבודם וביחס לטובין אחרים – הארץ בה גדלו או הופקו;
(2)
המקום והתאריך בהם הוכן החשבון;
(3)
השם והמען של המוכר והקונה;
(4)
כמות האריזות, תיאורם, סימונם ומספריהם;
(5)
תיאור הטובין בהתאם לסוג, מהות, טיב וכדומה, תוך הדגשת התכונות המיוחדות העשויות להעלות או להפחית את ערכם;
אם התכונות המיוחדות, כאמור, הנן היות הטובין מורכבים משני חמרים או יותר, צריך לפרט את מכסת האחוזים, לפי משקל, של כל סוג מן החמרים הכלול בטובין, הכל כמקובל באותו ענף;
(6)
כמות הטובין לפי היחידה המסחרית המקובלת לגבי אותם טובין;
(7)
המשקל ברוטו, נטו ונט נטו של כל אריזה, וכן המשקל הכולל ברוטו, נטו ונט נטו של המשגור;
(8)
המחיר המוסכם של הטובין;
(9)
תנאי המשלוח, השיגור והתשלום, לרבות הנחות שמקובל לציינם בחשבון מכר;
(10)
המספר הסידורי של מוכר הטובין כפי שקבע המנהל.
משגור המורכב מכמה אריזות
היה המשגור מורכב מיותר מאריזה אחת, יש לציין את הפרטים הנדרשים ביחס לתכולת כל אריזה במפרט נפרד, אלא אם מופיעים הפרטים הללו בחשבון המכר. הוראות תקנה זו באות להוסיף על הוראות תקנה 6 ולא לגרוע מהן.
חתימה על חשבון מכר [תיקון: תשל״ה]
חשבון המכר יהיה חתום על ידי המוכר או מטעמו, ובלבד שאם חתם אדם מטעם המוכר יציין עובדה זו על החשבון; לצדו של המספר הסידורי על פי תקנה 6(10), יחתום היבואן או סוכנו.
ויתור על המצאת חשבון [תיקון: תשל״ג־2]
מקום שיבוא טובין או יצואם הוא בגין פעולת מכר, לא יותר רשמונם בטרם יומצא חשבון מכר עליהם המפורט כאמור, אלא אם הוכח, להנחת דעתו של גובה המכס, כי לא נתמלא תנאי מתנאי פרק זה מסיבות שהן מחוץ לשליטתו של בעל טובין.
אופן הכנת רשמון [תיקון: תשמ״ד־2]
רשמון יוכן לרשות המכס באמצעות מסוף הקשור למחשב של המרכז למיכון משרדי במשרד האוצר.
פרק חמישי: דוגמאות מסחריות
דוגמאות מסחריות
כשטובין חבי מכס מיובאים על ידי נוסע בתורת דוגמאות מסחריות –
(1)
תוגש לגובה המכס אמרה חתומה בידי היבואן המראה את מינו וערכו של כל פריט של טובין אלה, והמציינת כי אלה דוגמאות מסחריות;
(2)
תינתן ערובה להנחת דעתו של גובה המכס;
(3)
אם הדוגמאות יוצאו תוך ששה חדשים מתאריך הגיען ארצה או תוך תקופה נוספת שיורה גובה המכס, תוחזר הערובה אחרי תשלום המכס ושאר התשלומים החלים על הדוגמאות שלא יוצאו.
פרק ששי: אגרות השגחה
אגרות השגחה [תיקון: תשכ״ו־2, תשל״ז־3, תשמ״א־3, תשמ״ז־3, [הודעות]]
(א)
בעד השירותים המפורטים להלן ישולמו אגרות בשיעורים הנקובים לצדם:
(הסכומים מתואמים לשנת 1987; הסכומים בסוגריים החל מינואר 2024) שיעור האגרה
בשקלים חדשים
בשקלים חדשים
(1)
(בוטלה).
(2)
(בוטלה).
(3)
(בוטלה).
(4)
(בוטלה).
(5)
(א)
בעד שירותים אחרים המצריכים נוכחות פקיד מכס – ליום או לחלק ממנו:
(1)
לכל שוטר 75 שקלים חדשים (456 ש״ח)
(2)
לכל פקיד אחר 75 שקלים חדשים (456 ש״ח)
(ב)
ניתן השירות בפרק זמן שאינו עולה על ארבע שעות, תשולם בעדו מחצית האגרה בלבד.
(ג)
(בוטלה).
(6)
(בוטלה).
(7)
(בוטלה).
(ב)
הוראות תקנה זו באות להוסיף על הוראות תקנה 4 ולא לגרוע מהן.
אגרה לתפעול מחשב [תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ו־3, תשנ״ב־2, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ו־4, תשס״ד־3, [הודעות]]
(א)
בעד עיבוד רשמון יבוא במחשב תשולם אגרה בסך של 29 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2004; החל מינואר 2024, 42 ש״ח) למימון הוצאות תפעול המחשב, ובלבד שאם הערך פו״ב של הטובין המיובאים על פיו אינו עולה על סך של 1,000 דולר של ארצות הברית של אמריקה, תשולם מחצית האגרה (החל מינואר 2024, 21 ש״ח).
(א1)
בעד בדיקת טובין שהוגש עליהם רשמון יבוא תשולם אגרה בסך של 34 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2004; החל מינואר 2024, 47.5 ש״ח), בשל הוצאות ביטחון, למעט רשמון יבוא שהערך פו״ב של הטובין המיובאים על פיו אינו עולה על סך של 500 דולר של ארצות הברית של אמריקה.
(ב)
האגרות האמורות בתקנות משנה (א) ו־(א1) ייגבו יחד עם מסי היבוא.
(ג)
האגרות לפי תקנה זו ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לה, ויעוגלו למחצית השקל החדש הקרובה.
(ד)
המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות ששונו לפי תקנת משנה (ג).
(ה)
על אף האמור בתקנה זו עיבוד רשמון יבוא במחשב ובדיקת טובין שהוגש עליהם רשמון יבוא, למעט רכב מנועי, שיובאו בידי עולה כהגדרתו בפרט 7 לתעריף המכס יהיה פטורים מתשלום אגרה.
[תיקון: תש״ם־2]
פרק שביעי: מחסנים רשויים
הגדרות [תיקון: תשל״ו, תשל״ט, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז־2, תשמ״ט־4, תשמ״ט־5, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח, תשע״ג, תשע״ז, תשע״ז־2]
בפרק זה –
”העברה ישירה“ – העברה ישירה של טובין מכלי טיס למסוף פנימי או העברת טובין מכלי טיס למסוף חיצוני באמצעות מסוף שינוע או מסוף פנימי וכן העברה ישירה של טובין מאחד המסופים האמורים אל כלי טיס;
”מחסן דלק“ – מחסן סגור או מחסן חצרים המיועד להחסנת דלק כמשמעותו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התש״ם–1980, לרבות דלק להספקה לאניות;
”מחסן חצרים“ – מגרש מגודר המיועד להחסנת טובין שנהוג להניחם, דרך כלל, תחת כיפת השמים בלא מחסה, לרבות במכלים המיועדים לכך;
”מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות“ – מחסן סגור המיועד לאחסנת ציוד קשר, ניווט ובקרה כמפורט להלן, המשמש להפעלה באניות בלבד:
(1)
ציוד תקשורת אלחוטי, ציוד מכ״ם וציוד ניווט אלקטרוני אלחוטי;
(2)
ציוד ניווט אלקטרוני אלחוטי;
(3)
חלקי חילוף לציוד המפורט בפסקאות (1) ו־(2);
”מחסן לכימיקלים“ – מחסן חצרים הנמצא בשטח נמל ים, והוא מיועד לאחסנה והשבחה של כימיקלים המיובאים בצובר, בתנאי שהוא מצויד במערכת שינוע פנאומטית המאפשרת פריקה ישירה מהאניה ושינוע לשחרור לצריכה בארץ או ליצוא;
”מחסן למכירה ליוצאים מישראל“ – מחסן סגור במעבר יבשתי, בנמל ים או בנמל תעופה לשם החסנתם של טובין המיועדים למכירה ליוצאים מישראל, או לשם מכירת טובין לנציגויות ולנציגים של מדינת חוץ כמשמעותם בפרט 3 לתעריף המכס ולנציגים של חברי האומות המאוחדות ולפקידי הארגון שהם אזרחי חוץ, ובנמל תעופה – גם לשם אספקה לכלי טיס, ובנמל ים – גם לשם אספקה לאניות כמפורט בפרט 89.01 לתעריף המכס ולאניות מלחמה זרות;
”מחסן לצידת אניות וכלי טיס“ – מחסן סגור להחסנת טובין המיועדים לאספקה לאניות כמפורט בפרט 89.01 לתעריף המכס, לאניות מלחמה זרות ולכלי טיס, שבו ניתן גם למכור טובין לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ כמשמעותם בפרט 3 לתעריף המכס ולנציגים של חברי ארגון האומות המאוחדות ופקידי הארגון שהם אזרחי חוץ;
”מחסן לתצוגת רכב“ – מחסן סגור או מחסן חצרים לתצוגת 20 כלי רכב לכל היותר, ובלבד שלבעל רישיון המחסן גם רישיון למחסן רכב ושמחסן החצרים ישמש אך ורק לתצוגת כלי רכב שהמשקל הכולל של כל אחד מהם עולה על 2,200 ק״ג;
”מחסן מטעני עולים“ – מחסן סגור או מחסן חצרים, המשמש להחסנת מטעני עולים בלבד;
”מחסן מטענים כללי“ – מחסן סגור או מחסן חצרים, המיועד להחסנת טובין בכלל, כמשמעותו בסעיף 69(1) לפקודת המכס, שאינו מחסן מיועד;
”מחסן מיועד“ – כל אחד מאלה: מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות, מחסן לכימיקלים, מחסן מכירה ליוצאים מישראל, מחסן לצידת אניות וכלי טיס, מחסן לתצוגת רכב, מחסן מטעני עולים, מחסן מסוף בלדרות, מחסן מסוף מטענים, מחסן מסוף קירור, מחסן מסירה לחוזרים לישראל, מחסן מתכות יקרות, מחסן קירור, מחסן רכב ומחסן לדברי דואר;
”מחסן מסוף בלדרות“ – מסוף חיצוני או מסוף פנימי המיועד לאחסנת טובין המיובאים באמצעות אדם שהוא סוכן מכס כהגדרתו בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964, שעיקר עיסוקו שילוח מהיר של טובין לרבות מסמכים, מדלת לדלת, מחוץ לישראל לישראל, ומישראל לחוץ לארץ, שמשקלם אינו עולה על 8 ק״ג בממוצע (להלן – המחסן) ושהוא בעל הרישיון למחסן;
”מחסן מסוף זכאים“ – (פקעה);
”מחסן לדברי דואר“ – כל אחד מאלה:
(1)
מחסן סגור המיועד להחסנת דברי דואר המיובאים או המיוצאים באמצעות חברת דואר ישראל בע״מ;
(2)
מסוף פנימי להחסנת דברי דואר המיובאים או המיוצאים באמצעות חברת דואר ישראל בע״מ;
”מחסן מסוף מטענים“ – מחסן סגור או מחסן חצרים שנועד –
(1)
להחסנה דרך כלל של טובין המיובאים באניות במכולות ומגיעים אליו כשהם באותן מכולות, לרבות לשם ריקון או פיצול, או המכלה ליצוא;
(2)
להחסנת טובין המיובאים בהובלה יבשתית, לרבות לשם ריקון או פיצול או המכלה ליצוא;
(3)
להחסנת טובין המיובאים בהובלה אווירית ומועברים בהעברה ישירה מכלי הטיס למחסן או המיועדים ליצוא בהובלה אווירית ומועברים בהעברה ישירה מן המחסן לכלי הטיס, לרבות לשם ריקון או פיצול, או אריזה ליצוא (להלן – מחסן מסוף מטענים אווירי);
(4)
להחסנת דלק שמתקיימים בו התנאים האלה:
(א)
הוא בבעלות תאגיד זר;
(ב)
הדלק מוזרם למחסן מסוף מטענים בצנרת ישירות ממקשר ימי;
(ג)
במועד ייבואו אין לגביו עסקת מכר בישראל, וכל עוד אין לגביו עסקה, לרבות התחייבות לעסקה כאמור;
לעניין פסקה זו –
”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004;
