תקנות המים (תשלום מיוחד)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות המים (תשלום מיוחד) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות המים (תשלום מיוחד), תשל״ט–1978


ק״ת תשל״ט, 305, 800, 1168, 1392, 1811; תש״ם, 119, 481, 709, 1698, 2353; תשמ״א, 131, 227, 743, 1305; תשמ״ב, 175, 403, 555, 735, 862, 1133, 1417, 1643; תשמ״ג, 156, 367, 559, 734, 918, 1126, 1409, 1799; תשמ״ד, 9, 161, 301, 541, 621, 869, 993, 1260, 1619, 1801, 2171, 2443; תשמ״ה, 707, 1036, 1441, 1727; תשמ״ו, 1174; תשמ״ז, 1103; תשמ״ט, 808; תש״ן, 716; תשנ״ב, 1043, 1355; תשנ״ג, 1164; תשנ״ה, 1379; תשס״א, 59.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 124ב ו־159 לחוק המים, תשי״ט–1959, לאחר התיעצות במועצת המים ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


ההוראות הנוגעות לתשלומים מיוחדים לפי סימן ג׳ לפרק הרביעי לחוק המים, תשי״ט–1959 בוטלו בתיקון מס׳ 27 לחוק.


הגדרות
בתקנות אלה –
”מפיק“ – אדם המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, לרבות תאגיד צרכן;
”ספק“ – אדם המספק מים לאחר על פי רשיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
”צרכן“ – אדם, לרבות תאגיד צרכן, הצורך מים על פי רשיון הפקה, שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית;
”תאגיד צרכן“ – תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית לענין כמויות המים המיועדות לצריכתו העצמית וצריכתם של המשתמשים במים הנמנים עליו, לרבות חבר – בני־אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים, המקבלים במשותף כמות מים מוקצית;
”משתמש במים“ – מי שנמנה על תאגיד צרכן ואינו רשום בנפרד ברשיון הפקה;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה;
”כמות מים נחרגת“ – כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;
”כמות המים המופקת“, לגבי מפיק לצריכתו העצמית – כמות המים המופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”כמות המים המסופקת“, לגבי ספק – כמות המים המסופקת בפועל כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”היטל איזון“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק הרביעי לחוק;
”יחידת מים“ – מטר מעוקב של מים;
”עונה“ – חלק משנה, כמשמעותה ברשיון ההפקה;
”שנה“ – המתחילה ב־1 באפריל ומסתיימת ב־31 במרס שלאחריו.
שיעורי תשלום מיוחד בהתאם למטרות המים [תיקון: תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשל״ט־4, תש״ם, תש״ם־2, תש״ם־3, תש״ם־4, תש״ם־5, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־4, תשמ״ב־5, תשמ״ב־6, תשמ״ב־7, תשמ״ב־8, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ג־4, תשמ״ג־5, תשמ״ג־6, תשמ״ג־7, תשמ״ג־8, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ד־5, תשמ״ד־6, תשמ״ד־7, תשמ״ד־8, תשמ״ד־9, תשמ״ד־10, תשמ״ד־11, תשמ״ד־12, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשס״א]
(א)
שיעורי התשלום המיוחד, אשר יחולו על מי שמפיק או מספק כמות מים נחרגת, יהיו בהתאם למטרות המים כפי שצוינו ברשיון ההפקה ובהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב)
שיעורי התשלום המיוחד לכל יחידת מים של כמות המים הנחרגת לחקלאות, לייצור תעשייתי ולצורכי בית, מלאכה, מסחר, שירותים ושירותים ציבוריים, יהיו כמפורט להלן:
(1)
לגבי כמות מים נחרגת שהיא עד 10% מכמות המים המוקצית – 0.36 שקלים חדשים למ״ק;
(2)
לגבי כמות מים נחרגת שהיא מעל 10% מכמות המים המוקצית – 0.96 שקלים חדשים למ״ק לחקלאות ולייצור תעשייתי ו־0.88 שקלים חדשים למ״ק לצורכי בית, מלאכה, מסחר, שירותים ושירותים ציבוריים;
(ג)
שיעורי התשלום המיוחד על כל יחידת מים של כמות המים הנחרגת לייצור תעשייתי ולצרכי בית, מלאכה, מסחר, שירותים ושירותים ציבוריים, יהיה:
(1)
לגבי כמות מים נחרגת שהיא עד 10% מכמות המים המוקצית – 0.30 שקלים חדשים למ״ק;
(2)