”מכר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מע״מ);
”מקשר ימי“ – מקום עגינה בקצה הימי של צינורות דלק תת־ימיים המשמשים לניטול דלק, הנמצאים בתחום נמל ואם יש מעגן סגור בתחום הנמל, הם אינם בתוך המעגן הסגור;
”תאגיד זר“ – תאגיד שהוא תושב חוץ כהגדרתו בסעיף 30(ג) לחוק מע״מ ובלבד שהשליטה בו, כמשמעותה בתקנה 23ו(א) היא בידי מי שאינו אזרח ישראל כהגדרתו בסעיף 1א(ב) לחוק מע״מ;
(5)
להחסנת כלי רכב המיובאים באניות לנמל ים ומועברים אליו בהובלה יבשתית או המיועדים ליצוא;
(6)
להחסנת גרעיני תבואות המיובאים באניות בצובר ומועברים באמצעות מערכת שינוע מכנית או בהובלה יבשתית לאחסון בממגורה;
”מחסן מסוף קירור“ – מחסן מסוף מטענים כמשמעותו בפסקה (1) או (3) להגדרתו, בעל כושר קירור מתחת ל־0 מעלות צלזיוס, המיועד להחסנתם של טובין שיש להחסינם במצב צנון או קפוא;
”מחסן מסירה לחוזרים לישראל“ – מחסן סגור בנמל בין־לאומי או במעבר יבשתי, שבהם הותקנו מסלולים בהתאם לתקנה 30ב, המיועדים להחסנתם של טובין ולמסירתם לחוזרים לישראל, ובלבד שהטובין נמכרו ליוצאים מישראל ולבעל רישיון המחסן גם רישיון למחסן למכירה ליוצאים מישראל באותו נמל או מעבר יבשתי שבו נמצא המחסן;
”מחסן מתכות יקרות“ – חדר משוריין ומוגן בתאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כמשמעותו באותו חוק, או חדר אוצר המאושר על פי תקן מכון התקנים הישראלי בתאגיד בעל רישיון לשמירה ולהחסנה של יהלומים, מכוח צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל״ט–1979, המשמש להחסנת מתכות יקרות, מוצריהן וחפצי ערך;
”מחסן סגור“ – מבנה סגור ומקורה המוגן מכל הצדדים, שבו סידורים נאותים להחסנת טובין והוא בעל פתחים נאותים להכנסה והוצאה של טובין;
”מחסן קירור“ – מחסן סגור בעל כושר קירור של מתחת ל־0 מעלות צלזיוס המיועד להחסנתם של טובין שיש להחסינם במצב צנון או קפוא;
”מחסן רכב“ – מחסן חצרים או מחסן סגור המשמש להחסנתם של כלי רכב בלתי משומשים בלבד, שבעל המחסן הוא יבואן כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978, שקיבל רישיון מן הרשות המוסמכת כהגדרתם בצו האמור;
”מסוף חיצוני“ – מחסן מסוף מטענים אווירי שאינו מסוף פנימי;
”מסוף פנימי“ – מחסן מסוף מטענים אווירי הנמצא בתוך תחום נמל התעופה בן־גוריון והוא בעל גישה ישירה לשטח מבצעי כהגדרתו בכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983 (להלן – שטח מבצעי);
”מסוף שינוע“ – מחסן בתחום נמל התעופה בן גוריון בעל גישה ישירה לשטח מבצעי, שנועד לשהייה קצרת מועד של טובין שהם אחד מאלה:
(1)
טובין המיובאים בהובלה אווירית לצורך העברתם למסוף חיצוני או למסוף פנימי;
(2)
טובין המיועדים ליצוא בהובלה אווירית והועברו לשם כך ממסוף חיצוני או ממסוף פנימי;
”מסוף שינוע רכבת“ – מחסן בסמוך לפסי רכבת ובעל גישה ישירה לרכבת, שנועד לשהיה קצרת מועד של טובין במכולות, ובלבד שהמכולות מגיעות אל המחסן או יוצאות ממנו באמצעות רכבת, ולא מתבצע במחסן ריקון, פיצול, המכלה ליצוא או התרה מפיקוח המכס;
”מעבר יבשתי“ – מעבר נהר הירדן ומעבר טבה;
”נמל בין־לאומי“ – נמל תעופה או נמל ים שבו עוברים קווי תעופה בין־לאומיים סדירים או קווי ספנות בין־לאומיים סדירים, לפי הענין, המובילים נוסעים דרך קבע;
”נמל ים“ – כל אחד מאלה: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת;
”נמל תעופה“ – כל אחד מאלה: נמל התעופה בן גוריון, נמל התעופה בעטרות, נמל התעופה באילת, נמל התעופה בעובדה ונמל התעופה בחיפה;
”עולה“ – כמשמעותו בכלל 1(י) של הכללים לפרט 7 לתעריף המכס;
”רישיון“ – רישיון למחסן כללי או פרטי.
רשיון מחסן רשוי פרטי [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ה, תשס״ב]
לא יינתן רשיון מחסן פרטי אלא לסוגי מחסנים אלה: מחסן לצידת אניות וכלי טיס, מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות, מחסן למכירה ליוצאים מישראל, מחסן דלק, מחסן רכב, מחסן לתצוגת רכב ומחסן לכימיקלים.
[תיקון: תשנ״א]
(פקעה).
בקשה לרשיון ולחידושו [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ד־2, תשס״ח]
(א)
בקשה למתן רשיון או לחידושו תוגש בבית מכס מן המפורטים להלן הקרוב למקום שנמצא המחסן: ירושלים, מרכז (ראשון לציון), חיפה, אשדוד, אילת, מסוף מעבר נהר הירדן, או נמל תעופה בן־גוריון, אולם המנהל רשאי להורות שתוגש בבית מכס שאינו הקרוב.
(ב)
הבקשה תהיה לפי הנוסח שבתוספת הששית; המנהל רשאי להתיר נוסח שונה מהנוסח בתוספת השישית לבקשה לחידוש רישיון, דרך כלל או לסוגי מחסנים.
(ג)
בקשה לחידוש רשיון תוגש לא יאוחר מיום 1 בדצמבר לפני פקיעתו.
ערבויות [תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תש״ם־2, תשמ״א־2, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ד־2, תשע״ג]
(א)
המבקש רשיון או חידושו יגיש למנהל –
(1)
ערבות בנקאית בסכום השווה לחמישים אחוזים ממסי היבוא החלים על הטובין המוחסנים או העומדים להיות מוחסנים במחסן בתקופת הרשיון;
(2)
במקום הערבות כאמור בפסקה (1) – אישור מחברת ביטוח בנוסח שבתוספת העשירית, שלפיו הטובין המוחסנים במחסנו מבוטחים נגד פריצה במשך כל תקופת הרשיון (להלן – הביטוח); סכום הביטוח בפוליסת הביטוח ובאישור האמור ייקבע לפי ערך הטובין לענין דיני המכס בתוספת מסי היבוא החלים על הטובין; בפוליסת הביטוח יותנה, שמסי היבוא האמורים יהיו לטובת המנהל; כמו כן יגיש הודעה מאת חברת הביטוח על שינוי שחל בסכום הביטוח – תוך שבעה ימים מיום השינוי.
(א1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), יהא בעל הרשיון חייב להמציא ערבות בנקאית בסכום שיקבע גובה המכס, השווה עד פי שלושה מסכום ערך הטובין המאוחסנים ומסי היבוא המוטלים עליהם, שאינו מכוסה על ידי חברת הביטוח, למשך ששה חודשים, בנוסף לאישור חברת הביטוח האמור בתקנת משנה (א)(2), אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
בעל הרשיון לא פעל כאמור בתקנת משנה (א) בזמן כלשהו במשך תקופת הרשיון;
(2)
נמצא כי סכום הביטוח המפורט באישור איננו מכסה את מלוא ערך הטובין המוחסנים בתוספת מסי היבוא החלים עליהם;
נשנה מקרה כאמור בפסקה (1) או (2) – תומצא הערבות הבנקאית למשך שנה אחת, ובמקרה נוסף, תומצא הערבות הבנקאית לזמן בלתי מוגבל.
(א2)
(1)
המבקש רשיון למחסן רכב או חידושו רשאי להמציא למנהל, במקום הערבות על פי תקנת משנה (א)(1), אישור לפי התוספת העשירית מחברת ביטוח המופנה למנהל, שלפיו כלי הרכב המוחסנים במחסנו מבוטחים נגד פריצה במשך כל תקופת הרשיון (להלן – ביטוח כלי הרכב).
(2)
סכום ביטוח כלי הרכב יהיה 5% ממסי היבוא החלים על המספר הממוצע של כלי הרכב המוחסנים במחסנו אך לא פחות מהמסים החלים על שני כלי רכב, מהסוג היקר ביותר, לכל מחסן בנפרד; בפוליסת הביטוח יותנה שהמסים האמורים יהיו לטובת המנהל.
(3)
חישוב סכום הביטוח כאמור יתבסס על ממוצע שנתי של כלי הרכב שהוחסנו במחסני בעל הרשיון בשנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד החישוב.
(א3)
בעל מחסן מטענים כללי, המקדיש שטח מרוכז ומגודר, לאחסון כלי רכב בלבד, שמתקיימים בו התנאים של מחסן רכב שבתוספת השביעית, רשאי להמציא אישור נפרד מחברת ביטוח לשטח לאחסון כלי רכב בהתאם לאמור בתקנת משנה (א2).
(א4)
(1)
המבקש רישיון או חידוש רישיון, למחסן לצידת אניות וכלי טיס או למחסן למכירה ליוצאים מישראל, רשאי להמציא למנהל במקום הערבות על פי תקנת משנה (א)(1), אישור לפי התוספת האחת עשרה, מחברת ביטוח המופנה למנהל, שלפיו הטובין המוחסנים במחסנו והמובלים על ידו מבוטחים נגד פריצה, לרבות גניבה בדרך, במשך כל תקופת הרישיון; סכום הביטוח בפוליסת הביטוח ובאישור האמור ייקבע לפי ערך הטובין לענין דיני המכס בתוספת מסי היבוא החלים על הטובין; בפוליסת הביטוח יותנה, שמסי היבוא האמורים יהיו לטובת המנהל; במקרה של ביטול הפוליסה תודיע חברת הביטוח למנהל 30 ימים לפני פקיעתה; כמו כן יגיש המבקש הודעה מאת חברת הביטוח על שינוי שחל בסכום הביטוח, בתוך שבעה ימים מיום השינוי; הוראות תקנת משנה (א1) יחולו גם על בעל רישיון למחסן לצידת אניות וכלי טיס או למחסן למכירה ליוצאים מישראל, בשינויים המחויבים.
(2)
המנהל רשאי להתיר אישור בנוסח שונה מהאמור בתוספת האחת עשרה, באופן שיומצאו שני אישורים, האחד, לטובין המוחסנים במחסן, והשני לטובין המובלים בידי המבקש.
(א5)
המבקש רישיון למחסן מסוף מטענים אווירי או למסוף שינוע או חידושם, ימציא למנהל אחד מאלה:
(1)
ערבות בנקאית שניתן לממשה בלא תנאי מתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, להנחת דעת המנהל, בסכום השווה לחמישה אחוזים מממוצע מסי היבוא היומי; בפסקה זו, ”ממוצע מסי היבוא היומי“ – סך המסים החלים על הטובין שאוחסנו במחסן מסוף מטענים אווירי או במסוף שינוע באחד עשר החודשים הראשונים של שנת המס כהגדרתה בפקודת מס הכנסה (להלן – שנת המס) מחולק ב־335, ולגבי בקשה לרישיון חדש – סך המסים המשוער בשנת המס הבאה כאילו יפעל מחסן מסוף המטענים האווירי או מסוף השינוע באחד עשר החודשים הראשונים של שנת המס, מחולק ב־335;
(2)
אישור מחברת ביטוח, להנחת דעתו של המנהל, בקשר לביטוח הטובין, לרבות בשל המסים שיחוב בעל הרישיון למחסן לרשות המסים.
(ב)
נתן בעל הרשיון ערבות לפי תקנת משנה (א) ולא ביטח את הטובין יודיע על כך לבעלי הטובין.
(ג)
ערבות, לרבות הביטוח, לפי תקנה זו תשמש ערובה לאחריותו של כל בעל רשיון לאמור בפרק החמישי לפקודה.
(ד)
אין בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותם של רשות המכס או גובה המס לפי סעיפים 31 ו־35 לפקודה.
(ה)
הערבויות והאישור מחברת הביטוח לפי תקנה זו יהיו בטפסים שיקבע המנהל, והם יוגשו במקרה של בקשה לרשיון חדש – עם דרישת המנהל ובמקרה של חידוש רשיון – לא יאוחר מ־31 בדצמבר שלפני פקיעת תוקף הרשיון.
אגרות [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־2, תש״ם־2, תשמ״א־3, תשנ״א־5, תשס״ב, [הודעות]]
(א)
אגרת רשיון שנתית שישלם בעל רשיון מחסן תהיה: שקלים
(1)
אם לא ניתן לו רשיון כאמור בתקנה 14 בשנה הקודמת (להלן – רישיון חדש) 30,000 (מתואם לשנת 1981; החל מינואר 2024, 46,265 ש״ח)
(2)
אם ניתן לו רשיון בשנה הקודמת (להלן – חידוש רישיון) 3,000 (מתואם לשנת 1981; החל מנובמבר 2023, 4,921 ש״ח)
(ב)
אגרת רשיון שנתית שישלם בעל רשיון למחסן לתצוגת רכב תהיה: שקלים חדשים
(1)
בעד רישיון חדש 4,000 (מתואם לשנת 1991; החל מינואר 2024, 12,973)
(2)
בעד חידוש רישיון 400 (מתואם לשנת 1991; החל מנובמבר 2024, 1,298)
תנאים למתן רשיון וחידושו [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ה, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״ו־5, תשס״ב, תשע״ג]
(א)
התנאים למתן רשיון או לחידושו יהיו כאמור בתקנות אלה, לרבות התנאים הנוספים שבתוספת השביעית ובהתאם להוראות המנהל.
(ב)
רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים, ליתן או לחדש רשיון מחסן לצידת אניות או כלי טיס, מחסן למכירה ליוצאים מישראל, אף אם שטח הקרקע של המחסן קטן מהאמור בתוספת השביעית.
(ג)
הועברה בעלות במחסן רשוי שניתן לגביו רישיון בשנה קודמת, יראו מתן הרישיון לבעל החדש, כחידוש רישיון בהתאם לתקנה 16.
(ד)
ביקש בעל רשיון למחסן רשוי לתצוגת רכב להעבירו למקום אחר, יראו מתן רשיון למקום האחר, לענין ערבויות ואגרות, כחידוש רשיון בהתאם לתקנות 15 ו־16.
(ה)
(פקעה).
(ו)
רישיון למחסן מסוף מטענים אווירי, יכול שיינתן להחסנת טובין מיובאים בלבד או מיוצאים בלבד או מיובאים ומיוצאים, ולסוגים מסוימים של טובין, הכל כפי שיורה המנהל.
רשיון נפרד [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשנ״ו]
(א)
לכל מחסן רשוי ינתן רשיון נפרד, אולם רשאי המנהל לראות בבנינים או חצרים צמודים מחסן רשוי אחד.
(ב)
המנהל רשאי לראות חנות באולם הנוסעים היוצאים מישראל השייכת למחסן מכירה ליוצאים מישראל, ואשר יעודה מכירת טובין ליוצאים מישראל, כחלק ממחסן המכירה האמור אף שאינם צמודים כאמור בתקנת משנה (א); הוראות התוספת השביעית לא יחולו על חנות כאמור, אולם המנהל רשאי להתנות תנאים לניהולה.
פסול לקבלת רישיון או לחידושו [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ב, תשע״ג]
(א)
המנהל ייתן רישיון למחסן רשוי, זולת אם לא התקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון, חידושו או החזקה בו שבפסקאות (1) עד (4) שלהלן, במבקש רישיון למחסן רשוי או חידושו (להלן בתקנה זו – המבקש), או בנושא משרה בו:
(1)
המבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה, בישראל או מחוצה לה, ובלבד שאם הורשע – המנהל לא קבע, על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות המסים, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה ושאר נסיבות העניין אין הוא ראוי להיות בעל רישיון למחסן רשוי או נושא משרה בו, לפי העניין;
(2)
לא הוגש נגד המבקש או נושא המשרה בו, כתב אישום, בישראל או מחוצה לה, בשל עבירה שבוצעה בישראל או מחוצה לה, אף אם טרם ניתן לגביה פסק דין סופי, ואם הוגש כתב אישום כאמור – ובלבד שהמנהל לא קבע, על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות המסים, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, ושאר נסיבות העניין, אין הוא ראוי להיות בעל רישיון למחסן רשוי או נושא משרה בו, לפי העניין;
(3)
לא נפתחה נגד מבקש הרישיון או חידושו או נושא המשרה בו חקירה פלילית, בישראל או מחוצה לה, בשל חשד לעבירה שבוצעה בישראל או מחוצה לה, ואם נפתחה חקירה כאמור – ובלבד שלא שוכנע המנהל, על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות המסים, שלאור היקף הראיות לכאורה שנאספו בחקירה וכן לאור מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הנחקרת, ושאר נסיבות העניין, אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון למחסן רשוי, או נושא משרה בו, לפי העניין;
(4)
המבקש רישיון או חידושו או נושא משרה בו לא נפסל לשירות המדינה על פי החלטת בית דין למשמעת של עובדי המדינה, או לשירות המשטרה על פי החלטת בין דין [צ״ל: בית דין] למשמעת של המשטרה או לשירות חובה בצבא הגנה לישראל על פי פסק דין של בית דין מוסמך.
(ב)
ניתן רישיון, יתקיימו תנאי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א) בבעל הרישיון ובנושא משרה בכל תקופת הרישיון, ואם לא התקיימו – יהיה המנהל רשאי לבטל את הרישיון או לא לחדשו.
(ג)
תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על נושא משרה שהוא דירקטור.
(ד)
המנהל ייתן רישיון למחסן רשוי זולת אם לא התקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או להחזקה בו כאמור בפסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים, בבעל שליטה או בנושא משרת דירקטור.
(ה)
סבר המנהל כי לא התקיימו או פסקו מלהתקיים בבעל שליטה תנאי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א) במהלך תקופת הרישיון, רשאי הוא, לאחר שניתנה לאותו בעל שליטה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המנהל, בדרך שהורה, להורות –
(1)
על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו בעל שליטה, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא אישור לפי תקנה 23ו, במישרין או בעקיפין;
(2)
שלא יותר שימוש, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של בעל השליטה, כאמור בפסקאות (1), (2), (3) ו־(5) להגדרת אמצעי שליטה בתקנה 23ו;
(3)
שהצבעה מכוח אמצעי השליטה של בעל השליטה, במישרין או בעקיפין, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;
(4)
על ביטול מינויו של דירקטור שמונה מכוח אמצעי השליטה של בעל השליטה במישרין או בעקיפין.
(ו)
לא התקיימו או פסקו מלהתקיים בדירקטור הוראות תנאי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א) במהלך תקופת הרישיון, יחולו הוראות אלה:
(1)
הדירקטור יודיע על כך מיד לתאגיד וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה;
(2)
נודע לתאגיד כי לא מתקיים בדירקטור תנאי כאמור, יחליט הדירקטוריון, בישיבת דירקטוריון אשר תכונס בתוך 14 ימים מיום שנודע לתאגיד על כך, על סיום הכהונה של אותו דירקטור וממועד ההחלטה תפקע הכהונה;
(3)
פקעה כהונתו של דירקטור יודיע על כך הדירקטוריון מיד למנהל;
(4)
סבר המנהל כי לא התקיימו או פסקו מלהתקיים בדירקטור תנאי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א) במהלך תקופת הרישיון, רשאי הוא, לאחר שניתנה לאותו דירקטור הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המנהל, בדרך שהורה, להורות לדירקטוריון להחליט על סיום הכהונה של אותו דירקטור וממועד ההחלטה תפקע הכהונה;
(5)
הפר הדירקטוריון הוראה מהוראות המנהל לפי פסקה (4), יהיה המנהל רשאי לבטל את הרישיון או לא לחדשו.
(ז)
נודע למבקש כי לא מתקיים בבעל שליטה או בדירקטור תנאי מהתנאים שבתקנת משנה (א) כאמור, יודיע על כך מיד למנהל.
(ח)
הפר המחזיק באמצעי שליטה הוראה מהוראות המנהל לפי תקנת משנה (ה) או (ו), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המנהל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה או להחליט על סיום הכהונה של דירקטור לפי העניין.
(ט)
ניתן רישיון או חודש, יתקיימו תנאי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א) בבעל שליטה ובנושא משרת דירקטור בכל תקופת הרישיון, ואם לא התקיימו, ולא התקיימו הוראות תקנת משנה (ה) – יהא המנהל רשאי לבטל את הרישיון או לא לחדשו.
(י)
המנהל רשאי שלא ליתן רישיון למחסן רשוי או שלא לחדשו אם שוכנע כי קיים חשש סביר לפגיעה בביטחון המדינה או בטובת הציבור.
(יא)
המנהל לא יסרב ליתן רישיון מחסן רשוי והרישיון לא יבוטל כאמור בתקנות משנה (א) עד (ז), אלא לאחר שניתנה למבקש הרישיון למחסן רשוי או חידושו, לבעל הרישיון, לבעל שליטה או לנושא משרה בו, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(יב)
לעניין תקנה זו, ”שליטה“ ו”נושא משרה“ – כהגדרתם בתקנה 23ו(א).
המלצות למתן רישיון ואישורים [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ב]
(א)
המבקש רישיון למחסן רשוי יצרף לבקשתו רישיון או היתר זמני כמשמעותם בסעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, ובהתאם לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995.
(ב)
המבקש רישיון למחסן מטעני עולים יצרף לבקשתו המלצה מאת יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
סימון מחסן [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ה, תשנ״א־6, תשנ״ג־2, תשנ״ח, תשס״ב]
בעל רשיון יסמן את החצרים והמבנים המשמשים כמחסן רשוי.
ניהול מחסן וביקורת [תיקון: תשל״ו, תש״ם]
לשם הבטחת ניהולו ופעילותו התקינה של מחסן רשוי וקיום דיני המכס, יעסיק בעל רשיון מנהל שהוא בעל כישורים הדרושים לניהול מחסן רשוי; בעל רשיון ידאג לקיום ביקורת שוטפת במחסנו.
ניהול מחסן ורישומים [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ב, תשע״ג]
(א)
בעל רשיון ידאג להחסנה נאותה של הטובין ושלמותם וינהל רישומים לפי הוראות המנהל אשר יאפשרו בכל עת קבלת מידע מדויק של הטובין שהותר בעדם רשימון להחסנה, או שהוחסנו או סולקו מהמחסן.
(ב)
בעל רישיון למחסן כללי, ינהל את מחסנו באמצעות מחשב וכן ינהל יומן שיירשמו בו, לפחות, ערך הטובין במחסן, לפי גושי החסנה, והמסים החלים עליהם; לענין זה, ”ערך“ – ערך הטובין לענין דיני המכס; כמו כן יתקין בעל הרישיון במחסן מסוף וציוד אחר הקשור למחשב של רשות המכס והמאפשר הזנה וקבלה של נתונים על הכנסת טובין למחסן והוצאתם ממנו, כפי שיורה המנהל.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) –
(1)
מחסן מטעני עולים, ינוהל באמצעות מחשב שיאפשר איתור הטובין במחסן, הזנה וקבלה של נתונים על אחסנת הטובין, שחרורם מפיקוח רשות המכס, מסירתם לעולים ומצב יתרות הטובין;
(2)
מחסן לצידת אניות וכלי טיס, מחסן למכירה ליוצאים מישראל ומחסן מסירה לחוזרים לישראל, למעט מחסן המיועד לאספקה לכלי טיס בלבד, ינוהלו באמצעות מחשב שיאפשר הזנה וקבלה של נתונים על המכירות מהמחסן לפי סוגי הטובין שנמכרו ולפי שמות הקונים שהטובין נמכרו להם;
(3)
מחסן מסוף מטענים ומסוף שינוע ינוהלו באמצעות מחשב שיאפשר איתור המכולות או הטובין במחסן; כמו כן יתקין בהם בעל הרישיון מסוף וציוד אחר הקשור למחשב של רשות המסים והמאפשר הזנה וקבלה של נתונים על הכנסת מכולות או טובין למחסן והוצאתם ממנו, וכל נתון או פרט אחר כפי שיורה המנהל.