לגבי כמות מים נחרגת שהיא מעל 10% מכמות המים המוקצית – 0.80 שקלים חדשים למ״ק.
פטור מתשלום מיוחד [תיקון: תשנ״ג]
לא יוטל תשלום מיוחד, כמשמעותו בתקנות אלה, על מים שהוגדרו ע״י נציב המים כמי קולחין או כמי שטפונות במאגרים.
אי הטלת תשלום מיוחד על רשות מקומית בגין מים לצריכה ביתית [תיקון: תשנ״ה]
(א)
מקום שלא נקבעה ברשיון הפקה לרשות מקומית כמות מים מוקצית לצריכה ביתית, לא יוטל תשלום מיוחד, כמשמעותו בתקנות אלה, על הרשות המקומית בגין כמות מים לצריכה ביתית, אם הפרש הצריכה, כמשמעותו בתקנה 9(ה) לתקנות המים (השימוש במים באזור קיצוב) התשל״ו–1976, אינו עולה על 15%.
(ב)
עלה הפרש הצריכה על 15%, יהיו שיעורי התשלום המיוחד על מים לצריכה ביתית, כדלקמן:
(1)
עד 25% מהפרש הצריכה – 36 אגורות למ״ק;
(2)
מעל 25% מהפרש הצריכה – 88 אגורות למ״ק.
הודעת חיוב בתשלום מיוחד [תיקון: תשמ״ז]
(א)
בתום כל שנה ישלח נציב המים, לכל מי שהפיק או סיפק כמות מים נחרגת, הודעת חיוב על התשלום המיוחד החל עליו לגבי אותה שנה, בהתאם לכמות המים הנחרגת, למטרת הצריכה של המים ועל פי השיעורים האמורים בתקנה 2.
(ב)
בהודעת חיוב לפי תקנת משנה (א) המתייחסת לספק יפורטו, בנוסף על הספק, שמות צרכניו של הספק, כמות המים הנחרגת שצרך כל אחד מהם בשנה שאליה מתייחסת הודעת החיוב, מטרת הצריכה של המים וסך כל התשלום המיוחד העולה בחלקה של כמות המים הנחרגת שצרך כל אחד מהם.
(ג)
נציב המים רשאי, בנסיבות שייראו לו, לשלוח הודעת חיוב לפי תקנת משנה (א) גם בתום כל חלק של שנה וגם בתום כל עונה והוראות תקנות אלה יחולו על הודעת חיוב כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
תשלום התשלום המיוחד [תיקון: תשמ״ז]
מפיק או ספק, שקיבלו הודעת חיוב כאמור בתקנה 3, ישלמו את התשלום המיוחד שהוטל עליהם, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהיום שקיבלו את הודעת החיוב.
העברת תשלום מיוחד על הצרכן
(א)
ספק שהוטל עליו תשלום מיוחד בגין כמות מים נחרגת של צרכן, רשאי, תוך 15 יום מיום שקיבל את הודעת החיוב כאמור בתקנה 3, להגיש לנציב המים בקשה לאשר לו לגבות את סכום התשלום המיוחד האמור, כולו או מקצתו, מהצרכן שצרך את כמות המים הנחרגת, שבגינה הוטל התשלום; העתק הבקשה ישלח הספק לצרכן.
(ב)
קיבל נציב המים בקשתו של ספק, כאמור בתקנת משנה (א), יודיע בכתב לצרכן על זכותו להמציא לו את טענותיו בכתב לגבי בקשתו של הספק, לא יאוחר מחמישה – עשר יום מיום קבלת ההודעה.
(ג)
נציב המים יבחן את בקשתו של הספק ואת טענותיו של הצרכן ויודיע בכתב, הן לספק והן לצרכן, את החלטתו בנדון.
תשלום מיוחד שנגבה באמצעות תעריף
(א)
ספק אשר גבה מצרכניו מחיר מים בהתאם לתעריף שנקבע כדין, הכולל תשלום מיוחד, לא יהיה רשאי לגבות מצרכניו סכום נוסף בשל התשלום המיוחד ששילם הספק או שחוייב לשלמו.
(ב)
חוייב הספק בתשלום מיוחד בשל כמות המים שסיפק לצרכן, שהוא גבוה או נמוך יותר מהסכום שנגבה מן הצרכן לפי התעריף, כאמור בתקנת משנה (א), רשאים הספק והצרכן לקזז את התשלומים ביניהם בהתאם לכך.
צירוף היטל איזון לתשלום מיוחד
מקום שחל היטל איזון על כמות המים הנחרגת, רשאי נציב המים לכלול בהודעות החיוב, כאמור בתקנה 3, גם את החיוב בהיטל איזון כאמור.
שמירת זכות הערר
אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכותו של מי שרואה עצמו נפגע מהטלת תשלום מיוחד לערור על כך לפני בית הדין, כאמור בסעיף 124ה(א) לחוק.
הצמדת שיעורי התשלום המיוחד לתעריפי החשמל לשאיבת מים [תיקון: תשל״ט, תש״ם־4, תשמ״ז, תש״ן]
הוחלט כדין על שינוי תעריפי החשמל לשאיבת מים, רשאי שר החקלאות, לאחר אישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע שבמקום שיעורי התשלום המיוחד, הנקובים בתקנות אלה, יבואו שיעורים שהם שונים בשיעור של 0.5% לכל 1% של שינוי בתעריפי החשמל לשאיבת מים לעומת תעריפי החשמל לשאיבת מים שהיו בתוקף לפני השינוי בתעריפי החשמל.
ביטול
תקנות המים (תשלום מיוחד), תשל״ד–1974 – בטלות.


כ״ט בחשון תשל״ט (29 בנובמבר 1978)
  • אריאל שרון
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.