(ד)
בעל רישיון למחסן רכב ינהל את מחסנו באמצעות מחשב וכן ינהל יומן שיירשמו בו, כמות כלי הרכב, ערכם והמסים החלים עליהם; לענין זה, ”ערך“ ו”מסים“ – ערך כלי הרכב לענין דיני המכס, והמסים החלים עליהם ביום החסנתם; כמו כן יתקין בעל רישיון במחסן מסוף וציוד אחר הקשור למחשב של רשות המכס, המאפשר קבלת נתונים על הכנסת כלי הרכב למחסן והוצאתם ממנו, כניסת כלי רכב למחסן לתצוגת רכב והוצאתם ממנו, כפי שיורה המנהל.
דו״ח שנתי על מלאי [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
(א)
בעל רשיון יגיש למנהל עד 31 בינואר בכל שנה דו״ח על המלאי של הטובין המוחסנים במחסן הרשוי ליום 31 בדצמבר שלפניו; הדו״ח יוגש לפי הנוסח שבתוספת השמינית.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל, אם ראה טעמים מיוחדים לכך, להתיר הגשת דו״ח במועד אחר.
שמירת מסמכים [תיקון: תש״ם־2, תשל״ו, תשמ״ו־5]
בעל רשיון ישמור על כל מסמך הנוגע לטובין שלגביהם הותר רשימון החסנה, על שם מחסנו, במשך שלוש שנים לפחות מיום התרת הרשימון, באופן נאות ובאופן שניתן יהא לבדוק את המסמך כל עת שיורה המנהל על כך.
הודעה על שינוי [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
חלו שינויים בפרטים שמסר בעל רשיון לפי פרק זה, יודיע עליהם מיד למנהל.
אישור לשינוי [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
לא ייעשה במחסן כל שינוי מהותי, או שינוי שיש בו כדי להשפיע על בטיחותו, ללא אישור מוקדם בכתב מאת המנהל.
הוראות משלימות [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
המנהל רשאי להוסיף על הוראות תקנות אלה, לסוגי בעלי רשיון או לבעל רשיון מסויים, הוראות משלימות בדבר סידורים במחסן, רישומים וכיוצא באלה, הדרושים לדעתו למשמרת הטובין ולשלמותם.
העברת שליטה או פיקוח ואחסנת טובין [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ה, תשמ״ו־6, תשמ״ט־2, תשע״ג]
(א)
בפרק זה –
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)
זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
הזכות או היכולת למנות, לבד או עם אחר, דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים; לעניין זה –
(א)
יראו את מי שמינה דירקטור או מנהל בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
(ב)
חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
(5)
הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
”בעל עניין“ ו”נושא משרה“ – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ״ט–1999, במישרין או בעקיפין;
”דבוקת שליטה“ – החזקה באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על עשרים וחמישה אחוזים מסך אמצעי השליטה מאותו סוג;
”החזקה“, ”רכישה“ ו”החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים“, ביחס לאמצעי שליטה – כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, בשינויים המחויבים;
”החזקה חורגת“ – החזקת שליטה, דבוקת שליטה או החזקה מיוחדת, במישרין או בעקיפין;
”החזקה מיוחדת“ – החזקה באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על ארבעים וחמישה אחוזים מסך אמצעי השליטה מאותו סוג;
”העברה“, לעניין אמצעי שליטה ושליטה, והחזקה בהם – לרבות הקניית זכות;
”הקניית זכות“ – לרבות הקניית זכות שימוש, שכירות או שעבוד, בין בעסקה רצונית ובין על פי דין, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בבת אחת ובין בחלקים, בין בעסקה אחת ובין בסדרת עסקאות;
”חברה ציבורית“ – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חברת מעטים“ ו”קרוב“ – כמשמעותם בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה;
”חברה קשורה“ ו”חברת רישומים“ – כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או מנהל בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
(א)
הוא מחזיק בדבוקת שליטה;
(ב)
לא קיים בתאגיד מחזיק בדבוקת שליטה והוא מחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2)
הוא מחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו בתאגיד בכל עת, או שלא קיים גורם אחר המחזיק, לבדו או יחד עם אחרים, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על אחזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;
(3)
בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד מכוח הוראה בתקנון התאגיד או בהסכם, למעט הכוח למנוע קבלת החלטות שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או הכוח למנוע קבלת החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם.
(ב)
רישיון מחסן רשוי יינתן בידי המנהל, בשים לב לזהות המחזיקים באמצעי שליטה במבקש להיות בעל רישיון.
(ג)
המנהל רשאי לראות בהעברת אמצעי שליטה בבעל רישיון, בניגוד לתקנה זאת, כהפרת תנאי הרישיון, ואולם לא יקבע כאמור אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ד)
לא יועברו אמצעי שליטה בבעל רישיון, בשיעור העולה כדי החזקה חורגת, אלא אם כן המנהל נתן לכך אישור בכתב ומראש ובתנאים שהורה.
(ה)
החלטת המנהל בדבר מתן אישור כאמור בתקנת משנה (ד), תינתן בתוך 60 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה מפורטת בכתב, בצירוף הצהרה בנוסח שבטופס 1 או 2 בתוספת השתיים עשרה, לפי העניין, זולת אם החליט להאריך את התקופה ב־60 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו; במניין הימים האמורים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש המנהל לפי תקנת משנה (יד) פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה, עד לקבלתם.
(ו)
נתן המנהל אישור להחזקה חורגת של אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי אדם (להלן – המחזיק), רשאי הוא להגביל את שיעור ההחזקות בידי המחזיק, לפי אישור זה, לרבות בדרך של הסכמים ובכלל אלו הסכמי הצבעה; על העברה נוספת של אמצעי שליטה בבעל הרישיון למחזיק תחול תקנת משנה (ד); האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אישור שנתן המנהל לבעל רישיון לגבי החזקה מיוחדת של מחזיק באמצעי שליטה, בשיעור העולה על חמישים אחוזים, אשר רשאי להגדיל את החזקותיו בהחזקה המיוחדת בחברה, בלא שבעל הרישיון נדרש לאישור נוסף.
(ז)
הועברו אמצעי שליטה בבעל הרישיון בשיעור העולה כדי החזקה חורגת בלי שהתקבל לכך אישור מראש, לרבות עקב מימוש שעבוד, או מימוש זכות אחרת שהוקנתה לנעבר, ידווח על כך בכתב בעל הרישיון ויגיש למנהל בקשה לאישור ההחזקות בידי הנעבר, הכל בתוך 48 שעות, וכל אישור קודם שניתן להחזקה החורגת באותם אמצעי שליטה, יפקע; לעניין תקנת משנה זאת, הועבר או הוקנה לנעבר – לרבות אם נמנעת ממי שמחזיק בהחזקה החורגת לכתחילה היכולת להפעיל את מלוא הזכויות מכוח ההחזקה בהן בהתאם לאישור שניתן לו, ולרבות עקב כינוס נכסים או מימוש שעבוד שהוטל על זכויותיו האמורות.
(ח)
המנהל רשאי לא לאשר העברת אמצעי שליטה בשיעור העולה כדי החזקה חורגת בבעל רישיון, אם יש לו יסוד סביר להניח כי בעקבות העברתם, יתקיים בבעל הרישיון או בבעל שליטה אחד התנאים הפוסלים קבלת רישיון, חידושו או החזקה בו לפי תקנה 19.
(ט)
בעל רישיון יקבע בתקנונו הוראות שיבטיחו כי בעל החזקה חורגת או בעל עניין בבעל רישיון, ידווח לבעל הרישיון על הקניית זכות כלשהי לגבי החזקותיו בבעל הרישיון או העברת אמצעי השליטה בדרך אחרת, וכן על כל שינוי במחזיקים באמצעי שליטה בו, של מי שהוא או שנעשה במישרין או בעקיפין – בעל החזקה חורגת או בעל עניין, ככל שהדבר בידיעתו, מיד עם הקניית הזכות או העברתה כאמור.
(י)
בעל רישיון ידווח למנהל, לפי מיטב ידיעתו, על כל שינוי בהחזקות באמצעי שליטה בו, של מי שהוא בעל עניין או מחזיק בהחזקה חורגת; דיווח כאמור ייעשה בסמוך, ככל האפשר, לאחר שנודע לו השינוי ולא יאוחר מ־7 ימים לאחריו ויכלול את שמו של מי שנעשה או חדל להיות בעל עניין, בעל שליטה, בעל דבוקת שליטה או בעל החזקות מיוחדות ותאריך האירוע.
(יא)
על אף האמור בתקנת משנה (י), חברה ציבורית – תשלח למנהל במקביל למשלוח לרשות ניירות ערך, דוח מיידי לעניין השינויים כאמור בתקנה זו.
(יב)
לא יותר למחזיק באמצעי השליטה העולה כדי החזקה חורגת ואשר לגביו ניתן הדיווח, כאמור בתקנות משנה (י) ו־(יא), שימוש באמצעי השליטה האמורים בפסקאות (1), (2), (3) ו־(5) להגדרת אמצעי שליטה, עד למתן אישורו של המנהל לשינוי בהחזקות בעל הרישיון; הוראות לעניין זה ייקבעו, כתנאי למתן הרישיון, בתקנונה של החברה או במסמך מקביל של תאגיד אחר.
(יג)
בעל רישיון יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות, ככל שהן בידיעתו ובכלל זה, בעל הרישיון לא יאפשר לאדם להצביע באסיפה הכללית של בעל הרישיון אלא אם כן קיים להחזקות אלה אישור תקף מאת המנהל.
(יד)
המנהל רשאי לדרוש מידע נוסף מבעל הרישיון ביחס לכל מי שהוא בעל החזקה חורגת או בעל עניין בבעל הרישיון במישרין או בעקיפין או שהגיש בקשה לקבלת אישור כאמור לפי תקנות משנה (ב) ו־(ד).
(טו)
הועברו אמצעי שליטה בבעל רישיון בשיעור העולה כדי החזקה חורגת ולא התקבל לכך אישור המנהל בהתאם לתקנות אלה, וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר בבעל הרישיון לשיעור שטעון אישור לפי תקנות אלה (להלן – החזקותיו היחסיות), לא יידרש בעל הרישיון לאישור נוסף בשל החזקותיו היחסיות של האחר כל עוד לא חלפו שישה חודשים מיום שעלו החזקותיו היחסיות של האחר; חלפו שישה חודשים מיום שעלו החזקותיו היחסיות כאמור, ולא ניתן לבעל הרישיון אישור המנהל לפי תקנות אלה, לא יקנה בעל הרישיון אפשרות לבעל ההחזקות היחסיות להפעיל זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה, אלא אם כן קיבל אישור כאמור.
(טז)
לא יינתן רישיון ולא יחודש אלא לתאגיד שתקנונו תואם את הוראות תקנה זו.
(יז)
ניהול המחסן והפיקוח עליו יהיה באמצעות מנהל מחסן כפי שדווח במועד מתן הרישיון או חידושו ולא יועבר לאחר, כולו או מקצתו, בלא אישור המנהל בכתב ומראש; ”מנהל המחסן“ – לרבות, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, וכל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי.
(יח)
המנהל רשאי לא לאשר את העברת ניהול המחסן והפיקוח עליו, כאמור בתקנת משנה (יז), אם יש לו יסוד סביר להניח כי בעקבות העברתם, יתקיים בבעל הרישיון, בבעל שליטה או במנהל המחסן אחד התנאים הפוסלים קבלת רישיון, חידושו או החזקה בו לפי תקנה 19.
(יט)
בעל רישיון של מחסן רשוי כללי (להלן בתקנה זו – בעל המחסן), לא יחסין במחסנו האמור טובין אם לפני אחסנה ובסמוך לה התקיים אחד מאלה:
(1)
הטובין המאוחסנים במחסן (להלן – הטובין), הם בבעלות מי שלו או לקרובו הבעלות במקרקעין עליהם בנוי המחסן;
(2)
הטובין הם בבעלות תאגיד, למעט חברת מעטים, ובידי בעל המחסן השליטה בתאגיד;
(3)
הטובין הם בבעלות חברת מעטים ובעל המחסן נמנה על חמשת בני האדם השולטים בה. לעניין פסקה זו אין נפקא מינה מהו אחוז השליטה של בעל המחסן;
(4)
השליטה בתאגיד שהוא בעל הטובין ובתאגיד שהוא בעל המחסן נתונה בידי אותו אדם, או שאדם אחד מנהל בשני התאגידים;
(5)
הטובין הם בבעלות אדם שלדעת המנהל יש לו יחסים מיוחדים עם בעל המחסן או שאותו אדם שולט שליטה עקיפה בענייניו של בעל המחסן.
(כ)
על אף האמור בתקנת משנה (יט) בעל רישיון של מחסן מסוף מטענים אווירי, מחסן קירור או מחסן כימיקלים רשאי לאחסן בו טובין שהתקיים בהם האמור בתקנת משנה (יט), ובלבד שמסר על כך הודעה מראש ובכתב למנהל; הודעה כאמור יכול שתהיה כללית או לטובין מסוימים.
(כא)
על אף האמור בתקנות משנה (יט) רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר את אחסנתם של טובין אף אם לא התקיימו הוראות תקנת משנה (יט).
אחריות בעל הרשיון [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ב־3, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ה, תשמ״ט־3, תשס״ב]
(א)
הותר רשימון החסנה יראו את בעל הטובין כאחראי לתשלום המסים החלים על הטובין מעת קבלתם בנמל היבוא עד להחסנתם בפועל במחסן הרשוי.
(ב)
נתקבלו טובין להחסנה במחסן רשוי יראו את בעל הרשיון כאחראי לתשלום המסים החלים על הטובין מעת קבלתם בפועל להחסנה עד לסילוקם מפיקוח רשות המכס.
(ג)
בעת העברת טובין ממחסן רשוי אחד למשנהו יראו את בעל הטובין כאחראי לתשלום המסים החלים על הטובין מרגע קבלתם מהמחסן הרשוי הראשון עד החסנתם בפועל במחסן הרשוי האחר.
(ד)
לא יותר רשימון החסנה במחסן כללי אלא אם כן נשלחה למנהל הסכמה של בעל הרישיון, באמצעים אלקטרוניים או, אם התיר זאת המנהל, צורפה לרשימון הסכמה של בעל הרשיון בנוסח שבתוספת התשיעית.
(ה)
לא יתן בעל רשיון הסכמתו להחסנת טובין אלא אם היא מותרת על פי הרשיון ואינה אסורה על פי כל דין.
(ה1)
על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), בעת העברת טובין להחסנה במחסן מסוף מטענים, יראו את בעל הרישיון כאחראי לתשלום המסים החלים על הטובין מעת קבלתם בנמל היבוא ועד לסילוקם מפיקוח רשות המכס, או עד למסירתם להעברה למחסן רשוי אחר; היו הטובין מועברים על ידי בעל הטובין יהיה הוא האחראי לתשלום המסים החלים על הטובין בעת ההעברה.
(ו)
(1)
טובין המועברים במכולה מנמל אחד למשנהו או המועברים מהנמל לאחסונם במחסן רשוי כללי או ממחסן רשוי כללי אחד למשנהו או ממחסן רשוי כללי לנמל, יהא בעל הטובין חייב לסגור את המכולה, על חשבונו, בסגר מסוג שאישר המנהל או במספר סגרים כאמור, לפי הצורך, כפי שיורה גובה המכס;
(2)
גובה המכס רשאי להורות על סגירת מכולה בסגר אף אם היא איננה מועברת כאמור;
(3)
הסגר יסופק על ידי רשות המכס, במחיר שיורה המנהל.
קבלת טובין וסילוקם [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ה, תשס״ב, תשס״ה, תשע״ג, תשע״ו]
(א)
הותר רשימון החסנה יעביר בעלם את הטובין למחסן תוך תקופה של 15 יום, זולת אם התיר גובה המכס אחרת; ואולם הותר רשימון החסנה של כלי רכב שיובאו לנמל ים, יעבירם בעלם למחסן בתוך תקופה של שלושה חודשים, זולת אם התיר גובה המכס אחרת מטעמים מיוחדים.
(ב)
אין להחסין או להחזיק טובין במחסן רשוי, שלא הותר רשימון החסנה שהוגש עליהם, אלא אם הורה המנהל, מטעמים מיוחדים, אחרת וכפי שהורה.
(ג)
הותר רשימון החסנה, או הוצאו טובין מהנמל לצורך החסנתם במחסן מסוף מטענים, תהא העברתם של הטובין למחסן רשוי, בדרך הקצרה, במהירות המירבית וללא שהיות מחוץ לתחום המחסן הרשוי, תוך נקיטת צעדים נאותים להבטחת שלמות הטובין כנדרש על פי דיני המכס; החסנתם של הטובין תושלם ביום סילוקם מהנמל או מהמחסן הרשוי הראשון; אולם רשאי גובה המכס להאריך מועד זה ב־24 שעות מטעמים שיירשמו.
(ד)
הותר רשימון יבוא לצריכה בארץ חייב בעל הטובין להוציא את הטובין מהמחסן תוך 90 ימים משעת התרת הרשימון, זולת אם פנה בעל הטובין לגובה המכס, וגובה המכס התיר אחרת מטעמים מיוחדים; חלפה התקופה האמורה בתקנה זו ולא הוצאו הטובין מהמחסן, רשאי המנהל לפעול כאמור בתקנה 23יא.
(ה)
בעל רשיון יפעל לגבי טובין בלתי נתבעים, תפוסים, מחולטים או מוחרמים במחסנו באופן שיורה המנהל.
(ו)
העברת טובין מכלי טיס למחסן מסוף מטענים אווירי ולמסוף שינוע תהיה בדרך הקצרה ביותר, במהירות המרבית ובלא שהיות.
(ז)
אין לאחסן או להחזיק טובין במסוף שינוע למשך יותר מ־24 שעות; ואולם רשאי המנהל, אם ראה טעמים מיוחדים לכך, להאריך את פרק הזמן לאחסון טובין במסוף שינוע למשך 24 שעות נוספות.
צרופות לרשימון החסנה [תיקון: תשל״ו, תשל״ט־4, תש״ם־2]
(א)
לא יותר רשימון החסנה אלא על פי רשימון יבוא בצירוף מסמכים אלה: תעודת מסירה של המוביל, חשבון הספק, מפרט מטען וכל מסמך אחר שיורה המנהל; אולם רשאי, המנהל להורות שלא יצורפו חשבון הספק ומפרט המטען לענין התרת רשימון החסנה במחסן מסוף מטענים.
(ב)
הוראות תקנה זו לא יחולו על החסנה במחסן רשוי כללי להחסנת חפצי עולים בלבד.
הגבלות החסנה על יבוא בדואר [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשע״ז]
לא יותר רשימון החסנה במחסן מטענים כללי על טובין שיובאו בדואר.
סירוב להתיר החסנה [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשמ״ה]
המנהל רשאי לסרב להתיר רשימון החסנה וכן לאסור החסנה במחסן רשוי מסויים אם בעל הרשיון או בעל הטובין או סוכנו לא קיים הוראות דיני המכס או מטעם סביר אחר.
סמכות לדרוש ידיעות [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ד־2]
המנהל רשאי לדרוש כי בעל רשיון ימציא ידיעות, הצהרות ותעודות שלדעת המנהל דרושים כדי להבטיח ביצוע הוראות פרק זה, וכי התעודות האמורות יאומתו בידי רואה חשבון, עורך דין, מהנדס, או אדם אחר שיקבע המנהל לפי הענין.
מחסן רשוי זמני [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
(א)
במקרים בהם אישר המנהל שיפוצים או הרחבה של מחסן רשוי, והוא נוכח שלצורך ניהולו התקין של מחסן הרשוי יש להעביר את הטובין ממחסן הרשוי, רשאי המנהל, על אף האמור בפרק זה, לאשר מחסן רשוי זמני להחסנת אותם טובין ולאחסנת טובין ישירות מהנמל.
(ב)
מחסן רשוי זמני יהיה לתקופה שיקבע המנהל ובלבד שלא תעלה על שנתיים.
(ג)
המחסן הזמני יהיה חלק בלתי נפרד ממחסן הרשוי, ויחולו לגביו כל ההוראות כאילו היה מחסן הרשוי.
(ד)
המחסן הרשוי המפונה לא ישמש לאחסנת טובין עד לגמר השיפוצים או ההרחבה, ועד לקבלת אישורו של המנהל לחידוש האחסנה בו; פינוי הטובין ממחסן הרשוי והחסנתם במחסן הרשוי הזמני ייעשו על־פי הנחיות המנהל.
[תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ב]
(בוטלה).
שמירת סודיות [תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
לא יגלה אדם שום ידיעה או מסמך שהגיעו אליו בתוקף תפקידו בביצוע פרק זה למי שאינו מוסמך לקבלו לפי כל דין.
[תיקון: תשל״ו]
(בוטלה).
פרק שמיני: תעודות מכס
תעודות מכס [תיקון: תשכ״ו־2, תש״ל־4, תשל״ז־3, תשמ״א־3, תשמ״ז־3, [הודעות]]
(א)
מותר ליתן תעודת מכס כדי להעיד על –
(1)
יבוא טובין או יצואם;
(2)
בדיקתם של טובין;
(3)
כל עובדה אחרת שגובה המכס ימצא לנכון לאשר.
(ב)
בעד תעודת מכס תשולם אגרה בסך 20 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מינואר 2024, 122 ש״ח).
[תיקון: תשמ״ב־2]
(כותרת נמחקה)
[תיקון: תשכ״ו־2, תשכ״ט־3, תשל״ה, תשל״ז־3, תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ו, תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ו, תשכ״ו־2, תשכ״ט־3, תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־2, תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ו־2, תשכ״ט־3, תשל״ה־2, תשל״ז־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״א־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ב, תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״א־2, תשמ״ב־2, תשמ״ה־2]
פרק תשיעי: מתן הצהרות בנמל תעופה, בנמל ים ובמסוף מעבר יבשתי
חובת הצהרה [תיקון: תשל״ב, תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״ב־2, תשמ״ה־2, תשנ״ב־3, תשנ״ז, תשס״ז, תשע״ז]
הנכנס לישראל (בפרק זה – נכנס) דרך נמל התעופה בן גוריון, שדה התעופה ירושלים (עטרות), שדה התעופה חיפה, שדה התעופה אילת ושדה התעופה עבדה (להלן – נמלי תעופה), נמל ים אשדוד, נמל ים חיפה ונמל ים אילת (להלן בפרק זה – נמלי ים) ודרך מסופי המעבר היבשתיים עם מצרים – רפיח, ניצנה וטבה ועם ירדן – מעבר גשר אלנבי, נהר הירדן ויצחק רבין (להלן – מסופי מעבר), יתן הצהרה בדרך האמורה בפרק זה.
התקנת מסלולי מעבר [תיקון: תשל״ב, תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״ב־2, תשמ״ה־2, תשנ״ב־3]
(א)
בנמלי תעופה, בנמלי ים ובמסופי מעבר יותקנו שני מסלולים לשם מעבר של נכנסים לצורך מתן הצהרה לענין דיני המכס על טובין שהם נושאים עמם או שהם במטען הלואי שלהם.
(ב)
אחד המסלולים ייקרא ”המסלול האדום“, והשלט שבפתחו יהיה צבוע או מואר בצבע אדום ועליו כתוב ”יש טובין להצהרה“; המסלול השני ייקרא ”המסלול הירוק“, והשלט שבפתחו יהיה צבוע או מואר בצבע ירוק ועליו כתוב ”אין טובין להצהרה“.
(ג)
השלטים יהיו כתובים לפחות בשפות עברית, אנגלית, צרפתית וערבית, באותיות הניתנות לקריאה בקלות.
חובת מעבר במסלול [תיקון: תשל״ב]
כל נכנס יעבור באחד משני המסלולים זולת אם הורה המנהל אחרת.
המעבר במסלול הירוק ומשמעותו [תיקון: תשל״ב]
נכנס שאינו נושא עמו, ואין במטען הלואי שלו, אלא טובין פטורים ממכס לפי פרט 7 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, שפורטו בהודעה כאמור בתקנה 30ו׳, רשאי לעבור במסלול הירוק, ומשעשה כן יראוהו כמי שהצהיר שאין הוא נושא עמו, ושאין במטען הלואי שלו, אלא טובין שהם בגדר הפטור וההודעה האמורים.
המעבר במסלול האדום [תיקון: תשל״ב]
נכנס הנושא עמו, או שיש במטען הלואי שלו, טובין כלשהם שאינם בגדר הפטור וההודעה האמורים בתקנה 30ד, חייב לעבור במסלול האדום.
פרסום חובת הצהרה [תיקון: תשל״ב, תשל״ג־4, תשל״ה, תשמ״ב־2, תשמ״ה־2]
(א)
המנהל יפרסם בנמלי תעופה בנמל ים ובמסופי מעבר, ובכל מקום נוסף שיראה לו, הודעה בדבר החובה ליתן הצהרה לפי תקנה 30ה.
(ב)
ההודעה תכלול רשימה של החפצים האישיים שאין חובה להצהיר עליהם ושל כמויותיהם.
פורסמה הודעה בדבר חובת הצהרה (י״פ תשנ״ב, 3728).
הצהרה מפורטת [תיקון: תשל״ב]
אין בפרק זה כדי לגרוע מחובתו של אדם לפרט, כפי שיידרש, את הטובין שהוא נושא עמו או את הטובין שבמטען הלואי שלו.
סמכויות במקרה מיוחד [תיקון: תשל״ב]
במקרה מיוחד רשאי גובה המכס להורות שלא תינתן הצהרה כאמור בפרק זה, או שתינתן הצהרה בדרך אחרת.
הוראות לביצוע [תיקון: תשל״ב]
המנהל רשאי לתת הוראות להבטיח ביצוע פרק זה.
פרק עשירי: הגשת הרשמון ותשלום המכס
הגשת רשמון [תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשל״ה]
(א)
לא הגיש בעל טובין שיובאו – בין שהם חבי מכס ובין שאינם חבי מכס – רשמון מלא על אותם טובין תוך ששה ימים מיום שהשלימה האניה את פריקת הטובין בנמל או מיום הגיע הטובין בדרך היבשה לישראל, או תוך 3 ימים מיום הגיע הטובין בדרך האויר לישראל, וסבור גובה המכס כי אי סילוקם ממקום הפקדתם הראשון גורם לצפיפות בנמל או במקום הפקדתם הראשון, רשאי הוא לצוות להוביל טובין אלה לכל מקום שיורה; כל דמי סבלות או יציאות אחרות הכרוכים בהעברה זו ישולמו על ידי בעל הטובין לפני סילוקם מפיקוח רשות המכס.
(ב)
ראה גובה המכס טעמים מיוחדים לכך, רשאי הוא, בהתייעצות עם המנהל ועל אף האמור בתקנת משנה (א), לצוות כאמור בה מיד עם הגיע הטובין בדרך האויר לישראל; אם ציווה כאמור יהא דין דמי הסבלות והיציאות האחרות כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שלגבי טובין המהווים חפצים אישיים לא ישלם בעל הטובין את דמי הסבלות והיציאות האמורים, אם סילקם מהמקום שאליו הובלו לפי הוראת גובה המכס תוך ארבעה עשר יום מיום ייבואם.
(ג)
רשאי גובה המכס לדרוש שטובין שהותר רשמונם יסולקו על ידי בעליהם תוך תקופה שהורה; לא סולקו הטובין כנדרש רשאי גובה המכס לצוות להובילם לכל מקום שיורה; כל דמי סבלות או יציאות אחרות הכרוכים בהעברה זו ישולמו על ידי בעל הטובין לפני סילוקם מפיקוח רשות המכס.
מקום תשלום המכס [תיקון: תש״ל־4]
(א)
מכס על טובין שנרשמו לצריכה בארץ ישולם בבית המכס שבנמל היבוא, או במקום כניסתם, ובלבד שעל טובין –
(1)
שיובאו שלא דרך הים ישולם המכס בבית המכס שאליו הובלו אותם טובין לפי סעיף 66 לפקודה;
(2)
שסולקו ברשות מנמל היבוא או ממקום כניסתם ישולם המכס בבית המכס שאליו סולקו או בבית המכס הקרוב למקום שאליו סולקו, הכל לפי הענין.
(ב)
רשאי המנהל מטעמים שייראו לו להורות כי המכס ישולם בבית מכס שלא כאמור בתקנת משנה (א).
[תיקון: תש״ל־2, תש״ל־6]
פרק עשירי 1: מקומות ליצוא טובין ורישום טובין לשם יצוא
מקומות ליצוא טובין [תיקון: תש״ל־6, תשנ״א־2, תשפ״ג]
המקומות המפורטים להלן נקבעים כמקומות ליצוא טובין לצורך הפקודה:
(1)
הנמלים המפורטים בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961;
(2)
המקומות שצויינו בתקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל), תשכ״ח–1968;
(3)
משרדי יחידות דואר חבילות של רשות המכס בירושלים, תל־אביב וחיפה;
(4)
לענין יצוא ויניל כלוריד מונומר בלבד – המקום המפורט בסעיף 7 לצו המכס (מקומות כניסה);
מקום כניסה לפי סעיף 7 לצו המכס (מקומות כניסה) הוא המקום שבו פורקים ויניל כלוריד מונומר, אתילן די־כלוריד, ופחמימנים כלורידיים אחרים באמצעות צינורות מנמל עכו למפעל תעשיות אלקטרו־כימיות (פרוטארום) בע״מ.
(5)
(הוראת שעה מיום 19.1.2023 עד יום 31.12.2024): לעניין יצוא חומרים המתקבלים כתוצרי לוואי מהפקת גז טבעי – המיתקן הימי להפקה, אגירה ופריקה של הגז האמור.
רישום טובין לשם יצוא–
הטובין המפורטים להלן, למעט אלה המפורטים בתוספת החמישית, יירשמו לשם יצוא ברשימון יצוא בטופס מב־9 כאמור בצו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ״ט–1969 (להלן – צו המכס):
(1)
טובין שייצואם הותר בצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד), תשכ״ב–1962;
(2)
טובין שיצואם לא הותר באחד מרשיונות אלה:
(א)
(ב)
(ג)
רישום טובין מסויימים לשם יצוא [תיקון: תש״ל־2, תש״ל־6, תשל״ג־3]
טובין שתקנה 32ב אינה חלה עליהם, וכן טובין המפורטים בתוספת החמישית, יירשמו לשם יצוא בהצהרה על יצוא טובין בטופס מב־85 כאמור בצו המכס.
טובין המיוצאים בדואר [תיקון: תש״ל־2, תש״ל־6]
טובין שיוצאו בדואר ונרשמו לפי תקנות הדואר יראו כאילו נרשמו לפי תקנות אלה.
פטור [תיקון: תש״ל־2, תש״ל־6]
(א)
רשאי המנהל, הן בדרך כלל והן במקרה מסויים, לפטור טובין מרישום לשם יצוא אם היו רשומים בשעת ייבואם או ייצואם בפנקס מעבר זמני או בכל מסמך אחר שממשלת ישראל הכירה בהם לענין ייבואם או ייצואם של טובין.
(ב)
טובין שהם מטען לואי של נוסעים לא יירשמו לשם יצוא.
אופן הרישום [תיקון: תש״ל־2, תש״ל־6, תשל״ג־3]
פרק אחד עשר: טובין בלתי נתבעים
עשיה בדמי המכר
(א)
נמכרו טובין לפי סעיפים 65(ג), 72(ב), 81, 82, 90(ב) או 98 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם – המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם וכן הוצאות מכירתם וההוצאות המפורטות בסעיפים 72(ב) ו־90(ג) לפקודה.
(ב)
מהעודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א), ישלם גובה המכס את ההוצאות הכרוכות בהחסנת הטובין ואחרי כן בהובלתם, אם בקשת הזכאי לתשלום ההוצאות האמורות הוגשה לגובה המכס בכתב תוך חודש מיום המכירה או תוך תקופה נוספת שיורה גובה המכס.
(ג)
הסכום שנותר ישולם לבעל הטובין, אם הוגשה בקשתו לגובה המכס בכתב תוך שנה מיום המכירה ואם הוכיח להנחת דעתו של גובה המכס שהשטת הטובין אינה אסורה על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939.
(ד)
לא הוצע במכירת הטובין מחיר העולה על סכומי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, או לא הוצע כל מחיר, ייעשה בטובין או בדמי המכר, על אף האמור בתקנת משנה (א), כפי שיורה המנהל.
(ה)
טובין שנמכרו כאמור יסולקו על ידי הקונה תוך שבעה ימים אלא אם הורה גובה המכס אחרת; לא סולקו הטובין, ייעשה בהם כפי שיורה המנהל.
מועד סילוקם של טובין שהותר רשמונם
רשאי גובה המכס לדרוש שטובין שהותר רשמונם יסולקו על ידי הבעלים תוך תקופה שיורה; לא סולקו הטובין, יחולטו.
[תיקון: תשל״ה, תשל״ה־3]
(בוטלה).
פרק שנים־עשר: הוראות שונות
בית מכס [תיקון: תשכ״ו]
בית מכס לצורך הפקודה ותקנות אלה הוא כל מקום מן המקומות המפורטים בתוספת הראשונה.
תרגום מסמכים
הוגש לרשות המכס מסמך הנוגע לעניני מכס, שאינו כתוב עברית, ערבית, אנגלית או צרפתית, רשאי גובה המכס לדרוש שיומצא לו, על חשבון מגיש המסמך, תרגום, להנחת דעתו, של אותו מסמך לאחת השפות האמורות כפי שיורה.
הגשת טפסים מודפסים [תיקון: תש״ל־4, תשל״ה]
הטפסים בתוספת לצו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ״ט–1969, שמספרם מב/7 ו־מב/9, יש להגישם לרשות המכס כשהם מודפסים במכונת כתיבה.
אגרה עבור מצהר מתוקן או מצהר מילואים [תיקון: תשכ״ו־2, תש״ל־4, תשל״ז־3, תשמ״א־3, תשמ״ז־3, [הודעות]]
בעד מצהר מתוקן או מצהר מילואים שהתיר גובה המכס להגישו, תשולם אגרה בסך 20 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מינואר 2024, 122 ש״ח).
אגרה עבור העתק או אישור [תיקון: תשכ״ז, תש״ל־4, תשל״ז־3, תשמ״א־3, תשמ״ז־3, [הודעות]]
בעד אישור המעיד על הגשת רשיון יבוא או היתר יבוא ועל תכנו ובעד העתק מכל תעודה או מסמך הדרוש לביצוע הפקודה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מינואר 2024, 122 ש״ח).
סמכות להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה וכיוצא באלה
מותר להפסיק או לצמצם כל טעינה, פריקה, קבלה או מסירה של טובין, אם לדעת גובה המכס עלולות פעולות אלה להביא לצפיפות בלתי רגילה במקום הנתון לפיקוח רשות המכס או במקום אחר.
כניסת טובין לנמל שאינו נמל המשגור
מקום שטובין הנשגרים לכל נמל בישראל נפרקו או הונחתו בנמל אחר בישראל, מחמת שגובה המכס בנמל המשגור הפסיק את פריקת הטובין באותו נמל לפי תקנה 38, או מכל סיבה אחרת, רשאי גובה המכס להורות כי יירשמו טובין אלה בנמל הפריקה לצריכה בארץ, להחסנה, לשטעון או למעבר, הכל לפי הענין, ובמקרה של טובין חבי מכס שנרשמו לצריכה בארץ רשאי גובה המכס לצוות כי ישולם המכס כאילו נשגרו הטובין ישר לאותו נמל.
מתן פרס
רשאי המנהל לצוות על תשלום כל פרס שימצא לנכון לכל אדם שמסר ידיעה על עבירת מכס או שתפס טובין מוברחים.
קביעת טופס [תיקון: תשל״ב]
החליט המנהל להטיל קנס מינהלי על אדם לפי סעיף 231א לפקודה, ימסור לו החלטה מנומקת בטופס שבתוספת הרביעית.
הצמדה [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב]
(א)
הסכומים והאגרות (בתקנה זו – הסכומים) שבתקנות 11, 16, 24, 37 ו־37א [במקור: לתקנות העיקריות], יותאמו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שיעור עליית המדד ייקבע לפי העליה שבין המדד האחרון שהתפרסם לפני תחילתם של הסכומים שבתוקף לבין המדד האחרון שהתפרסם לפני יום התאמתם;
הסכומים המותאמים יעוגלו כלהלן:
סכום בעשרות שקלים יעוגל ל־5 השקלים הקרובים, סכום במאות שקלים יעוגל ל־10 השקלים הקרובים, סכום באלפי שקלים יעוגל ל־100 השקלים הקרובים, וסכום בעשרות אלפי שקלים יעוגל לאלף השקלים הקרובים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) האגרה שבתקנה 16(א)(2) ובתקנה 16(ב)(2) תותאם ב־1 בנובמבר של כל שנה.
ענשים
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – קנס 500 לירות או ששה חדשי מאסר.
שמירת תקפן של תקנות
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מתקנות המכס (אגרות מחסן מכס) (ירושלים), תשט״ו–1955.
ביטול
תקנות המכס – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המכס, תשכ״ו–1965“.
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ד, תשס״ב]
תוספת ראשונה
(תקנה 35א)
1.
בית המכס, שער הנמל 3, חיפה.
2.
[תיקון: תשס״ז]
בית המכס מרכז, רח׳ ישראל גלילי 3א, קרית הממשלה, ראשון לציון (להלן – בית המכס מרכז).
3.
בית המכס, נמל התעופה בן גוריון.
4.
בית המכס, רח׳ כנפי נשרים 66, ירושלים.
5.
בית המכס, רח׳ האורגים 2, אשדוד.
6.
בית המכס ומע״מ, נמל אילת, אילת.
7.
מסוף מעבר, רפיח.
8.
מסוף מעבר, ניצנה.
9.
מסוף מעבר, טבה.
10.
מסוף מעבר, ראש הנקרה.
11.
מסוף מעבר נהר הירדן.
12.
[תיקון: תשס״ז]
מסוף מעבר יצחק רבין.
תוספת שניה
[תיקון: תש״ל]
(תקנה 2)
1. התיאור
חלק א׳: דגל בית המכס
הדגל: 140 ס״מ ארכו, 90 ס״מ רחבו.
הרקע: כחול, למעט דמות דגל מדינת ישראל, כמתואר להלן.
דמות דגל מדינת ישראל: בפינה השמאלית העליונה של הדגל, סמוך למטה הדגל, בגובה 45 ס״מ מעל לצלע האורך התחתונה. רקע הדמות – לבן, ועליו שני פסי תכלת כהה, 6.5 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הסמל. הפס העליון – במרחק 6.5 ס״מ מתחת לצלע האורך העליונה, והפס התחתון – במרחק 6.5 ס״מ מעל לצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם – מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת, 2 ס״מ רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הסמל.
המלים ”מכס ובלו“: רקומות בצבע לבן בין שני מעגלים בעלי מרכז אחד הרחוק 20 ס״מ מצלע האורך התחתונה ו־20 ס״מ מצלע הרוחב הימנית, בקצה הרחוק מהמטה. רדיוס המעגל האחד 10 ס״מ ורדיוס המעגל השני 5 ס״מ.
חלק ב׳: דגל חרטום כלי השיט
הדגל: 90 ס״מ ארכו, 60 ס״מ רחבו.
הרקע: כחול, למעט דמות דגל מדינת ישראל כמתואר להלן.
דמות דגל מדינת ישראל: בפינה השמאלית העליונה של הדגל, סמוך למטה הדגל, בגובה 30 ס״מ מעל לצלע האורך התחתונה. רקע הדמות – לבן, ועליו שני פסי תכלת כהה, 4.5 ס״מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הסמל. הפס העליון – במרחק 4.5 ס״מ מתחת לצלע האורך העליונה, והפס התחתון – במרחק 4.5 ס״מ מעל לצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם – מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת 1.5 ס״מ רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הסמל.
המלים ”מכס ובלו“: רקומות בצבע לבן בין שני מעגלים בעלי מרכז אחד הרחוק 15 ס״מ מצלע האורך התחתונה ו־15 ס״מ מצלע הרוחב הימנית, בקצה הרחוק מהמטה. רדיוס המעגל האחד 8 ס״מ ורדיוס המעגל השני 4 ס״מ.
2. הציור
תוספת שלישית
1.
שעות העבודה הרגילות, למעט שעות העבודה הרגילות במקומות המפורטים בסעיף 2, הן –
(א)
בימים ראשון עד חמישי בשבוע –
(1)
מ־15 ביוני כל שנה ועד ראש השנה למנין העברי – מ־07.30 עד 14.30
(2)
בכל תאריך אחר – מ־07.30 עד 15.30
(ב)
ביום ששי בשבוע –
(1)
מ־15 ביוני כל שנה ועד ראש השנה למנין העברי – מ־07.30 עד 13.00
(2)
בכל תאריך אחר – מ־07.30 עד 14.00
(ג)
על אף האמור בפסקאות (א) ו־(ב) יהיו שעות העבודה הרגילות בערבי ימי מנוחה כאמור להלן:
(1)
בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח וערב יום שביעי של פסח – מ־07.30 עד 12.00
(2)
בערבי ימי מנוחה אחרים למעט ערב יום העצמאות – מ־07.30 עד 13.00
(3)
דין ערב יום העצמאות כדין יום ששי.
2.
שעות העבודה הרגילות בחצרים בהם עובד פקיד לפי הוראות חוק בדבר בלו –
(א)
בימים ראשון עד חמישי בשבוע – מ־07.00 עד 15.00
(ב)
ביום ששי בשבוע ובערבי ימי מנוחה – מ־07.00 עד 14.00.
[תיקון: תשל״ב]
תוספת רביעית
(תקנה 40א)
א.
אל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (השם) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (המען) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (מס׳ הזהות או הדרכון)
הואיל ונוכחתי כי עברת על הוראות פקודת המכס או תקנה שהותקנה על פיה כדלקמן:
1.
העובדות
א.
. . . . . . . . . .
ב.
. . . . . . . . . .
ג.
. . . . . . . . . .
2.
הוראות החיקוק לפיהן נעברו עבירות
א.
. . . . . . . . . .
ב.
. . . . . . . . . .
ג.
. . . . . . . . . .
החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 231א לפקודת המכס, להטיל עליך קנס מינהלי בסך . . . . . . . . . . לירות, שהוא בשיעור כפל המכס החל על הטובין.
ב.
[תיקון: תשל״ה־4]
אם קיבלת את החלטתי האמורה עליך לשלם את הקנס בקופת בית המכס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תוך שלושים יום מיום שנמסרה לך הודעה זו.
ג.
[תיקון: תשל״ה־4]
אם הנך מתנגד להחלטתי, הנך רשאי, על פי סעיף 231א(ד) לפקודת המכס, לערער על החלטה זו, תוך 30 יום מיום שנמסרה לך, לפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אתה גר, מנהל את עסקיך, או עברת את העבירה. בערעור יראו החלטתי זו ככתב אישום.
אישור המסירה
מסרתי את ההודעה למשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה.
הערה: בשעת תשלום הקנס עליך להמציא הודעה זו.
[תיקון: תשל״ג־2]
תוספת חמישית
(תקנות 32ב ו־32ג)
1.
סרטים סינמטוגרפיים שנחשפו לאור ופותחו עם פס הצליל או בלעדיו, נגטיביים או פוזיטיביים.
2.
סרטים מגנטיים להקלטת קול, מחוררים, בגלילים.
3.
[תיקון: תשמ״ו]
תכנה למכונות אוטומטיות לעיבוד נתונים, על גבי נושאי תכנה.
[תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
תוספת שישית
(תקנה 14)
בקשה לרשיון/לחידוש רשיון למחסן רשוי כללי/פרטי
חלק א׳
[תיקון: תשמ״ה]
אל:
גובה המכס . . . . . . . . . .
המבקש . . . . . . . . . .
העיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
טלפון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רשום בתאגיד מסוג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר רישום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יום הרישום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר עוסק במע״מ . . . . . . . . . .
אנו מבקשים בזה רשיון/חידוש רשיון למחסן רשוי כללי/פרטי
סוג המחסן המבוקש כמפורט בתוספת שביעית חלק א׳ סעיף: . . . . . . . . . .
סוגי הטובין המבוקשים להחסנה . . . . . . . . . .
חלק ב׳
להלן פרטים של המבקש:
1.
עסקי המבקש מבוקרים בידי רואה חשבון . . . . . . . . . .
אשר מענו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טלפון מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
2.
ההון של המבקש: הון רשום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הון נפרע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
3.
מניות: פרט שמות בעלי המניות העיקריים שלהם שליטה בתאגיד, וכן שמות כל בעלי המניות שלכל אחד מהם לפחות 10% מהון המניות, ושמות מורשי החתימה:
| השם המלא | המען המדוייק | מס׳ ת״ז/דרכון | % מניות | ערך נקוב | |
|---|---|---|---|---|---|
| בעלי המניות | 1. | ||||
| 2. | |||||
| 3. | |||||
| 4. | |||||
| שמות מורשי החתימה | 1. | 1. דוגמת חתימה | |||
| 2. | 2. | ||||
| 3. | 3. | ||||
| 4. | 4. | ||||
[תיקון: תשס״ד־2]
חלק ג׳
הרינו מצהירים כי פרטי המחסן הם כדלקמן:
1.
מחסן לתצוגת רכב –
□
המחסן נמצא בבעלות סוכן מורשה מטעמנו ורשום בפנקסי המקרקעין כגוש מס׳ . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . .
□
המחסן מוחזק בידי סוכן מורשה מטעמנו לפי חוזה שכירות או חכירה עם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לתקופה של . . . . . . . . . . שנים מיום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . .
2.
מחסן הנמצא בתחום נמל ים או נמל התעופה בן גוריון –
□
המחסן נמצא בבעלותנו ורשום בפנקסי המקרקעין כגוש מס׳ . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . .
□
המחסן מוחזק בידינו לפי חוזה שכירות או חכירה עם . . . . . . . . . . לתקופה של . . . . . . . . . . שנים מיום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . .
□
המחסן מוחזק בידינו לפי חוזה הרשאה עם רשות הנמלים והרכבות / רשות שדות התעופה לתקופה של . . . . . . . . . . שנים מיום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . .
3.
מחסן אחר –
□
המחסן נמצא בבעלותנו ורשום בפנקסי המקרקעין כגוש מס׳ . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . .
□
המחסן מוחזק בידינו לפי חוזה שכירות או חכירה עם . . . . . . . . . . לתקופה של . . . . . . . . . . שנים מיום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשס״ב]
רצ״ב אישור עורך דין בדבר זכויותינו (במחסן לתצוגת רכב – זכויות סוכן מורשה מטעמנו) במקרקעי המחסן.
חלק ד׳
הודעה על שינויים הכלולים בבקשה זו לעומת הבקשה של השנה החולפת (למילוי רק כאשר מדובר בבקשה לחידוש רשיון)
. . . . . . . . . .
. . . . . . . . . .
חלק ה׳
[תיקון: תשמ״ה, תשס״ב, תשע״ג]
אנו מצרפים בזה:
1.
אגרה בסך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שיק מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . משוך על בנק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
2.
ערבות בנקאית על גבי טופס מב/360 על סך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
*
3. ערבות צד שלישי על גבי טופס מב/358 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
3א.
אישור עורך דין כנדרש בחלק ג׳.
**
4. אישור תשריט של מהנדס כנדרש בחלק ג׳.
5.
המלצה כנדרש בתקנה 20.
6.
אישור רואה חשבון כנדרש בחלק ב׳ של הבקשה.
7.
אישור חברת ביטוח כנדרש בתקנה 15.
8.
אישור על דיווח תקין לרשויות מע״מ.
9.
אישור עורך דין כי תקנון בעל הרישיון למחסן תואם תקנות אלה.
* ימולא רק בידי מבקש רשיון חדש, או מי שמבקש חידוש רשיון, אם נעשו שינויים בשטח או בנפח המחסן.
** תצורף לבקשה לרשיון חדש, ובחידוש רשיון רק אם פג תוקף הערבות הקודמת.
חלק ו׳
הרינו מצהירים בזה שידועים לנו כל דיני המכס והוראות הנוהל מטעם אגף המכס המתייחסים לניהול מחסנים רשויים, ושכל הפרטים בבקשה זו נכונים, מלאים ומדוייקים.
שם החותם: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תפקיד החותם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חותמת המבקש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשל״ו, תש״ם־2, תשס״ב]
תוספת שביעית
(תקנה 17)
תנאים נוספים למתן רישיון או לחידושו:
1.
[תיקון: תשס״ז, תשס״ח, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2]
המחסנים מהסוג המתואר בטור א׳ יהיו בשטח קרקע מזערי ובמרחק מרבי מבית המכס בקו אווירי כמתואר לצדם בטורים ב׳ ו־ג׳, לפי הענין; האמור בטור ב׳ לענין מחסן סגור מתייחס למבנה בלבד:
| טור א׳ סוג המחסן | טור ב׳ נפח או שטח קרקע מזערי | טור ג׳ מיקום המחסן או מרחק מרבי מבית המכס ירושלים, מרכז (ראשון לציון), חיפה, אשדוד, אילת, נמל תעופה בן גוריון, מסוף מעבר נהר הירדן | |
|---|---|---|---|
| סגור | חצרים | ||
|
1. מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות
| 200 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס | |
|
2. מחסן לכימיקלים
| 2,000 מ״ק | בתחום נמל ים | |
|
3. מחסן למכירה ליוצאים מישראל
| 200 מ״ר | בתחום מעבר יבשתי, נמל ים או נמל תעופה | |
|
4. מחסן לצידת אניות וכלי טיס
| 200 מ״ר | 5 ק״מ מבית המכס | |
|
5. מחסן מטעני עולים
| 1,000 מ״ר | 5,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
6. מחסן מטענים כללי
| 5,000 מ״ר | 5,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
7. מחסן מסוף מטענים –
| |||
|
(1) כמשמעותו בפסקה (1) להגדרתו בתקנה 12
| 10,000 מ״ר | 10,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
(2) כמשמעותו בפסקה (2) להגדרתו בתקנה 12
| 2,000 מ״ר | 10,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
(3) כמשמעותו בפסקה (3) להגדרתו בתקנה 12
| 3,000 מ״ר | 2,000 מ״ר | 7 ק״מ מתחום נמל התעופה בן גוריון |
|
(4) כמשמעותו בפסקה (5) להגדרתו בתקנה 12
| 10,000 מ״ר | 10,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית מכס |
|
(5) כמשמעותו בפסקה (6) להגדרתו בתקנה 12
| 60,000 מ״ק | 5 ק״מ מבית מכס | |
|
7א. מסוף שינוע
| – | – | בתחום נמל התעופה בן גוריון |
|
7ב. מחסן מסוף בלדרות
| 1,000 מ״ר | – | 7 ק״מ מתחום נמל התעופה בן גוריון |
|
7ג. מסוף לדברי דואר –
| |||
|
(1) כמשמעותו בפסקה (1) להגדרתו בתקנה 12
| 250 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס | |
|
(2) כמשמעותו בפסקה (2) להגדרתו בתקנה 12
| 1,000 מ״ר | – | בתחום נמל התעופה בן גוריון |
|
8. מחסן מסוף קירור
| 5,000 מ״ק | 2,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
9. מחסן מסירה לחוזרים לישראל
| בתחום נמל בין־לאומי או מסוף מעבר יבשתי | ||
|
10. מחסן מתכות יקרות
| 20 ק״מ מבית המכס | ||
|
11. מחסן קירור
| 3,000 מ״ק | 20 ק״מ מבית המכס | |
|
12. מחסן רכב
| 1,000 מ״ר | 1,000 מ״ר | 20 ק״מ מבית המכס |
|
13. מסוף שינוע רכבת
| – | – | בתחום נמל ים או בצמוד לו |
|
14. (פקע)
| |||
2.
[תיקון: תשס״ה]
שטח מחסן לצידת אניות וכלי טיס מחוץ לנמל בין־לאומי לא יעלה על 2,000 מ״ר.
3.
על אף האמור בפרט 3 סעיף 1, רשאי המנהל ליתן רישיון למחסן למכירה ליוצאים מישראל, אף אם הוא נמצא מחוץ לתחום נמל התעופה בן גוריון (להלן – נמל התעופה), אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
(א)
המחסן נועד לשם החסנתם של טובין המיועדים למכירה בנמל התעופה בלבד;
(ב)
חנות המכירה לנוסעים נמצאת באולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה;
(ג)
המרחק מבית המכס בנמל התעופה אינו עולה על 7 ק״מ בקו אווירי;
(ד)
שטח המחסן אינו עולה על 1,000 מ״ר.
4.
על אף האמור בטור ב׳, בפרט 3 סעיף 1, רשאי המנהל ליתן רישיון למחסן למכירה ליוצאים מישראל אף אם שטחו המזערי קטן מ־200 מ״ר, במעבר יבשתי טבה.
5.
[תיקון: תשס״ד־2]
על אף האמור בפרט 12 סעיף 1, רשאי המנהל ליתן רישיון למחסן רכב ששטחו קטן מ־1,000 מ״ר, ובלבד ששטחו המזערי 500 מ״ר, והוא משמש רק להחסנת אופנועים וגוררים, כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, או כלי רכב קטנים אחרים שקיבלו את אישור המנהל.
6.
[תיקון: תשס״ז]
על אף האמור בסעיף 1, המנהל רשאי לחדש רישיון מחסן רשוי אף אם מרחקו של המחסן הרשוי מבית המכס מרכז (ראשון לציון), עולה על המרחק המרבי הקבוע בטור ג׳ בטבלה, לפי העניין, ובלבד שלפני יום י״א באב התשס״ז (26 ביולי 2007), נתקיים במחסן תנאי המרחק הקבוע בטור האמור, ביחס לבית המכס תל־אביב–יפו והיה קיים לגביו רישיון תקף במועד האמור.
7.
[תיקון: תשע״ג]
מחסן מסוף מטענים אווירי יכלול שטח סגור ושטח חצרים כמפורט בטור ב׳ בטבלה שבסעיף 1.
7א.
[תיקון: תשע״ז]
על אף האמור בפרט 7 בטבלה שבסעיף 1, רשאי המנהל לתת רישיון למחסן מסוף מטענים, כמשמעותו בפסקה (1) להגדרתו בתקנה 12, אף אם הוא נמצא במרחק העולה על המרחק המרבי הקבוע בטור ג׳ בטבלה אך אינו עולה על 150 ק״מ מבית מכס אילת, ובלבד שהמכולות מגיעות אל מחסן או יוצאות ממנו באמצעות רכבת או משאית, ולא מתבצעים במחסן ריקון, פיצול או המכלה ליצוא.
8.
[תיקון: תשע״ו]
על אף האמור בטור ג׳, בפרטים 6 ו־7(1) ו־(2) שבסעיף 1, רשאי המנהל לתת רישיון למחסן כאמור בפרטים האמורים, אף אם מרחקו המרבי מבית מכס מעבר נהר הירדן עולה על 20 ק״מ ובלבד שאינו עולה על 25 ק״מ.
[תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
תוספת שמינית
(תקנה 23א)
דו״ח שנתי על המלאי ביום . . . ./31/12
שם המחסן . . . . . . . . . .
המספר המזהה הנקוב ברשיון . . . . . . . . . .
| מס׳ הגוש | תיאור הטובין | רשימון החסנה | הכמות או המשקל בהתאם לרשימון ההחסנה | יח׳ המידה | יתרת מלאי ביום . . . ./31/12 | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המספר | תאריך | ||||||
אנו מצהירים שהרשימה של הטובין המוגשת בזה מתאימה התאמה מלאה ומדויקת לרישומים המתנהלים במחסננו, על פי כל דין.
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חתימה וחותמת בעל הרשיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשל״ו, תש״ם־2]
תוספת תשיעית
(תקנה 23ז)
הצהרת בעל רשיון למחסן כללי
שם המחסן . . . . . . . . . .
אנו מסכימים בזה לקבל להחסנה במחסננו את הטובין המפורטים ברשימון זה.
. . . . . . . . . .
[תיקון: תשנ״ב־4]
תוספת עשירית
(תקנה 5(א)(2) ו־(א2) [צ״ל: 15(א)(2) ו־(א2)])
אישור חברת הביטוח
לכבוד
גובה המכס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
גובה המכס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הנדון: ביטוח מחסן רשוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הכתובת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אנו מאשרים בזה, כנדרש בתקנה 15(א)(2) או 15(א2) לתקנות המכס, התשכ״ו–1965, כי למן יום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . הטובין המוחסנים במחסן הרשוי הנ״ל מבוטחים על ידינו כנגד סיכוני פריצה בערכם לענין דיני המכס, בתוספת המסים שבהם חייבים הטובין, בסכום . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
מנהל המכס ומע״מ נקבע בפוליסה כמוטב בלתי חוזר לענין תגמולי ביטוח שישולמו בקשר למסים המבוטחים כאמור, שטרם שולמו לרשות המכס.
במקרה של ביטול הפוליסה בידי צד כלשהו לפני מועד סיומה, אנו מתחייבים בזה להודיעכם על כך, 30 ימים לפחות לפני פקיעת פוליסת הביטוח.
כמו כן, אנו מתחייבים בזה להודיעכם על כל שינוי בסכומי הביטוח, תוך שבעה ימים מיום השינוי.
[תיקון: תשס״ב]
תוספת אחת עשרה
(תקנה 15(א4))
אישור חברת הביטוח
לכבוד
מנהל המכס
מנהל המכס
הנדון: ביטוח מחסן לצידת אניות וכלי טיס
הכתובת . . . . . . . . . .
אנו מאשרים בזה, לפי תקנה 15(א4) לתקנות המכס, התשכ״ו–1965, כי למן יום . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . הטובין המוחסנים במחסן הרשוי הנ״ל והמובלים על ידי בעל הרישיון למחסן, מבוטחים על ידינו כנגד סיכוני פריצה, לרבות גניבה בדרך, בערכם לענין דיני המכס, בתוספת מסי היבוא שבהם חייבים הטובין, בסכום . . . . . . . . . . שקלים חדשים.
מנהל המכס ומע״מ נקבע בפוליסה כמוטב בלתי חוזר לענין תגמולי ביטוח שישולמו בקשר למסים המבוטחים כאמור, שטרם שולמו לרשות המכס.
במקרה של ביטול הפוליסה בידי צד כלשהו לפני מועד סיומה, אנו מתחייבים בזה להודיעכם על כך, 30 ימים לפחות לפני פקיעתה.
כמו כן, אנו מתחייבים בזה להודיעכם על כל שינוי בסכומי הביטוח, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
[תיקון: תשע״ג]
תוספת שתים עשרה
(תקנה 23ו(ה))
טופס 1: הצהרה בשל החזקה של אמצעי שליטה במבקש רישיון למחסן רשוי
טופס 2: הצהרה בשל העברה של אמצעי שליטה בבעל רישיון למחסן רשוי
כ״ד בתשרי תשכ״ו (20 באוקטובר 1965)
- פנחס ספיר
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.